הצגת המקור של הדף "חיים הרצוג"

{{מנהיג
| תמונה = PikiWiki Israel 41500 Haim Hertzog (cropped1).jpg
| כיתוב = חיים הרצוג, ה[[נשיא ישראל|נשיא]] השישי של מדינת ישראל.
| מקום פטירה = {{דגל|ישראל}} [[ירושלים]], [[מדינת ישראל]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| תאריך לידה עברי = [[י"א בתשרי]] [[ה'תרע"ט]]
| תאריך פטירה עברי = [[י' בניסן]] [[ה'תשנ"ז]]
| מקום לידה = {{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[בלפסט]], [[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד]]
| תאריך עלייה = [[1935]] ([[ה'תרצ"ה]])
| דת = [[יהדות]]
| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[חלקת גדולי האומה]], [[ירושלים]]
| השכלה = [[אוניברסיטת לונדון]]{{ש}}[[אוניברסיטת קיימברידג']]
| מפלגה = [[מפא"י]], [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], [[המערך]]
| סיעה = [[המערך השני]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[נשיא מדינת ישראל]]
|למניין=6
|התחלת כהונה=[[5 במאי]] [[1983]]
|סיום כהונה=[[13 במאי]] [[1993]]
|הקודם בתפקיד=[[יצחק נבון]]
|הבא בתפקיד=[[עזר ויצמן]]
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[20 ביולי]] [[1981]]
|סיום כהונה=[[22 במרץ]] [[1983]]
|כנסות=[[הכנסת העשירית|10]]
}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שגריר ישראל באומות המאוחדות]]
|למניין=5
|התחלת כהונה=[[1975]]
|סיום כהונה=[[1978]]
|הקודם בתפקיד=[[יוסף תקוע]]
|הבא בתפקיד=[[יהודה בלום]]
|שם תפקיד מעל=[[שר החוץ|שרי החוץ]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[יגאל אלון]] ו[[משה דיין]]
}}
| בת זוג = [[אורה הרצוג]]
| צאצאים = [[יצחק הרצוג]]
| תפקיד4 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=שירות צבאי
}}
{{אישיות ביטחונית
|שם=-
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|השתייכות={{סמל|ההגנה||+}}{{ש}} {{דגל|הצבא הבריטי||+}}{{ש}} {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
|דרגה={{דרגה|מייג'ור (צבא בריטניה)}} [[מייג'ור]] {{ש}} {{דרגה|אלוף||+}}
|הנצחה=בסיס ההדרכה של חיל המודיעין - [[בה"ד 15]], [[מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה]]
|עיטורים=-
|מקום קבורה=-
|השכלה=-
|סיווג=חייל
|תפקידים בשירות=* ראש [[אגף המודיעין]]
* [[נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]]
* מפקד [[חטיבת ירושלים]]
* [[אלוף פיקוד הדרום]]
|פעולות ומבצעים=[[המרד הערבי הגדול]]{{ש}}[[מלחמת העולם השנייה]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}{{ש}}{{דרגה|מבצע קדש||+}}
|התחלת פעילות=[[1936]]–[[1938]] (ההגנה){{ש}} [[1942]]–[[1947]] (הצבא הבריטי){{ש}} 1947–[[1948]] (ההגנה){{ש}}1948
|סיום פעילות=[[1962]] (צה"ל)}}
}}
'''חיים הֶרְצוֹג''' ([[17 בספטמבר]] [[1918]]; [[י"א בתשרי]] [[ה'תרע"ט]] – [[17 באפריל]] [[1997]]; [[י' בניסן]] [[ה'תשנ"ז]]) היה [[איש צבא]], [[פוליטיקאי]], [[עורך דין]] ו[[סופר]] [[ישראלי]] שכיהן כ[[נשיא מדינת ישראל|נשיאהּ]] השישי של [[ישראל|מדינת ישראל]] בשנים [[1983]]–[[1993]]. בין תפקידיו היה [[שגריר ישראל באומות המאוחדות|שגריר ישראל באו"ם]], [[אלוף]] ב[[צה"ל]] ו[[חבר הכנסת]].

הרצוג, יליד [[בלפסט]], [[הממלכה המאוחדת]], היה בנו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], לימים [[הרב הראשי האשכנזי|הרב הראשי האשכנזי לישראל]]. בצעירותו [[עלה ארצה]] ושירת ב"[[ההגנה|הגנה]]" במהלך [[המרד הערבי הגדול]]. בהמשך שב לבריטניה, למד משפטים והצטרף לשירות [[הצבא הבריטי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. שב לארץ ב-[[1947]], שירת ב[[מלחמת העצמאות]] והיה מעורב בהקמת [[אגף המודיעין]] ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]. לאחר [[הקמת המדינה]] המשיך בקריירה צבאית. הרצוג השתתף ב[[מלחמת סיני]], התמנה ל[[ראש מטה (צבא)|ראש מטה]] [[פיקוד הדרום]] ופרש משירות קבע ב-[[1962]] בדרגת [[אלוף]]. הרצוג נמנה בין מקימי [[רשימת פועלי ישראל|מפלגת רפ"י]] ובעקבות [[מלחמת ששת הימים]] התמנה למושל הצבאי של [[הגדה המערבית]] (כולל [[מזרח ירושלים]]). מאוחר יותר הוא ניהל קריירה משפטית, והיה [[שגריר ישראל באומות המאוחדות|שגריר ישראל באו"ם]].

לאחר סיום כהונתו נבחר הרצוג ל[[חבר הכנסת]] מטעם סיעת [[המערך השני]] ב-[[1981]] וב-[[1983]] [[הבחירות לנשיאות ישראל (1983)|ניצח]] בבחירות לנשיאות בהתמודדות צמודה מול השופט [[מנחם אלון]]. הרצוג כיהן בתפקיד נשיא המדינה כעשור, ובמהלך כהונתו העניק [[חנינה]] לאנשי ה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] הנחקרים במסגרת מעורבותם ב[[פרשת קו 300]]. נוסף על כך תמך בהקמתה של [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] (ממשלת ה"רוטציה" בין [[שמעון פרס]] ל[[יצחק שמיר]]) בעקבות [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]. הרצוג היה לנשיא הראשון שערך ביקור ב[[גרמניה המערבית]] (ב-[[1986]]) כמו גם ביקור רשמי ראשון ב[[ארצות הברית]] (ב-[[1987]]). ב-[[1992]] חתמו הנשיא הרצוג מטעם ישראל ו[[חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד|המלך חואן קרלוס הראשון]] מטעמה של [[ספרד]] על ביטולו הסמלי של [[גירוש ספרד]] במלוא 500 שנה לגירוש. ב-[[1993]] סיים הרצוג את כהונתו השנייה כנשיא ופרש מן החיים הציבוריים. בנו, [[יצחק הרצוג]], מכהן כ[[נשיא מדינת ישראל]] ה-11.

== תחילת דרכו ==
=== ילדות באירלנד, עלייה ושירות ב"הגנה" ===
[[קובץ:RABBI'S WIFE SARA HERZOG HOLDING HER YEAR OLD SON, CHAIM HERZOG IN BELFAST, IRELAND. הרבנית שרה הרצוג מחזיקה על ידיה את בנה בן השנה חיים הרצוג, בלפסט,.jpg|ממוזער|234x234 פיקסלים|הרבנית שרה הרצוג מחזיקה את בנה בן השנה חיים הרצוג, [[בלפסט]], [[אירלנד]], [[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד|הממלכה המאוחדת]], [[1919]].]]
[[קובץ:CHAIM HERZOG UPON COMPLETION OF HIS LAW DEGREE IN LONDON. חיים הרצוג לאחר סיום לימודי המשפטים בלונדון.D63-099.jpg|ממוזער|הרצוג לאחר סיום לימודי ה[[משפטים]] ב[[לונדון]], [[5 בינואר]] [[1941]].]]
חיים הרצוג נולד ב-[[17 בספטמבר]] [[1918]] ([[י"א בתשרי]] [[ה'תרע"ט]]) בעיר [[בלפסט]], אז ב[[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד|ממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד]], ובימינו בירת [[אומות הבית|אומת הבית]] [[צפון אירלנד]], ל[[שרה הרצוג|שרה]] לבית הילמן ול[[רב ראשי|רבה]] של בלפסט, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (לימים, הרב הראשי של אירלנד ובהמשך [[הרב הראשי לישראל]]). סבו של חיים הרצוג (אבי אביו), הרב [[יואל לייב הלוי הרצוג]], פעל ב[[ארץ הוויסלה|פולין]] ובריטניה קודם התיישב ב[[פריז]], [[הרפובליקה הצרפתית השלישית]]. חודשים אחדים לאחר לידתו הקשה מונה אביו לרב הראשי של אירלנד והמשפחה עקרה ל[[דבלין]] (בירת [[אירלנד]] המודרנית), בה גדל הרצוג. הרצוג היה בן שלוש בלבד כאשר חזה במראות [[מלחמת האזרחים האירית]] שפרצה לאחר [[מלחמת העצמאות האירית]] בין תומכיה ומתנגדיה של [[האמנה האנגלו-אירית]]. ביוני 1919 התמנה הרב יצחק הרצוג לרבה של דבלין וב-[[1925]] התמנה לרב הראשי של [[מדינת אירלנד החופשית]]{{הערה|שם=הרב|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/general/rab_herzog|כותרת=הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל|אתר=[[הרבנות הראשית לישראל]], אתר [[ממשלת ישראל]]|תאריך=05.07.2018}}}}.

חיים הרצוג חונך בחינוך דתי מסורתי ב"[[תלמוד תורה|חדר]]" ולמד במקביל גם חינוך חילוני בקולג' אלכסנדרה ובקולג' וסלי שזוהו עם המיעוט הפרוטסטנטי. אביו היה מקורב לתנועת "[[תנועת המזרחי|המזרחי]]" וחינך את בניו חיים ו[[יעקב הרצוג|יעקב]] לקראת [[עלייה לארץ ישראל]]. חיים התבלט בלימודיו בשל אהבתו לסוגים שונים של פעילויות ספורטיביות ובשל הלהט שהציג באהדתו את ה[[ציונות]]. בנעוריו היה הרצוג [[ספורטאי]] מצטיין ואף זכה באליפות "מכבי" באירלנד ב[[איגרוף]] ב[[משקל תרנגול]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/30810|כותרת=דרך חיים: סיפורו של לוחם, דיפלומט ונשיא / חיים הרצוג - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2022-08-16}}}}. כישוריו והתנהלותו של הרצוג הבדילו אותו משאר התלמידים ב[[ישיבה]] והיו חששו כי אם ימשיך לגדול באירלנד בעלת האוכלוסייה היהודית המצומצמת, רוב הסיכויים שילמד מקצוע טכני ויתרחק מן המסורת היהודית. על כן הציעו לו הוריו להמשיך לימודיו בפולין, [[שווייץ]] או ארץ ישראל, בהן ניכר כי התקיימה קהילה יהודית נרחבת. עבור הרצוג, שמאז היה ילד צעיר חונך לכִּסּוּפים על ארץ ישראל הייתה הבחירה בה ברורה מאליה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=הסדרה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה. עורכי הסדרה ימימה רוזנטל, חגי צורף, ערך את הכרך וכתב מבואות: ארנון למפרום|שם=חיים הרצוג הנשיא השישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1997-1918)|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|מו"ל=הוצאת [[ארכיון המדינה]]|שנת הוצאה=[[תשס"ט]] ([[2009]])|עמ=3}}}}.

בשנת [[1935]] [[העלייה החמישית|עלה]] עם משפחתו ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל המנדטורית]]. בסופו של דבר, קבורת סבו ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]] הייתה לגורם הישיר שהוביל לעליית הרצוג לארץ ישראל. לאחר ההלוויה, אביו, הרב יצחק אייזיק הרצוג התמודד ללא הצלחה על מושב הרב הראשי ל[[תל אביב]] ולאחר שהפסיד שב לאירלנד. בכך נותק חיים הרצוג בן ה-17 מהוריו ונותר בארץ, איפה שהתגורר בבית משפחת אמו בירושלים. הרצוג נשלח ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]] וב[[ישיבת חברון]]. באותה העת עבר להתגורר בבית משפחת ד"ר [[ישעיהו וולפסברג-אביעד]], פעיל [[הציונות הדתית]] שעלה מ[[גרמניה הנאצית|גרמניה]] עם [[עליית הנאצים לשלטון]]. בעת שהותו בבית משפחת וולפסברג התוודע הרצוג לשפה ה[[גרמנית]], אותה למד על בוריה, ול[[מוזיקה קלאסית]]. בתחילת [[1936]] התמנה אביו לרב הראשי האשכנזי לישראל ועשה דרכו חזרה ארצה דרך [[ממלכת מצרים]]{{הערה|שם=הרב}}.

חיים הרצוג לא מצא את מקומו בחיי הישיבה, הצטרף לתנועת הנוער "[[בני עקיבא]]" והחל לעסוק בפיתוח ה[[התיישבות]]. עוד ב-1936 התגייס לשורות ה"[[ההגנה|הגנה]]" בעקבות המצב הביטחוני הרעוע של [[היישוב|היישוב היהודי]] לנוכח פרוץ [[המרד הערבי הגדול]]. עם התגייסו אמר לו אביו: "אם לא תהיה רב בישראל, אזי לא יכול להיות דבר יותר מכובד וגדול בחייו של צעיר יהודי היום, מאשר להיות קצין בצבא." הרצוג היה ל[[נוטרות|נוטר]] בשירות ב"הגנה" ובמהלך המרד הערבי הגדול שירת בירושלים, בעיקר ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באוקטובר [[1938]], לאחר נפילתה לידי המורדים הערבים, נעשה מאמץ צבאי משולב של היישוב ותגבורת מטעם [[הצבא הבריטי]] לשחרור העיר העתיקה. המורדים התבצרו במתחם [[הר הבית]], שאליו לא נכנסו החיילים, ובלילות טיפסו מעבר לחומות ויצאו מהעיר העתיקה, ששבה לשליטת הצבא רק לאחר חמישה ימים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[יהושע פורת]]|שם=[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית-הפלסטינית 1929 – 1939]]|מקום הוצאה=[[תל אביב-יפו]]|מו"ל=הוצאת [[עם עובד]]|שנת הוצאה=[[1978]]|עמ=284}}}}.

=== בבריטניה ובמלה"ע השנייה ===
בהמשך שנת 1938 עצר הרצוג את לימודיו בישיבה ויצא ללימודי [[משפטים]], תחילה בבית ספר אנגלי למשפטנות שנבנה בידי רשויות המנדט בירושלים, ובהמשך יצא ללמוד ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] [[אוניברסיטת לונדון|לונדון]] ו[[אוניברסיטת קיימברידג'|קיימברידג']] ב[[יוניברסיטי קולג' לונדון|יוניברסיטי קולג']]. תחילה התגורר בבית דודו קודם [[שכירות|שכר]] דירה בת חדר אחד. אחת, בעת מפגש ארגון הסטודנטים היהודים בלונדון, הגן הרצוג על עמדת הציונות בוויכוח מול נציג תנועת [[הארגון הטריטוריאלי היהודי]], שדגל בכך שפתרון [[השאלה היהודית]] יבוא דרך ריכוז אוכלוסין בטריטוריה קבועה אך לא בהכרח התיישבות בארץ ישראל. בוויכוח דומה התנצח מול סטודנטים [[קומוניזם|קומוניסטים]]. כל עת למד באוניברסיטה הוסיף הרצוג להעמיק בקשריו עם ארגוני סטודנטים למיניהם. הוא נשלח מטעם אגודות סטודנטים למטרות ייצוג שונות באירועים ואחת אף העביר [[הרצאה]] בדבר ההיסטוריה של הציונות. בנוסף השתתף בוועידות של "פדרציית הסטודנטים היהודית בבריטניה."

לנוכח [[מדיניות הפיוס]], הרצוג התגייס לאימונים בצבא הבריטי במסגרת [[עתודה אקדמאית]]. בספטמבר [[1939]], [[פלישת גרמניה הנאצית לפולין]] ופרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] מימשו את חששותיו של הרצוג. במהלך [[הקרב על בריטניה]], החל מיולי [[1940]], החל [[הבליץ]] - סדרת [[הפצצה אסטרטגית|הפצצות אסטרטגיות]] מעל ערי בריטניה הגדולות. בעקבות הבליץ הועבר מוסד הלימודים האוניברסיטאי לעיירה [[אבריסטווית']] (Aberystwyth) אשר בו[[ויילס]]. בדצמבר 1940 התמנה ל[[גזבר]] פדרציית הסטודנטים וקידם עיתון מטעמה שקרא לסטודנטים יהודים שלא להיענות לארגונים קומוניסטים. ב-[[1941]] קיבל [[תואר בוגר]] במשפטים בסיום חוק לימודיו, וב-[[1942]] הוסמך כ[[עורך דין]]. בינואר התמנה ליושב ראש פדרציית הסטודנטים.

בנובמבר 1942 השלים את תקופת התמחותו המקצועית בעריכת דין ועמד להתנדב לשירות צבאי במלחמה. בעת שירותו בצבא הבריטי קיבל את הכינוי '''ויויאן''' (גרסה אנגלית של חיים), שליווה אותו בשארית חייו. בדצמבר 1942 התגייס ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] ולמד ב[[האקדמיה הצבאית המלכותית|אקדמיה הצבאית המלכותית סאנדהרסט]]. סמוך לגיוסו החל מפנה במלחמה לנוכח [[קרב אל-עלמיין השני]], [[קרב מידוויי]] ו[[קרב סטלינגרד]]. בסוף לימודיו הצבאיים ניתנה לו דרגת [[לוטננט שני]] (מקביל ל[[סגן-משנה|סג"ם]]) והוא צוות לשירות כ[[קצין]] [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ב[[שריון]]. תחילה הוטל עליו לחקור שבויים גרמנים ובהמשך הוצב במפקדתו של לוטננט-גנרל [[אלן גורדון קנינגהם]] בבלפסט, איפה שהיה חשד מפני התקוממות של [[הצבא האירי הרפובליקני]] (IRA){{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רוזנטל, צורף|שם=הנשיא השישי|מו"ל=ארכיון המדינה|שנת הוצאה=2009|עמ=12}}}}. הרצוג השתתף ב[[הפלישה לנורמנדי|פלישה לנורמנדי]] וב[[הזירה האירופית 1945-1942#כיבוש גרמניה|כיבוש גרמניה]]{{הערה|שם=דברקורות58|{{דבר||תולדות חייהם של מפקדי צה"ל - אלוף משנה חיים הרצוג|19580127|57}}}}. הרצוג שירת ב[[דיוויזיית המשמר המשוריינת (בריטניה)|דיוויזיית המשמר המשוריינת]] ששחררה את [[בריסל]] ב-30 בספטמבר 1944. לאחר שחרורה של בריסל יצא הרצוג לחופשה בת מספר חודשים במהלכה ביקר את בני משפחתו בצרפת.

בשובו מהחופשה לקח חלק בתכנון [[מבצע ביזה|מבצע "פלאנדר"]] לחציית ה[[ריין]] במסגרת [[פלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה]]. במבצע היו מעורבות [[הארמייה השנייה (בריטניה)|הארמייה הבריטית השנייה]], [[הארמייה הראשונה (קנדה)|הארמייה הקנדית הראשונה]] ו[[הארמייה התשיעית (ארצות הברית)|הארמייה האמריקאית התשיעית]], ו[[פילדמרשל]] [[ברנרד לו מונטגומרי|ברנרד מונטגומרי]] היה למפקד הראשי על המבצע. עם חציית הנהר החלה תנועה של הכוחות צפונה לעבר העיר [[ברמן]]. במהלך הקרב על העיר נפל [[פגז]] בקרבת הרצוג, ש[[שמיעה|שמיעתו]] ב[[אוזן]] שמאל נפגעה לצמיתות. השתתף בשחרור [[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[ברגן-בלזן]] ונפצע בקרבות ליד העיר ברמן. כקצין מודיעין, הוא נכח ברגע בו נשבה מפקד ה[[אס אס]] [[היינריך הימלר]] ונלקח לחקירה. בסופה של המלחמה באירופה, צוות לוועדת ארגון צבאית שמטרתה להסדיר את שרתי המודיעין הצבאי ב[[אזורי הכיבוש בגרמניה|שטחי גרמניה שהוטלו תחת חסות בריטית לאחר המלחמה]]. בהמשך התמנה הרצוג למפקד יחידת ביטחון של חי"ר ב[[בראונשווייג]], חבל [[סקסוניה התחתונה]].

== שיבה לארץ ==
בעת שנשא במשרה צבאית בשירות בריטניה, הרצוג שיתף פעולה בסתר עם [[המוסד לעלייה ב']], ארגון מטעם ההגנה שקידם את [[ההעפלה]] לארץ ישראל. בינואר [[1946]] הועלה לדרגת [[מייג'ור]] והתמנה לאחראי המודיעיני באזורי ברמן ו[[שטאדה]]. בספטמבר השתתף בחגיגות [[ראש השנה]] [[ה'תש"ז]] עם מעט היהודים שנותרו תושבי [[המבורג]]. לאחר היסוסים רבים בהקשר של לאן לפנות ולהמשיך הלאה בדרכו, החליט הרצוג לדחות כל הצעת קידום בריטית ולשוב לארץ ישראל.

בפברואר [[1947]], לאחר שחרורו הרשמי משירות, שב הרצוג לארץ ישראל. הרצוג התמנה לראש אגף הביטחון ב[[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית|מחלקה המדינית]] של [[הסוכנות היהודית]], תחת פיקוחו של [[משה שרת|משה שרתוק (שרת)]].

במסגרת תפקידו בשירות הסוכנות היהודית, היה הרצוג אחראי על המעקב אחר [[ועדת אונסקו"פ]] שהמלצותיה בפני [[האומות המאוחדות]] על אודות ארץ ישראל המנדטורית הובילו ל[[תוכנית החלוקה]]. מפקד [[ש"י]] (שירות הידיעות; יחידת המודיעין של ההגנה), [[דוד שאלתיאל]], הוא שציוות את הרצוג לשאת בתפקיד. דו"ח ועדת אונסקו"פ הוגש לאו"ם ב-14 במאי לקראת הצבעה. על תוכנית החלוקה שנרשמה בדו"ח נודע ליישוב דרך מאמצים מודיעיניים שקידם הרצוג שכללו בין לבין האזנות לטלפונים וקריאת פיסות ניירת שנזרקו ל[[פח אשפה|פחי אשפה]].

== מלחמת העצמאות ושירותו הצבאי ==
[[קובץ:Asaf Simchoni Armistice Line 1948.jpg|ממוזער|[[אסף שמחוני]] וחיים הרצוג עם חייל ירדני, קובעים את גבול [[הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן]], חלק מ[[הקו הירוק]].]]
[[קובץ:Chaim herzog.jpeg|ממוזער|חיים הרצוג בעת כהונתו כנספח צה"ל בוושינגטון.]]
[[קובץ:MeirAmitChimHerzog1962.jpg|ממוזער|אלוף [[מאיר עמית]] (מימין) מחליף את אלוף חיים הרצוג בתפקיד ראש אמ"ן 1962.]]

=== מלחמת העצמאות ===
{{הפניה לערך מורחב|המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות}}
בתחילת [[מלחמת העצמאות]], התמנה הרצוג לראש אגף ביטחון וקצין קישור בירושלים. מחד היה מקשר בין ההגנה לשלטונות הבריטיים ומאידך עבד עם הש"י. הרצוג נמען עם מספר מפקדים בריטיים המוצבים בירושלים ופעל למנוע התלקחות של תקריות צבאיות בין כוחות בריטיים לכוחות היישוב. בכדי לשפר את תפקוד ההגנה לקראת האפשרות של מלחמה סדירה מול צבאות ארצות ערב, החל [[דוד בן-גוריון]] לקדם בתפקידיהם קצינים ששירתו בצבא בריטניה במהלך המלחמה. משאבים רבים הופנו לשיפור מערך המודיעין. ב-20 בפברואר נפתח קורס קצונה לשירות המודיעין, והרצוג לקח חלק בפיקוד על הקורס.

במרץ הגיעה לארץ משלחת ביצוע מטעם האו"ם שמטרתה לוודא את מימושה של תוכנית החלוקה. בעקבות הגעתה מונה הרצוג לקשר הסוכנות היהודית עם המומחה הצבאי של המשלחת, הקולונל הנורווגי [[רגנואלד אלפרד רושר-לונד]]. לפי דרישת בן-גוריון דרש הרצוג מלונד שהאו"ם ישלח כוח בן שתי דיוויזיות לנגב למימוש תוכנית החלוקה (רוב הנגב נפל באותה העת לשליטת סניף של [[האחים המוסלמים]]). לונד הבהיר כי מהלך שכזה אינו סביר וטען כי על היישוב לשקול מחדש את חלוקת כוחותיו בשטח בין מטרות אסטרטגיות למטרות שבראש ובראשונה מהוות נושא חשיבות פוליטי. בני הזוג הרצוג עבדו ב[[בית המוסדות הלאומיים]] כאשר ב-15 במרץ התפוצצה מכונית תופת בקרב בניין המוסדות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://blog.myheritage.co.il/2018/03/השבוע-לפני-70-שנה-מכונית-תופת-בבניין-הסו/|כותרת=השבוע לפני 70 שנה: מכונית תופת בבניין הסוכנות היהודית, "פצצת האטום" הישראלית ותינוק בהתעמלות בוקר|אתר=MyHeritage Blog|תאריך=2018-03-15|תאריך_וידוא=2022-01-16}}}}. חיים, שעבד בלשכתו של בן-גוריון, לא נפגע ורץ לחפש את אשתו אורה, שעבדה בלשכתו של ראש [[חיל המדע]], [[אהרן קציר]]. חיים מצא את אורה פצועה ופינה אותה ל[[בית חולים]]. במרץ התממשו חששותיהם של הרצוג ולונד כאשר [[ארצות הברית]] נסוגה מתמיכתה בתוכנית החלוקה ועברה לתמוך במשטר נאמנות מטעם האו"ם. בכך נוצר מצב שהקמת ממשלה זמנית עלולה להשיג אך ורק את תמיכת [[הגוש המזרחי]].

בעקבות [[הכרזת העצמאות]] ב-14 במאי, החלו ההגנה והאצ"ל ב[[מבצע קלשון]] להשתלטות על השטחים בירושלים שפונו על ידי החיילים הבריטים הנסוגים עם סיום המנדט. לפי דרישת מנהיגי יושביה הערבים של ירושלים, ב-19 במאי הורה [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן]], ל[[הלגיון הערבי|לגיון הערבי]], לנוע לעבר [[מערב ירושלים]]. בן-גוריון הורה לרמטכ"ל [[יעקב דורי]] להקים את [[חטיבה 7]] שמטרתה לפרוץ את [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]] לירושלים ולמנוע את נפילתה לידי צבאות ערב. הרצוג התמנה לשרת כקצין המבצעים והמודיעין של חטיבה 7, והשתתף ב[[קרב]]ות לפריצת הדרך לירושלים ובקרבות [[לטרון]]{{הערה|במהלך הקרבות על פריצת דרך בורמה צוות גדוד של [[חטיבת אלכסנדרוני]] לחטיבה 7.}}. במהלך [[מבצע בן נון א']] ספג [[צה"ל]] מפלה צבאית, שרובה נגרמה בעקבות כשל מודיעיני{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.alexandroni.co.il/he/148/|כותרת=מבצע בן נון – קרבות לטרון|אתר=אתר [[חטיבת אלכסנדרוני]]}}}}. הרצוג היה קצין המודיעין של החטיבה, אך התמנה לתפקיד רק יום קודם לכן והתברר מאוחר יותר כשל בהעברת המידע על פריסת הלגיון הערבי דרך ש"י לידיעת החטיבה. גם [[מבצע בן נון ב']] בסוף החודש עלה בתוהו ובתחילת יוני הסתיים [[מבצע יורם]] בגורל דומה. הרצוג ניצל את היוזמה שנקט צה"ל במבצעים אלו למצוא דרך עקיפה לפרוץ את ירושלים מדרך בורמה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רוזנטל, צורף|שם=הנשיא השישי|מו"ל=ארכיון המדינה|שנת הוצאה=2009|עמ=43}}}}. הרצוג וידא כי עיתונאים יפיצו שישראל פרצה את הדרך לירושלים הנתונה תחת מצור עוד קודם החלה [[ההפוגה הראשונה]] ב-11 ביוני.

ביולי 1948 השתתף בהקמת [[אגף המודיעין]] (מחלקה באותה תקופה), ומדצמבר 1948 עד אפריל 1950 עמד בראש מחלקת המודיעין ב[[המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי]] לפי מינויו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] דוד בן-גוריון{{הערה|שם=דברקורות58}}. לפי קביעתו המקורית של בן-גוריון, על אגף המודיעין, הוא שירות הידיעות הצבאי (במקור נקרא שירות מודיעין: ש"מ), מוטלות הסמכויות הבאות: "יש להקים שרות ידיעות צבאי על ידי המטה (המטכ"ל) תחת ראשות [[איסר בארי|איסר (בארי)]] וויויאן (הרצוג). הש"י הצבאי יהיה אחראי לביטחון (זהירות), צנזורה ואנטי ריגול ([[סיכול ריגול]]){{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[יוסי מלמן]]|שם=מרגלים לא מושלמים: המבצעים הגדולים של המוסד והמודיעין הישראלי; פרשות הריגול והתקלות שהדהימו את העולם|מו"ל=הוצאת תכלת|שנת הוצאה=[[2020]]|עמ=13 (מתוך יומנו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, ב-7 ביוני 1948)}}}}." במקור התמנה בארי לראש אגף המודיעין החדש, אך עד מהרה הוכתם שמו ושמה של היחידה בעקבות פרשת הוצאתו להורג של [[מאיר טוביאנסקי]] בחשד לריגול על לא עוול בכפיו. בארי הודח מתפקידו והורד לדרגת טוראי. סגנו, הרצוג, מונה למפקד החדש של אגף המודיעין לפי מינויו של בן-גוריון והיה בעל תפקיד חשוב בבנייתו של המודיעין הצבאי.

=== לאחר המלחמה ===
לאחר מינויו לתפקיד ראש אגף המודיעין, הסכימו הרצוג ו[[ראש המוסד]], [[ראובן שילוח]], כי יש להקים גוף מתאם בין סוכנויות המודיעין על מנת למנוע טעויות קטלניות. באפריל [[1949]] הוקמה "ועדת תיאום" בראשותו של שילוח, שבדיוניה נכחו הרצוג, [[איסר הראל]], [[ראש השב"כ]], ו[[בוריס גוריאל]], מנהל המחלקה המדינית במשרד החוץ{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מלמן|שם=מרגלים לא מושלמים|שנת הוצאה=[[2020]]|עמ=20}}}}. הרצוג רצה לקדם רפורמות בפיקוד העליון של צה"ל על בסיס המודל של הצבא הבריטי, ובמרץ 1949 הצעתו התקבלה עם הארגון מחדש של המטה הכללי. לחיל המודיעין היה מעמד של מחלקה במטה הכללי, ורק בשנת 1953 הוא נהפך לאגף נפרד ולא כפוף לאגף המבצעים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=בני מיכלסון|שם='''המודיעין הישראלי - תחילת הדרך: קהילת המודיעין - עלייתה מהמחתרת ועיצובה בראשית ימי המדינה'''|כתב עת=[[המרכז למורשת המודיעין]]|שנת הוצאה=[[1998]] (גיליון 18)|עמ=3–8}}</ref>.

במאי [[1950]] קיבל רישיון לעסוק ב[[עריכת דין]]{{הערה|{{דבר||אנשים ומוסדות|19500601|75}}}}. החל מאפריל 1950 ועד שנת [[1954]] שימש כ[[נספח צבאי]] ב[[וושינגטון די. סי.]], [[ארצות הברית]]. בעת היותו נספח בוושינגטון היה מקורב ל[[שגריר ישראל בארצות הברית]], גיסו [[אבא אבן]]. הרצוג התמקד בתפקידו במילוי תפקיד של ייצוג ישראל אל מול הרשויות האמריקאיות וטיפח היכרות אישית עם ראשי הממסד הביטחוני דרך פגישות רשמיות ולא רשמיות כאחד{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רוזנטל, צורף|שם=הנשיא השישי|מו"ל=ארכיון המדינה|שנת הוצאה=2009|עמ=89}}}}. באותה העת היו היחסים בין ישראל לארצות הברית קרים, כאשר ממשל [[דווייט אייזנהאואר]] נקט עמדה של ריחוק מישראל במטרה לחזק את קשרי [[ברית בגדאד]] ויחסיה של ארצות הברית עם [[ארצות ערב]]. רק ב-1957, כאשר החלה להתבהר חשיבותה האסטרטגית של ישראל לאינטרס האמריקאי, הממשל החל לשנות את מדיניותו. עד אז, הממשל חשד שקבוצות יהודיות ופרו-ישראליות באמריקה, מייצגות "[[הלובי היהודי בארצות הברית|הלובי הישראלי בוושינגטון]]", חותרות מתחת לו. על בסיס חשד זה, גורמים ישראלים ויהודים רבים בארצות הברית היו תחת מעקב{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אברהם בן-צבי|שם=מטרומן ועד אובמה: עלייתם וראשית שקיעתם של יחסי ארצות הברית–ישראל|מקום הוצאה=[[תל אביב]]|מו"ל=ידיעות ספרים|שנת הוצאה=[[2011]]|פרק=1: העשור הקר, 1948–1957}}}}. הרצוג גם כן היה נתון למעקב מתוך חשש שהוא מנסה לגנוב סודות של תעשיות ביטחוניות אמריקאיות. מתוך כך, מחלקת המודיעין של צה"ל הגיעה למסקנה שיהיה עדיף להשיבו לישראל, והרצוג עצמו תמך בהחלטה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מלמן|שם=מרגלים לא מושלמים|שנת הוצאה=[[2020]]|עמ=74}}}}. במהלך "[[העסק הביש|הפרשה]]", כונה הרצוג בשם "הקצין הגבוה". מעורבותו בעסק הביש אינה ידועה ונשארה חסויה עד היום.

לאחר מספר שנים בתפקיד, ביקש הרצוג מהרמטכ"ל [[משה דיין]] לשוב ארצה ולקבל תפקיד חדש<ref>{{צ-ספר|מחבר=רוזנטל, צורף|שם=הנשיא השישי|מו"ל=ארכיון המדינה|שנת הוצאה=2009|עמ=136}}</ref>. ב-[[15 בנובמבר]] 1954, לאחר שחזר לישראל באוקטובר באותה השנה{{הערה|{{דבר||אנשים ומוסדות|19541020|71}}}}, מונה למפקד [[חטיבת ירושלים]] ומפקד מחוז ירושלים{{הערה|{{דבר||אלוף משנה ח. הרצוג מפקד מחוז ירושלים|19541117|26}}}}, תפקיד בו כיהן בשנים 1954–[[1957]] והיה כפוף ישירות ל[[אלוף פיקוד המרכז]]. לאחר כניסתו לתפקיד חלה ירידה בתדירות העימותים בין ישראל לירדן, ומוסד קו תקשורת ישיר בינו לבין מקבילו הירדני במטרה למנוע הסלמה מקרית בעתיד. בראשית שנת [[1956]] התערערה יציבות השלטון בירדן של [[חוסיין, מלך ירדן|המלך חוסיין]], ממשלות נפלו אחת אחרי השנייה וארגוני ה[[פדאיון]] ודעת הקהל קראו להתקרב למצרים בהנהגת [[גמאל עבד אל נאצר]], האויבת הגדולה של מדינת ישראל. בתגובה למהומות עממיות החליט המלך חוסיין במרץ להדיח את מפקדו הבריטי של [[הלגיון הירדני]], [[ג'ון באגוט גלאב]]. בתגובה החליט הרצוג להעלות את הכוננות הצבאית במחוז ירושלים וטען כי: "לא מן הנמנע כי תוכניות האויב יכללו התקפת פתע על ירושלים<ref>{{צ-ספר|מחבר=רוזנטל, צורף|שם=הנשיא השישי|מו"ל=ארכיון המדינה|שנת הוצאה=2009|עמ=145}}</ref>." סדרת היתקלויות התרחשו ב[[מובלעת הר הצופים]] והחל באוגוסט חלה הסלמה לאורך [[גבול ירדן–ישראל]].

=== ממלא מקום אלוף פיקוד הדרום וראש אמ"ן בשנית ===
ביולי 1957 מונה ל[[ראש מטה (צבא)|ראש מטה]] [[פיקוד הדרום]]. עם מינויו של [[חיים לסקוב]] לרמטכ"ל מונה בינואר [[1958]] לממלא מקום אלוף פיקוד הדרום{{הערה|{{דבר||אלוף ח. לסקוב נתמנה רמטכ"ל|19580127|1}}}} תפקיד בו כיהן עד יולי 1958, עת הוחלף ב[[אברהם יפה]]. במסגרת התפקיד ניסה לשפר את מצב כוח האדם ושמר על [[משמעת]] הדוקה. הרצוג, שהתחנך על ברכי המערכת הצבאית הבריטית, והתנגד לפעילות העצמאית למחצה{{הבהרה|על אילו פעולות מדובר?}} של היחידות המובחרות כפי שבאו לידי ביטוי ב[[פעולות התגמול]]. לאחר שבמהלך אימון צנחנים ביצעו פגיעה ברכוש שעברה את הקו האדום, הדיח הרצוג את סגן מפקד הפלוגה שהיה אחראי לאימון שנעשה ללא תיאום מראש עם הפיקוד{{הבהרה|מה לא תואם, האימון? הפגיעה ברכוש?}}. הרצוג ניסה לתמוך באוכלוסייה ה[[בדואים|בדואית]] המקומית, שהייתה נתונה למגבלות [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]]. בין היתר ניסה לשפר את מצבם במהלך [[בצורת|שנת בצורת]] ולקדם הזרמת מים לאזורי המגורים שלהם. שמירתו על משמעת צבאית הייתה בולטת והדוקה יותר מעמיתיו. במרץ 1958, לאחר אירוע ירי בו נהרג קצין צה"ל מאש ערבית בסיור בדרום [[הר חברון]], כתב לרמטכ"ל לסקוב: "העובדה שקצין נהרג על ידי ערבים היורים ממארב אינה מוכיחה כי הסיור לא פעל בהתאם להוראות [...] אולם התרשמותי מהחקירות אשר נעשו וכן משיחה עם מפקד הסיור מביאה אותי למסקנה כי הוא גילה רמה נמוכה בפיקוד, גם אם הסיור פעל בסדר מבחינה טכנית." במאי הורה על סדרת פעולות באזור המפורז ליד [[ניצנה]] לאחר שכוחות מצרים הניחו בו מוקשים ומתקני חבלה<ref>{{צ-ספר|מחבר=רוזנטל, צורף|שם=הנשיא השישי|מו"ל=ארכיון המדינה|שנת הוצאה=2009|עמ=154–156}}</ref>.

ב-1959 מונה שנית ל[[ראש אמ"ן|ראש אגף המודיעין]] לאחר ש[[יהושפט הרכבי]], הודח מתפקידו בעקבות חלקו בפרשת [[ליל הברווזים (1959)|ליל הברווזים]],  כתוצאה מהדחתו, נקרא הרצוג פעם נוספת לפקד על אגף המודיעין שהיה שרוי במשבר. בתקופת כהונתו, תחת הרמטכ"לים לסקוב ו[[צבי צור]], החריפו הסכנות האזוריות על ישראל, התחזק מעמדו של נאצר בעולם הערבי וחלה [[רדיקליזציה]], תהליכים שבאו לידי ביטוי בין היתר באיחוד מצרים וסוריה לכדי [[הרפובליקה הערבית המאוחדת|הרפובליקה הערבית המאוחדת (קע"ם)]]. בתגובה להתפתחויות ב[[העולם הערבי|עולם הערבי]], פעל אגף המודיעין לחזק צינורות קשר ולחמם את [[ברית הפריפריה]]. במסגרת זאת ביקר הרצוג מספר פעמים ב[[שושלת פהלווי|איראן]], [[טורקיה]] ו[[אתיופיה המשוחררת|אתיופיה]], כדי לחזק את הקשרים עמן. בהערכת אמ"ן מסוף 1959 העריך הרצוג שלא צפויה מלחמה לפני [[1962]], ולצד זאת שלא צפויים איחודים נוספים בין מדינות ערב, בין היתר נוכח הכישלון של קע"ם וההתייחסות של מצרים לסוריה כאל מושבה, שהרחיקה מדינות ערביות נוספות מן הרעיון של איחוד עם מצרים.


בפברואר 1960, בניגוד להערכות אמ"ן, הופתעה ישראל נוכח ריכוז גדול של כוחות מצרים בתוך סיני. הדבר סתר את ההערכה המודיעינית וכדברי יצחק רבין "נתפסנו עם המכנסיים למטה". האירוע עורר ויכוחים פנימיים וביקורת פנימית חריפה ביחס ליעילותה ולתפקודה של ה[[התרעה]] המודיעינית. היה ברור כי היה על המודיעין לדעת על המהלך המצרי זמן רב בטרם נרשמה תזוזת כוחות בצד המצרי. הרמטכ"ל, [[חיים לסקוב]], דרש להדיח את הרצוג מתפקידו כראש אמ"ן. הרצוג עצמו טען כי "עבודת המודיעין העניקה לישראל ארבעה ימי היערכות לקראת התקפה, יותר מן הזמן הדרוש<ref>{{צ-ספר|מחבר=הרצוג|שם=דרך חיים|עמ=174}}</ref>." ישראל הכריזה על [[כוננות רותם]], שכללה גיוס מילואים חלקי. נעשו ניסיונות להפיג את המתח ולהימנע ממלחמה, וכעבור חודש השיבה מצרים את כוחותיה לאחור. לאחר האירוע שב הרצוג על ההערכה המקורית, וב-9 במרץ קבע: עד אז [שנת 1961-1962] אין הם [קע"ם] מעוניינים להיכנס למערכה מול ישראל<ref>{{צ-ספר|מחבר=רוזנטל, צורף|שם=הנשיא השישי|מו"ל=ארכיון המדינה|שנת הוצאה=2009|עמ=166–170}}</ref>." בהמלצת הרמטכ"ל צור העניק ראש הממשלה ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] דרגת אלוף להרצוג באפריל [[1961]] (ב[[יום העצמאות]]).

בסדרת דיווחים ממרץ ועד ספטמבר 1961 הציג הרצוג הערכות מודיעיניות שדעת הקהל בסוריה פונה עם הזמן נגד השלטון המצרי. בין היתר שקד הרצוג על הנחיית ההכנות של "תיק מתתיהו" - סדרת הערכות מצב לתרחישי עימותים אפשריים שישראל עלולה להתקל בהם (נפילת [[השושלת ההאשמית]] בהפיכה בירדן, סגירת [[מצרי טיראן]] לשיט ישראלי בידי מצרים, ותרחישים נוספים)<ref>{{צ-ספר|מחבר=רוזנטל, צורף|שם=הנשיא השישי|מו"ל=ארכיון המדינה|שנת הוצאה=2009|עמ=196}}</ref>. ב-1962 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, ויורשו בראשות אמ"ן היה האלוף [[מאיר עמית]]. הרצוג היה אמור להיות אחד ה[[שופט]]ים במשפטו של [[יששכר שדמי]] על אחריותו ב[[טבח כפר קאסם]], אך ביקש להשתחרר מהתפקיד מאחר שהוזמן להעיד מטעם ההגנה{{הערה|{{דבר||אלוף משנה הרצוג יעיד במשפט שדמי|19590211|53}}}}.

== לאחר השחרור מצה"ל ==
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044379420205171).jpg|ממוזער|חיים הרצוג, [[1969]], כינוס מפלגת רפ"י, מאוספי [[הספרייה הלאומית]].]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Chief of staff Yitzhak Rabin walking along a street in the old city of Jerusalem..jpg|ממוזער|צועדים ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] אחרי [[מלחמת ששת הימים]], משמאל לימין: הרמטכ"ל יצחק רבין, אלוף הפיקוד [[עוזי נרקיס]] ומושל העיר הרצוג.]]
לאחר שפרש הרצוג מצה"ל במאי 1962, נתמנה לנציגו של [[סר]] [[אייזק וולפסון]] בישראל, כיהן כמנכ"ל בחברת ג.א.ס בשליטתו ויושב הראש הראשון של "החברה לאלקטרוניקה ישראל" (לימים, "[[ECI Telecom]]"){{הערה|{{דבר||אלוף ח. הרצוג - נציג אייזק וולפסון בארץ|19620511|107}}}}{{הערה|{{דבר|דוד ליפקין|הוקם מטה תעשייתי משותף לכלל ולגאס|19700225|54}}}}.

=== פעילות פוליטית מוקדמת ===
בשנת [[1965]] נמנה עם מקימי [[רשימת פועלי ישראל|רפ"י]], והיה מזכיר סניף [[תל אביב]] של המפלגה. בנובמבר 1967 היה מתומכי הקמת [[המערך]]{{הערה|{{דבר|שאול בן-שמחון|בעד עצמאות רפ"י|19671130|66}}}} והתמודד מטעמו ב[[הבחירות לכנסת השביעית|בחירות לכנסת השביעית]]. כיהן כנשיא [[וראייטי (ארגון)|וראייטי]], ונשיא [[אורט ישראל]].

=== במלחמת ששת הימים ===
[[קובץ:D63-087 CHAIM HERZOG AND DAVID BEN GURION.jpg|ממוזער|האלוף במיל' הרצוג (מימין) עם דוד בן-גוריון ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] אחרי [[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים]].]]
ב-[[28 במאי]] [[1967]], ב[[תקופת ההמתנה]] שלפני [[מלחמת ששת הימים]], נתן הרצוג שיחות פרשנות יומיות ב"[[קול ישראל]]", שחיזקו את רוחו של הציבור בישראל. בין השאר אמר, ב-1 ביוני: "אילו הוטל עלי לבחור הלילה בין האפשרות להיות טייס מצרי התוקף את תל אביב, ובין האפשרות להיות אזרח בתל אביב - הייתי בוחר, מטעמים של ביטחוני האישי, באפשרות השנייה"{{הערה|חיים הרצוג, '''דרך חיים''', הוצאת משכל, 1997, עמ' 216}}. קטעי הקריינות שלו בזמן מלחמת ששת הימים הונצחו על [[תקליט]], שהיה ל[[רב-מכר]]. עם תום המלחמה מונה כ[[מושל צבאי]] ראשון של [[הגדה המערבית]], שכללה אז גם את [[מזרח ירושלים]]. הוא התמנה לראש מנהל הגדמ"ע עוד לפני המתקפה הירדנית בבוקר 5 ביוני, מתוך הערכת האפשרות של השתלטות ישראלית על הגדה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[בני מוריס]]|שם=קורבנות: תולדות הסכסוך הציוני־ערבי 1881–2001|מקום הוצאה=[[פתח תקווה]]|מו"ל=[[ספריית אופקים]]|שנת הוצאה=[[2004]]|עמ=296}}}}. הוא כיהן בתפקיד פרק זמן קצר, במהלכו אישרה הממשלה את החלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים ואיחודה החוקי של העיר לפיכך{{הערה|החל מ-23 ביוני מתייחסים עיתוני התקופה אל אלוף [[פיקוד המרכז]] [[עוזי נרקיס]] בתור מושל הגדה}}.

בהמשך התמנה הרצוג, שנחשב לאיש רפ"י ולמקורב של שר הביטחון [[משה דיין]], לחבר "צוות הארבעה" לחקר הלך הרוח בגדה המערבית, צוות שהיה כפוף ישירות לראש הממשלה וכלל, מלבד הרצוג, את [[משה ששון]], שאול בר חיים ו[[דוד קמחי]]. אותה תקופה הייתה הממשלה חלוקה באשר למדיניות שיש לקבוע לחזון מדיני לגורל השטחים ולשאלת השלום עם הערבים. כקבוע ב[[תוכנית אלון]], רבים בדרג המדיני באותה העת העריכו שיש לחלק את הגדה בין חלק שיסופח למדינת ישראל וחלק שיוחזר לירדן, או שמא תקום בו ישות פלסטינית. הרצוג טען שעל המדינה לקבוע ראשית כל את [[נהר הירדן]] כגבולה המזרחי של מדינת ישראל, ולהעמיד מצב זה כעובדה מוגמרת. הוא צידד בגבולות ביטחון אסטרטגיים וראה בהם נחיצות ממעלה ראשונה. בנוסף לכך, הוא תמך במתן אישור לישראלים לרכוש קרקעות ב[[יהודה ושומרון]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יואב גלבר]]|שם=הזמן הפלסטיני - שלוש השנים שבהן ישראל הפכה כנופיות לעם: ישראל, ירדן והפלסטינים 1967–1970|מו"ל=[[הוצאת דביר]]|שנת הוצאה=[[2018]]|עמ=121}}</ref>.

===עריכת דין===
בשנת [[1972]] נמנה עם מקימי [[משרד עורכי דין|משרד עורכי הדין]] [[הרצוג, פוקס, נאמן ושות']], שלימים הפך למשרד עורכי הדין הגדול בישראל. בין השאר ייצג את חברת [[סנוקרסט]] בבג"ץ שהגישה נגד עיריית [[בני ברק]] שסירבה לתת לה רישיון עסק{{הערה|בג"ץ 517/72 - סנוקרסט (ישראל) בע"מ נ' ראש העיר בני-ברק,}}, ואת ליידי [[איבון קוקריין]], בת ל[[משפחת סורסוק]] הלבנונית, בתביעה נגד [[האפוטרופוס לנכסי נפקדים]] שיחזיר לה נכסים שהופקעו ביפו, חיפה ו[[עמק יזרעאל]]{{הערה|שם=מעריב|{{מעריב|דן ארקין|ליידי קוקריין זכתה, אחרי 30 שנה, במאבק על "אדמותיה האבודות" ביפו ובחיפה|19800829|133}}}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] חזר לעודד את הציבור בשיחות פרשנות יומיות ברדיו. בעקבות המלחמה הוא גם כתב את הספר 'מלחמת יום הדין' המתאר את התחוללותה תוך התבססות על ראיונות שקיים הרצוג עם בכירי הדרג המדיני-ביטחוני<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.e-vrit.co.il/Product/2441/מלחמת_יום_הדין|כותרת=מלחמת יום הדין - חיים הרצוג|אתר=www.e-vrit.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-12}}</ref>.

===שגריר ישראל באו"ם===
בשנים [[1975]] – [[1978]] כיהן כ[[שגריר ישראל באומות המאוחדות|שגריר ישראל באו"ם]]. ב-[[10 בנובמבר]] 1975, במהלך כהונתו, התקבלה ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]] [[החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם|ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות]]. ב[[נאום]] התגובה שלו קם הרצוג והגדיר את ההחלטה כגזענית, והבהיר לשגרירים השונים כי הם ישאו באחריות לשואה הבאה שתפרוץ בעקבות ההחלטה. בסוף הנאום הוא אמר "עבורנו, העם היהודי, זו אינה יותר מפיסת נייר, ונתייחס אליה בתור שכזו", וקרע את נייר ההחלטה לשניים{{הערה|{{יוטיוב|xn8JAXUf97E|שם=נאום הרצוג בעצרת הכללית של האו"ם - ארכיון המדינה|אורך=23:11|ערוץ=ארכיון המדינה}}}}.

לימים כלל צוות [[היסטוריון|היסטוריונים]] [[בריטים]] בראשות [[סיימון סבאג מונטיפיורי]] נאום זה בין 50 הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לצד נאומים של [[מרטין לותר קינג]], [[נלסון מנדלה]], [[וינסטון צ'רצ'יל]] ו[[ג'ון קנדי]]{{הערה|{{ynet||נאום הרצוג באו"ם - מהחשובים בהיסטוריה|3417466|26 ביוני 2007}}}}.

