לדלג לתוכן

קתדרלת מץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חזית קתדרלת מץ, צרה וללא מגדלים בחזית אך עם חלון רוזטה
תוכנית קתדרלת מץ
מבט מצפון-מערב על קתדרלת מץ
הספינה הראשית, מבט מזרחה
הספינה הראשית, מבט מערבה. ניתן לראות את חלון הרוזטה הקורן ואת חלונות הויטראז' של החזית המערבית
מבט מצפון-מזרח על קתדרלת מץ
חלונות ויטראז', מבט ממקום המצלב

קתדרלת מץ או בשמה המלא קתדרלת סנט אטיין דה מץ היא קתדרלה גותית במץ, צרפת.

הקתדרלה נבנתה באמצע המאה ה-14 על ידי חיבורן יחדיו של שתי כנסיות ניצבות זו לזו: המבנה הראשי של כנסית סן אטיין, שנבנתה בסוף המאה ה-13 הוספה לצד הצפוני של כנסייה רומית קדומה יותר. במאה ה-15 נוסף טרנספט (בית הרוחב) ובית מקהלה (Choir).

אדריכלות

הקתדרלה מתאפיינת בחזית מערבית צרה, ללא מגדלים מערביים. שני מגדליה ממוקמים בין החזית לבין הטרנספט. גובה הספינה הראשית, המחולקת ל-3 אזורי קיר, הוא 41.41 מטר והיא השלישית בגובהה בצרפת מבחינת גובה קמרונות (רק קתדרלת בובה וקתדרלת אמיין גבוהות יותר). הספינה הראשית הגבוהה נתמכת בידי 2 קומות של תמיכות דואות מעוטרות בצריחונים. אורכה הוא 136 מטר. קתדרלה זו יחסית צרה: רוחב החזית הוא 33 מטר בלבד, רוחב הספינה הראשית הוא 15 מטר ואילו אורך הטרנספט הוא 46.8 מטר בלבד. גובה שני מגדליה הוא 69 ו-88 מטר.

חלונות הויטראז' של הקתדרלה נעשו על ידי הרמן דה מינסטר (Hermann de Munster) וולנטין בוש (Valentin Bousch) (המאות ה-14 וה-16) ומספר מאות מאוחר יותר נוספו ויטראז'ים של מארק שאגאל ורוז'ה ביסייה (המאה ה-20). תחרת החלונות, לרבות חלון הרוזטה היא בסגנון גותי קורן (Rayonnant), הקתדרלה כוללת גם טריפוריום מואר המאפיין את הסגנון הקורן.

היסטוריה ובנייה

היסטוריה מוקדמת

האתר שימש לפולחן עוד מהמאה ה-5 אז הוקדש לסטפנוס הקדוש (סנט אטיין), שנהנה מגל פופולריות עקב הבאת שרידיו מירושלים ב-415. מספר קתדרלות צרפת מוקדשות לו: קתדרלת סנס, קתדרלת בורז', קתדרלת אוסר, קתדרלת טור, קתדרלת טולוז, קתדרלת Agde, קתדרלת Cahors, קתדרלת שאלון, קתדרלת לימוז' וקתדרלת מו. רוב הקתדרלות האלה - שורשן במאה ה-5.

העיר מץ הייתה מושב בישוף מאז המאה ה-3. גרגוריוס מטור[1] מדווח על המסורת שלפיה המקדש של סטפנוס הקדוש היה המבנה היחיד שההונים חסו עליו כאשר בזזו והרסו את העיר, ב-7 באפריל 451. לפי ההיסטוריה של הבישופים של מץ, שנכתבה בסביבות 784 על ידי לומבאר בנדיקטין, פפין הגוץ ממן עבודות בנייה שיזם הבישוף שרודנגאנג ממץ (742–766) בהן נבנו ציבוריום, חלק מזרחי, חדר תשמישי קדושה ואמבולטוריום.

