יהודה בארקן
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק
פרמטרים [ קישור, דמות, שפה מועדפת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
יהודה בארקן, 2008 | |
לידה |
29 במרץ 1945 נתניה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
23 באוקטובר 2020 (בגיל 75) ירושלים, ישראל |
מקום קבורה | רחובות |
סוגה מועדפת | סרטי בורקס, מצלמה נסתרת וקומדיה |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1965–2020 (כ־55 שנים) |
עיסוק | מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי |
פרסים והוקרה | פרס אופיר על מפעל חיים (2014) |
האתר של יהודה ברקן | |
פרופיל ב-IMDb | |
יהודה בארקן (לשעבר ברקן; נולד ב-29 במרץ 1945) הוא שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי. התפרסם בשנות ה-70 ושנות ה-80 בזכות תוכניות המתיחות שכתב וביים, וכן מסרטי בורקס כגון "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר". זוכה פרס מפעל חיים מהאקדמיה לקולנוע הישראלי.
ביוגרפיה
בארקן נולד בשם יהודה יחזקאל ברקוביץ' בנתניה להורים יוצאי רומניה. בילדותו למד ב"בית הספר ביאליק" ובנעוריו למד בתיכון אורט בעיר מגוריו נתניה והיה חניך בתנועת הנוער המכבי הצעיר. בצה"ל שירת בחיל ההנדסה הקרבית ובלהקת פיקוד צפון. עם שחרורו מהצבא הצטרף ל"להקת פיקוד דיזינגוף" - להקה שהתבססה על אופי של להקה צבאית והורכבה מיוצאי להקות צבאיות וביצעה שירים ומערכונים. בין חברי הלהקה היו עדנה לב, ששי קשת, צילה דגן ואריה מוסקונה.
בתחילת שנות השבעים, במסגרת תוכנית הרדיו המצליחה "חמים וטעים" שערך והגיש גדי ליבנה, שודרה הפינה "פינת המתיחה הקטנה" שבה בארקן (וגם משה טימור, שלמה בראבא ואחרים) ביצעו מתיחות טלפוניות בשידור חי. לימים ביסס ברקן על הפינה הזאת את סרטי המתיחות שלו, שהפכו לסוגה קולנועית ישראלית מצליחה.
בשנת 1993 הכריז בארקן על פשיטת רגל בשל חובות שהצטברו בעקבות כישלון קופתי של סרט שהפיק, ולאחר שהסתבך בחובות עם השוק האפור.
בנובמבר 2010 הוגש נגדו כתב אישום בחשד להעלמות מס, במאי 2011 הודה והורשע בהעלמת הכנסות בסך כ-1.6 מיליון שקל מרשויות המס, בין השנים 1999 עד 2002[1]. בנובמבר 2011 גזר עליו בית המשפט עונש של 6 חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי וקנס של 100,000 ש"ח[2].
בקולנוע ובטלוויזיה
ב-1967 גילם את רפי בסרט "הוא הלך בשדות" שכתב וביים יוסף מילוא (ע"פ הספר "הוא הלך בשדות" של משה שמיר). ב-1970 גילם את לופו אברמוביץ' בסרט "לופו" שכתב וביים מנחם גולן. באותה שנה גילם את ולנטינו בסרט "הפריצה הגדולה" שכתבו יוסף גרוס ומנחם גולן שגם ביים. ב-1971 גילם את אריק בסרט "מלכת הכביש" שכתבו גילה אלמגור ומנחם גולן שגם ביים, וגילם את יוסף (אוסי) קרסו בסרט "כץ וקרסו" שכתבו יוסף גרוס ומנחם גולן שגם ביים. ב-1972 גילם את דן שמיר בסרט "שתי דפיקות לב" שכתב משה הדר וביים שמואל אימברמן וגילם את יאשה פאטצ'רובסקי בסרט "הבריחה אל השמש" שכתב וביים מנחם גולן. ב-1974 גילם את צ'רלי בן חנניה בסרט "צ'רלי וחצי" שכתב אלי תבור וביים בועז דוידזון. ב-1975 גילם את גבריאל (גברי) לוי ואת אחיו התאום עזריאל לוי בסרט "חגיגה בסנוקר" שכתבו אורי דן ואלי תבור וביים בועז דוידזון. ב-1976 גילם את לופו אברמוביץ' בסרט "לופו בניו יורק" שכתבו שמעון ישראלי ובועז דוידזון שגם ביים. ב-1977 גילם את שבתאי (שבי) לוי בסרט "בוא נפוצץ מיליון" שכתבו ראובן בר יותם ואלי תבור וביים שמואל אימברמן. ב-1978 גילם את ג'רי אופנהיימר בסרט "מיליונר בצרות" שכתב וביים יואל זילברג.
במהלך שנות השמונים החל בארקן לביים, לשחק ולהפיק סרטי מתיחות. ב-1980 כתב וביים לצד יגאל שילון את הסרט "חייך, אכלת אותה". בתחילת שנות השמונים הנחה בטלוויזיה את השעשועון צא מזה. ב-1984 כתב וביים לצד יגאל שילון את הסרט "המתיחה הגדולה". ב-1986 כתב וביים לצד יגאל שילון את הסרט "ניפגש בסיבוב". ב-1987 ביים לצד יגאל שילון את הסרט "ניפגש בחוף". ב-1988 כתב וביים את הסרט "מצלמה בלי בושה". ב-1989 ביים את הסרט "ניפגש בספארי" - קומדיית מתיחות שצולמה בזימבבואה ובדרום אפריקה, ושיחק בסרט "אוכלים לוקשים" - קומדיית מתיחות שצולמה בדרום אפריקה שביימו בועז דוידזון וצבי שיסל. ב-1992 כתב וביים את הסרט "גברת תפתחי זה אני".
ב-1985 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "קומפוט נעליים" אותו גם כתב (לצד יוסי סוויה), ביים והפיק (לצד עזרא שם טוב). ב-1987 החל לגלם את יצחק (צ'יקו) בן דוד בטרילוגיה "אבא גנוב" - בסרט "אבא גנוב" שכתבו חיים מרין ופיני עדן וביים ינקול גולדווסר; ב-1989 בסרט "אבא גנוב 2" שכתבו פיני עדן ושלמה משיח (ע"פ רעיון של יהודה ברקן) וביים אבי כהן וב-1991 בסרט "אבא גנוב 3" שכתבו חיים מרין ושלמה משיח וביימה איילת מנחמי. ב-1990 גילם את אריק שוורצמן בסרט "נשיקה במצ"ח" שכתב ברקן לצד שלמה משיח וביים שמוליק פירסטנברג. ב-1993 גילם את מיקי בסרט "מחפשת בעל על ארבע" שכתבו ירון זליג וחגית מאור (ע"פ רעיון מאת ברקן) וביים שמעון אזולאי.
הסרט "מחפשת בעל על ארבע" נחל כישלון קופתי צורב, והביא אותו לידי הכרזה על פשיטת רגל. בשנת 1994, מעט לאחר תחילת שידורי ערוץ 2 המסחרי, החל להגיש את תוכנית המתיחות "לא דופקים חשבון" בשידורי קשת. התוכנית ירדה מהמסך לאחר זמן קצר. בשנת 1999 שיחק בתפקידי משנה קטנים: שיחק בסרט "תסתכל לי בעיניים" שכתב פיני עדן וביימו ארנון צדוק ודורון ערן, וגילם מאמן כדורגל בסרט "צומת וולקן" שכתבו משה זונדר ואמיר בן-דוד וביים ערן ריקליס.
בשנת 2003 השתתף בסרט הדוקומנטרי "זהירות מצלמה" לצד נורית גפן וג'וזי כץ. ב-2004 גילם את שלמה אטיאס לצד ליא קניג בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" שכתבה אליסה דור וביים יוחנן ולר בערוץ 1. ב-2009 התארח בסדרה "עוד משפחה וחצי" שכתבה גלילה רון פדר עמית. החל מ-2010 מגלם את מאיר רוטנברג בסדרת הדרמה שיצרה קרן מרגלית "פלפלים צהובים". ב-2011 גילם פרשן סנוקר בפרק הוקרה לסרט "חגיגה בסנוקר" בסדרה "החברים של נאור" שכתב וביים נאור ציון.
לאחר חזרתו בתשובה עבר ברקן ליצירה ומשחק סרטים חרדיים: ב-2003 שיחק בסרט "גבורה של ילד" שביים משה חורי בהפקת "חלום הפקות איכות". שיחק בסרט "כל יהודי זהב" בהפקת "ניצוצות של קדושה". הופיע בסרט, ובמסע הופעות "מאבא גנוב לאבא שבשמיים" בו הוא מספר את סיפור חזרתו בתשובה. ב-2015 שיחק בסרט "סיפורי מעשיות של רבי נחמן" שכתב וביים צבי פישמן.
במשך תקופה הגיש תוכנית שבועית לפרשת השבוע, "חכמים בלילה", העוסקת בשאלות למאזינים, ברדיו קול חי. משנת 2011 הוא משדר את התוכנית ברדיו קול ברמה מדי יום שלישי בחצות. בשנת 2015 התוכנית ירדה מהאויר.
באוקטובר 2017 הופיע בסדרת הדרמה "כיפת ברזל" בתור ראש ישיבת ויזניץ'. ב-2019 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "אהבה בשלייקס" לצד ניצה שאול. זו הייתה הפעם הראשונה של בארקן שבה כיכב בסרט קולנוע שאינו סרט חרדי, מאז שחזר בתשובה.
חיים אישיים
בארקן התחתן לראשונה עם אישה ממוצא ברזילאי, וממנה יש לו ילדה. בתחילת שנות השבעים ניהל מערכת יחסים עם הזמרת עדנה לב. ב-10 בדצמבר 1975 נשא לאישה את נילי ברקן-גולן, אמנית פיסול, ואשתו לשעבר של מתי גולן. מנישואים אלו נולדו לו שלושה ילדים. בתחילת שנות האלפיים החל בארקן להתקרב לדת בהדרגה ולבסוף עבר תהליך של חזרה בתשובה, התחתן בשלישית ועבר לגור במושב בית גמליאל עם אשתו ובתו המאומצת[3].
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של יהודה בארקן
תבנית:פרופילי קולנוענים תבנית:פרופילי מוזיקאים
- סרטונים בערוץ של יהודה ברקן, באתר יוטיוב
- ראיון משותף עם זאב רווח ויהודה ברקן, דודו כהן, רייטינג
- אלי אשד, פחד ברחובות בני ברק : סרטי אימה חרדיים, 21 בינואר 2005
- יהודה ברקן מספר על חזרתו בתשובה באתר הידברות
- אביבה לורי, יהודה ברקן מסתכל אחורה בלי זעם, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2010
- מאור בוכניק, "אני יהודי שגדל עם פתיל קצר", באתר מאקו, 16 בדצמבר 2010
- דגן ואלד, עכבר העיר אונליין, גברת תפתחי זה ג'קי: מסרטי המתיחות לריאליטי, באתר הארץ, 1 באפריל 2011
- ניב שטנדל, גברים שלמדנו מהם: יהודה ברקן, באתר מאקו, 17 במרץ 2011
- יוני קמפינסקי, יהודה ברקן - מטומאת הקולנוע ליצירה יהודית, באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2011
- החירות שלי: יהודה ברקן, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 19 באפריל 2011
- טל אריאל אמיר, יהודה ברקן מגלה: תכננתי להתאבד, באתר מעריב השבוע, 17 בינואר 2013
- חייך, אכלת אותה: הבחורה הסקסית שמורחת בוץ, באתר nana10, 6 בנובמבר 2013
- זוהר שחר לוי, יהודה ברקן מבקש הסדר בעניין פשיטת הרגל שלו, באתר כלכליסט, 23 בספטמבר 2014
- יעקב בר און, יהודה ברקן: חזרתי בתשובה בגלל מלחמת המפרץ, אני נגד כפייה דתית, באתר מעריב השבוע, 14 בינואר 2014
- אבישי מתיה, מלך ליום אחד: יהודה ברקן נכנס לעשור השמיני של חייו, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2015
- נתנאל לייפר, יהודה ברקן לכיפה: לא קל להיות שחקן קולנוע דתי, באתר כיפה, 12 באוגוסט 2015
- אהרן רבינוביץ, "מתאים לחרדים": יהודה ברקן חוזר עם "חגיגה בסנוקר 2", באתר כיכר השבת, 19 באוגוסט 2015
- גלעד אמיליו שנקר, ריאיון עם יהודה ברקן, בתוכנית "חי בסרט", בערוץ חינוכית ראשונים בעולם באתר יו טיוב, 16 ביוני 2016
- ניר וולף, צדיק אורגינל, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2017
- נירית אנדרמן, יהודה בארקן חוזר לקולנוע: "החיים מרים, בחיים אין הפי אנד", באתר הארץ, 10 באפריל 2019
- יעקב בר-און, יהודה ברקן: "מחגיגה בסנוקר יצאנו בהרגשה שאפשר יותר, סרט שכולו שלנו", באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ הדר קנה, השחקן יהודה ברקן הורשע בעבירות מס, באתר כלכליסט, 3 במאי 2011
- ^ חן מענית, עבודות שירות ליהודה ברקן בגין העלמת הכנסות, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2011
- ^ ירעם נתניהו, שליפות עם יהודה ברקן, באתר nrg, 11 ביוני 2007
יעקב בר-און, יהודה ברקן: חזרתי בתשובה בגלל מלחמת המפרץ, אני נגד כפייה דתית, באתר מעריב השבוע, 14 בינואר 2014