== נשיא מדינת ישראל (1983–1993) ==
=== הבחירות לנשיאות המדינה ב-1983 ===
[[קובץ:President Herzog.jpg|ממוזער|שמאל|קריקטורה של הרצוג כנשיא המדינה, [[שלמה כהן (קריקטוריסט)|שלמה כהן]].]]
[[קובץ:Elon & Herzog.jpg|ממוזער|המועמדים לתפקיד נשיא מדינת ישראל בשנת 1983: פרופ' [[מנחם אלון]] (קואליציה) וח"כ חיים הרצוג (אופוזיציה) ב[[משכן הנשיא]] בירושלים.]]
בשנת [[1981]] נבחר כחבר הכנסת מטעם [[מפלגת העבודה]]. בנובמבר 1982 לקה בהתקף לב מסיבי, אך התאושש ממנו{{הערה|[[אמירה לם]], לילות בוז'י, [[7 ימים]], [[ידיעות אחרונות]], 28 ביולי 2017}}. בשנת 1983 התמודד על תפקיד נשיא המדינה מול מועמד ה[[ימין פוליטי בישראל|ימין]] וה[[קואליציה]], שופט [[בית המשפט העליון]] [[מנחם אלון]]. ב[[בחירות 1983 לנשיאות ישראל|הצבעה]], שהתקיימה ב-[[22 במרץ]], ניצח הרצוג ברוב של 61 קולות מול 57 קולות שקיבל אלון. הרצוג נשבע אמונים כנשיא השישי ב-[[5 במאי]] 1983. הוא כיהן בתפקיד זה עד מאי [[1993]] (לאחר ש[[בחירות 1988 לנשיאות ישראל|נבחר ללא מתנגדים]] לקדנציה שנייה ב-[[1988]]).[[קובץ:Haimherzog.jpg|ממוזער|הנשיא חיים הרצוג  בסיור בשכונת התקווה עם סגן ראש הממשלה [[דוד לוי]], 1983. מתוך [[אוסף דן הדני]] ששמור [[הספרייה הלאומית|בספריה הלאומית.]]]] 

בשנת [[1984]], לאור תוצאות [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]], הפעיל את מלוא השפעתו כנשיא על ראשי הסיעות ב[[הכנסת|כנסת]] למען הקמת [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]], עד שזו הוקמה לבסוף, בראשותו של [[שמעון פרס]], שהוחלף בהסכמה על ידי [[יצחק שמיר]] כעבור שנתיים, בהסדר שכונה "ה[[הסכם רוטציה|רוטציה]]".

=== פרשת קו 300 ===
{{הפניה לערך מורחב|פרשת קו 300}}
בשנת [[1986]] העניק [[חנינה (ישראל)|חנינה]] למעורבים ב[[פרשת קו 300]], עוד קודם להגשתו של [[כתב אישום]] – אחד המקרים הבודדים בתולדות המדינה שבו נשיא המדינה נתן חנינה לאדם אשר טרם נשפט והורשע. בעקבות צעד זה התעורר דיון ער בסוגיית סמכות ה[[חנינה]] של הנשיא.[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - D62-090.jpg|ממוזער|250px|נשיא המדינה חיים הרצוג בוחן [[ספר תורה]] בבית הכנסת הישן ב[[שכם]], בביקור אצל [[שומרונים|הקהילה השומרונית]].]]עוד ב-1986, מומש הסכם הרוטציה של ממשלת האחדות והעברת ראשות הממשלה משמעון פרס ליצחק שמיר (אשר במקביל התחלפו במשרת שר החוץ). בטקס השבעתו של שמיר לראשות הממשלה נעדר פרס מפאת פגישה דיפלומטית עם [[נשיא מצרים]] [[חוסני מובארכ]] ב[[קהיר]]. הרצוג זעם על כך והטיח בפרס: "הייתה זו התנהגות לא-נאותה מצד פרס. שמיר היה עכשיו ראש הממשלה... פרס, כממלא מקומו, היה צריך להיות שם. והבריחה לקהיר הייתה ניסיון בוטה להתעלם מהעובדה ששמיר הוא ראש הממשלה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חיים הרצוג|שם=דרך חיים - סיפורו של לוחם, דיפלומט ונשיא|מו"ל=הוצאת [[ידיעות אחרונות]]|שנת הוצאה=[[1997]]|עמ=407}}}}."

=== ביקורים בגרמניה ובארצות הברית ===
באפריל [[1987]] היה לנשיא ישראל הראשון שביקר ב[[גרמניה המערבית|גרמניה]], ובנובמבר של אותה שנה היה לנשיא ישראל הראשון שערך ביקור רשמי ב[[ארצות הברית]]{{הערה|[http://www.president.gov.il/Presidency_In_Israel/Presidents_Of_Israel/Pages/ChaimHerzog.aspx חיים הרצוג – הנשיא השישי של מדינת ישראל ]}} (נשיאים קודמים ערכו ביקורים לא רשמיים בארצות הברית).

=== "התרגיל המסריח" ===
במרץ [[1990]], בעקבות נפילת ממשלתו של [[יצחק שמיר]] ב[[הצעת אי אמון|הצבעת אי-אמון]] בכנסת, הטיל הרצוג את מלאכת הרכבת הממשלה על [[שמעון פרס]], ובכך עורר את זעם [[הליכוד]]. פרס לא הצליח להרכיב ממשלה, ושמיר שב והרכיב ממשלה. הפרשה כולה זכתה לכינוי "[[התרגיל המסריח]]".

ב-1993 הסתיימה כהונתו של הרצוג כנשיא ובמקומו נבחר [[עזר ויצמן]].

== חיים אישיים ==
במהלך שירותו בצבא הבריטי, בדרכו לביקורים אצל משפחתו היושבת בירושלים נהג הרצוג להשתכן בבית משפחת אמב"ש ב[[אסמאעיליה (עיר)|אסמאעיליה]], [[ממלכת מצרים]]. שם פגש את [[אורה הרצוג|אורה אמב"ש]], רעייתו לימים. לפי עדותו האישית, מצא בה "אהבה ממבט ראשון". הם נהגו לצאת לחופשות ב[[שווייץ]] ובאחת מהן [[הצעת נישואין|הציע]] חיים [[נישואים|נישואין]] לאורה. באוקטובר [[1946]], בתום לימודיה, עלתה אורה לארץ ישראל. באותה שנה נבחרה להשתתף במחזור הראשון של [[המוסד להשתלמות|בית הספר לדיפלומטים]] שהקימה הסוכנות היהודית. בשנים אלו הייתה אורה גם חברת ההגנה. הזוג נישא ב-1947{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רוזנטל, צורף|שם=הנשיא השישי|מו"ל=ארכיון המדינה|שנת הוצאה=2009|עמ=27}}}}.

== פרישתו וערוב ימיו ==
חיים הרצוג נפטר ב-[[17 באפריל]] [[1997]], [[י' בניסן]] [[ה'תשנ"ז]], בגיל 79. הלווייתו נערכה ב[[חלקת גדולי האומה]] ב[[הר הרצל]], שב[[ירושלים]].

הותיר אחריו את אשתו [[אורה הרצוג|אורה]] (אחותה של [[סוזי אבן]], אשתו של [[אבא אבן]]) ואת ארבעת ילדיו: יואל (הנשוי לבתו של המיליארדר [[נסים גאון]] מ[[ז'נבה]]), [[תא"ל]] [[מיכאל הרצוג|מיכאל (מייק)]] (שגריר ישראל בארצות הברית, לשעבר [[מזכיר צבאי לשר הביטחון]] [[שאול מופז|מופז]] וראש המטה של [[אהוד ברק]]), [[יצחק הרצוג|יצחק]] ([[נשיא מדינת ישראל]] ולשעבר יושב ראש [[הסוכנות היהודית]], [[חבר הכנסת]], [[יו"ר האופוזיציה]] ושר בממשלות ישראל) ורונית ([[פסיכולוגיה קלינית|פסיכולוגית קלינית]]).

==עץ משפחת הרצוג==
{{עץ משפחת הרצוג}}

==הוקרה והנצחה==
[[קובץ:General Chaim Herzog.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיים הרצוג במדי אלוף צה"ל. עטיפת תקליטור שיחות עם חיים הרצוג בימי הכוננות ומלחמת ששת הימים.]]
*[[1977]] - תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם [[אוניברסיטת בר-אילן]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www1.biu.ac.il/honorary_doctorates|הכותב=|כותרת=מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן|אתר=|תאריך=}}}}
*[[1983]] - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[אוניברסיטת ג'ורג'טאון]]
*[[1984]] - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[האוניברסיטה העברית]]
*1984 - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]{{הערה|[http://bogcms.haifa.ac.il/.../2011-01.../2011-01-20-11-19-04 מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה], אוניברסיטת חיפה}}
[[קובץ:Herzog plaque.png|שמאל|ממוזער|250px|שלט המציין את מקום הולדתו של הרצוג בשדרות קליפטון 185 ב[[בלפסט]]. במהלך [[מבצע צוק איתן]] נזרקו חפצים על השלט, ולבסוף עקב חשש לחיי התושבים המתגוררים בבית הוא הוסר{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Plaque honouring former Israeli president removed in Belfast|אתר=The Irish Times|כתובת=https://www.irishtimes.com/news/ireland/irish-news/plaque-honouring-former-israeli-president-removed-in-belfast-1.1894955|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-11-26|הכותב=Gerry Moriarty}}, plaque-honouring-former-israeli-president-removed-in-belfast [[אייריש טיימס]], 12 באוגוסט 2014.}}.]]
[[קובץ:Herzl11.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לוח הקדשה]] ליד [[בית הכנסת הגדול של בודפשט]]]]

עמותת "יד חיים הרצוג" מטפלת בנושא הנצחתו ומורשתו{{הערה|[https://yadchaimherzog.org.il/ דף הבית של עמותת יד חיים הרצוג]}}. הנשיא חיים הרצוג הונצח במקומות שונים: 
* [[בה"ד 15]], בסיס ההדרכה של [[חיל המודיעין]] ב[[מחנות גלילות|גלילות]], נקרא "מחנה הרצוג". 
* [[מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה]] שמתכונן לקום ב[[לטרון]] ייקרא על שמו. 
* "[[פרס חיים הרצוג]] לתרומה ייחודית למדינת ישראל"{{הערה|[https://yadchaimherzog.org.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%92/ פרס “חיים הרצוג”] באתר יד חיים הרצוג]}}. 
* מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]].
* מכון חיים הרצוג לפוליטיקה, חברה ותקשורת ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. 
* רחובות ב[[תל אביב-יפו]], [[ירושלים]] (בירושלים נקרא הרחוב על שמו "שדרות הנשיא השישי" משום שקיים רחוב מרכזי על שם אביו), [[ראש העין]], [[קריית מלאכי]], [[הוד השרון]], [[ראשון לציון]], [[מודיעין-מכבים-רעות]], [[גדרה]], [[בית שאן]], [[מגדל העמק]] ו[[קריית אונו]]. 
* בתי ספר ברחבי הארץ.
* "משט חיים הרצוג" מתקיים כל שנה ב[[הרצליה]], עיר מגוריו.
* בתאריך [[17 בפברואר]]  [[1998]]  [[השירות הבולאי]] הנפיק בול דאר לזכרו של הנשיא הרצוג, שעוצב על ידי האמנית [[רות מלכא  (בקמן)]].  על מעטפת  "יום ההופעה"  הודפס כך:  "לוחם, מדינאי, דובר בשער, איש ספר ורב פעלים"{{הערה| [[התאחדות  בולאי ישראל]], קטלוג  [[בולי ישראל]] }}.

==כתביו==
בין ה[[ספר]]ים שחיבר הרצוג:
* '''יהדות, משפט ומוסר''' (עורך, באנגלית, 1974)
* '''מלחמת יום הדין''' (1975)
* '''מלחמת התנ"ך''' (עם [[מרדכי גיחון]], 1978)
* '''לפני אומות העולם''' (1979)
* '''עם כלביא יקום''' (1983)
* '''מאריות גברו''' (1991)
* '''בין חול לקודש''' (1992)
* '''דרך חיים - סיפורו של לוחם, דיפלומט ונשיא''' ([[אוטוביוגרפיה]]), הוצאת ידיעות אחרונות, 1997

==לקריאה נוספת==
* [[שלמה נקדימון]], '''לוחם יהודי: חיים הרצוג - חייל ומפקד''', [[ידיעות ספרים]], 2021.
* ארנון למפרום (עורך), '''חיים הרצוג: הנשיא השישי, מבחר תעודות מפרקי חייו (1918–1997)''', הסדרה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, הוצאת [[גנזך המדינה]], ירושלים תשס"ט. {{ISBN|978-965-279-037-8}}. [https://web.archive.org/web/20120119131517/http://www.archives.gov.il/NR/exeres/8B4669A6-D83C-4FE4-859B-F7877E4450CF.htm מידע על הספר באתר ארכיון המדינה]. {{כותר|95165889}}{{ULI|009030992}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=חיים הרצוג|ימין}}
* {{בריטניקה}}
* {{Find a Grave}}
* {{הספרייה הלאומית|חיים, הרצוג}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=808}}
* [http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/herzog_cha.htm חיים הרצוג], באתר הכנסת
* [https://web.archive.org/web/20110324013516/http://humweb2.bgu.ac.il/herzog/he/aboutus/חיים-הרצוג-הנשיא-השישי-של-מדינת-ישראל חיים הרצוג - הנשיא השישי של מדינת ישראל], מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה, ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]
* {{קישורי ח"כ|391|פתוחה=ותיק}}
* [http://video.tau.ac.il/Lectures/Social_Sciences/Herzog_Institute/2010/15_04 כנס על חיים הרצוג לרגל הופעת הספר "חיים הרצוג הנשיא השישי"]
* [https://web.archive.org/web/20191121032020/http://www.herzog.org.il/ אתר הזיכרון מטעם העמותה לזכר חיים הרצוג]
* [https://catalog.archives.gov.il/chapter/chaim-herzog-book/ חיים הרצוג – הנשיא השישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1997-1918)] באתר [[ארכיון המדינה]]
* {{בלוג ארכיון המדינה|השוואת הציונות לגזענות - ניסיונות למנוע את החלטת האו"ם|2012/11|blog-post_20}}
* {{ynet|ירון דרוקמן|הסב הרב, האבא הנשיא. מי אתה יצחק הרצוג|4637104|16 במרץ 2015}}
* {{Ynet|1=משי אייד|2=בין ה-BDS לגינויים נגד ישראל: אירלנד חולקת כבוד לחיים הרצוג|3=5388397|4=4 בנובמבר 2018}}
* [[יוסף ארגמן]], [https://www.intelligence.org.il/userfiles/banners/mabat%20malam%2084b.pdf ששים שנה לליל "ברווזי המים" ול"משקם" אמ"ן - חיים הרצוג] [[מבט מל"מ]], גיליון 84, עמ' 34–35, אוגוסט 2019.
* {{הארץ|[[עופר אדרת]]|"הדמוקרטיה חייבת להתגונן מפני מי שמאיים להרוס אותה מבפנים": כך נאבק הנשיא חיים הרצוג בכהנא|00000186-c51b-d71f-afa6-ddffbeac0000|12 במרץ 2023|קישור מחבר=|מנויים=}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ניווטים
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|רקע=#8888ff
|צבע=black
|כותרת=חיים הרצוג - תבניות ניווט
|יישור טקסט=ימין
|תוכן=
{{נשיאי ישראל}}
{{שגרירי ישראל באו"ם}}
{{מפקדי חטיבת ירושלים}}
{{ראשי אמ"ן}}
{{מפקדי פד"ם}}
{{יהודי ארץ ישראל בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה}}
{{ניווט חלקת גדולי האומה|כותרת=קברו של חיים הרצוג|תמונה=Chaim Herzog's grave.jpg}}}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:הרצוג, חיים}}
[[קטגוריה:חיים הרצוג|*]]
[[קטגוריה:נשיאי מדינת ישראל]]
[[קטגוריה:שגרירי ישראל באו"ם]]
[[קטגוריה:רטוריקנים ונואמים ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכי דין ישראלים במאה ה-20]]
[[קטגוריה:יהודים אירים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם]]
[[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי עיון ישראלים]]
[[קטגוריה:משפחת הרצוג|חיים]]
[[קטגוריה:מתנדבי היישוב לצבא הבריטי]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:לוחמי ההגנה]]
[[קטגוריה:מפקדי פיקוד הדרום]]
[[קטגוריה:אלופי צה"ל]]
[[קטגוריה:ראשי אמ"ן]]
[[קטגוריה:נספחים צבאיים ישראלים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מושלים צבאיים ישראלים]]
[[קטגוריה:קצינים בריטים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשירית]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:ראשי מטה פיקוד הדרום]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם בסיסי צה"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת קיימברידג']]
[[קטגוריה:דבלין: אישים]]
[[קטגוריה:צהלה: אישים]]
[[קטגוריה:צהלה: חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:פוליטיקאים ישראלים שיצאו בשאלה]]
[[קטגוריה:קציני צה"ל לשעבר בפוליטיקה הישראלית]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת: משפטנים]]
[[קטגוריה:נשיאי אורט ישראל]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי אירלנד]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת: אנשי צבא]]
[[קטגוריה:חיילי חיל המודיעין במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1918]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1997]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: חברי הכנסת]]