מבנים אלה הוחלפו בבנייה הרומנסקית של 965984 אותה יזם הבישוף תיירי הראשון, תחת פטרונותם של הקיסרים אוטו הראשון ואוטו השני, קיסרי האימפריה הרומית הקדושה. הבזיליקה החדשה הושלמה ונכנחה ב-1040 על ידי יורשו, תיירי השני. בגלל מיקומה הבעייתי בקצה עמק המוסל, אי-אפשר היה לה לבנות את הכנסייה כך שצירה מכוון למזרח, כנהוג בכנסיות נוצריות: הציר הראשי של הקתדרלה מכוון אם כן לכיוון צפון-צפון-מזרח. ב-1186, קפלה קטנה (הכנסייה הקולגיאטית "נוטרדאם-דה-לה-רונדה") נוספה לקצה המערבי של הכנסייה, ונבנתה בניצב לספינה הראשית. שני הבניינים הופרדו בקיר מסיבי.

הקתדרלה הגותית

כעבור שתי מאות החלה בנייה מחדש. בסביבות 1220 החלה תנופת בנייה בסגנון הגותי, לפי פקודתו של הבישוף קונארד משרפנק, שהושלמה רק ב-1520. הקתדרלה החדשה נחנכה ב-11 באפריל1552.

הקתדרלה הגותית נבנתה בתוך גבול הקירות של קודמתה; אחרי שהושלמה, הקיר של הקפלה הקולגיאטית נהרס. זו הסיבה מדוע לקתדרלה מעולם לא הייתה שער כניסה מערבי ראשי ומדוע הכניסה הראשית הייתה ממוקמת בפינה הדרום-מערבית במשך שנים, שממנה גם היום בדרך כלל נכנסים לקתדרלה.[2] משני צדי שער הכניסה ניצבים פסלי הכנסייה המנצחת והיהדות המובסת, שעיניה חסומות, חניתה שבורה ולוחות הברית שבידיה הפוכים.

באופן בלתי צפוי, הקתדרלה זכתה לקבל שער בסגנון נאו-קלאסי מוקדם, שתוכנן ב-1764 בידי האדריכל הפריזאי ז'אק פרנסואה בלונדל, למרות התנגדות הקנונים לתכנון זה. בניית השער נעשתה עקב רצונו של מושל טרואה-אוושה, המרשל דה Belle-Isle, שהחליט שעל מץ לא ליפול מננסי, עם כיכר סטניסלאס שלה, והיה נחוש לבנות כיכר מלכותית Place Royale סביב הקתדרלה הגותית. הוא ניתק את חזית הקתדרלה באמצעות הרס הקלויסטר ושלוש כנסיות סמוכות: סן-פייר-לה-וייה, סן-פייר-לה-מז'ור וקפלת בית לוריין. בלונדל נבחר כדי להעניק לעיר הימי-ביינימית הצפופה של מץ מרחב עירוני שיהפוך למוקד עירוני מסוגנן. התכנון שנבע כתוצאה מכך, ומומש החל ה-1762, הפיק את הכיכרות Place d’Armes עבור מצעדים צבאיים ותרגילי סדר עם ארמון ראש העיר, Place de Chambre עם ארמון הבישוף החדש (שלבסוף לא נבנה) ו-Place du Marché שהקיפה שלושה מצדי הקתדרלה, שביחד סיפקה רקע מאחד ומסווג ששיחק כנגד המרקם הגותי של הקתדרלה.

המאה ה-19 והמאה ה-20

ב-1877, עקב זיקוקי דינור לכבוד הקיסר הגרמני וילהלם השני, הקתדרלה ניזוקה קשות משריפה שפרצה.[3] אחרי תקרית זו, השער הנאו-קלאסי בוטל והחזית המערבית של הקתדרלה נבנתה מחדש בשנים 1898-1898 בסגנון נאו-גותי על ידי פאול טורנו וכך, לראשונה בתולדותיה, זכתה הקתדרלה לשער מערבי ראשי הולם. בשנים שלאחר מכן, 1906-1916, גם פנים הקתדרלה שופץ ורוהט מחדש.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים