לדלג לתוכן

כלא קלינק

גרסה מ־16:06, 21 בספטמבר 2022 מאת Nivinaor (שיחה | תרומות) (הסרת רווחים מיותרים, החלפות ( מיסים), אחידות במיקום הערות שוליים, פרק הערות שוליים)
כניסה למוזיאון הכלא קלינק, עם לוח כחול המנציח את הכלא המקורי

הקלינק היה בית כלא בסאת'רק שבאנגליה, שפעל מהמאה ה-12 עד 1780. הכלא שימש את הבישוף של וינצ'סטר, שהאזור סביב הכלא היה בבעלותו ולא כפוף למונרך השולט, והאסירים היו בעיקר בעלי חוב או כופרים. הכלא היה ממוקם סמוך לארמון וינצ'סטר שבו התגורר, וככל הנראה הוא הכלא העתיק ביותר באנגליה הן לגברים והן לנשים[1].

לא ברור אם הכלא קיבל את שמו מהאזור בו שכן או ששם הכלא הפך לשם האזור. ייתכן שהשם "קלינק" הוא אונומטופיה לצלילים מתכתיים מבריחי המתכת של דלתות הכלא, או לשקשוק השרשראות שבהן נכבלו האסירים[2].

ברבות השנים הפך השם "קלינק" כמונח כללי בסלנג לכלא או תא כלא[3].

היסטוריה

שלט כחול באתר

בבעלות הבישוף של וינצ'סטר היה בית כלא כבר מאז שנת 860, אם כי באותה תקופה הכלא היה תא אחד בקולג' לכמרים. במאה ה-11 עמדו לרשותם של ארכיבישופים כמה סוגי ענישה - הלקאה במוטות; כליאה בבידוד; ולחם ומים בדממה[4].

הבישוף של וינצ'סטר, שהשטח שבסמכותו היה במחוז המפשייר בדרום אנגליה, בנה את בית התפילה ובית האחוזה של ארמון וינצ'סטר בסאת'רק בשנים 1144-1149[5]. הארמון נועד לשמש לו מעון סמוך ללונדון, שבה היו לו תפקידים בכירים בממשלת המלך, בדרך כלל כלורד צ'נסלור[6].

הכלא עצמו שכן בכמה מבנים בשטח האחוזה שבהם הוחזקו החוטאים המקומיים בהמתנה למשפט.

הסוהרים בכלא השתכרו מעט מאוד, ואסירים בעלי ממון ניצלו זאת ושילמו להם כדי לשפר את תנאיהם. הסוהרים השכירו חדרים, מיטות, מצעים, נרות וחומרי הסקה למי שיכלו להרשות זאת, מכרו מזון ושתייה במחירים מופקעים, ואפילו קיבלו תשלומים עבור התקנת סורגים קלים יותר או הסרתם לחלוטין. תמורת תשלום, יכלו האסירים לצאת אל מחוץ לכלא לקבץ נדבות או לעבוד. הנשים החזיקו בתוך מתחם הכלא בית בושת, והתשלומים ממנו עברו לסוהרים[7]. אסירים עניים יותר נאלצו להתחנן לנדבות דרך החלונות המסורגים שהשקיפו על מפלס הרחוב ולמכור כל דבר שהיה ברשותם, כולל בגדיהם, כדי לשלם עבור האוכל.

ב-1450 פשטו מתפרעים על בית וינצ'סטר, ורצחו את אנשי הדת מכיוון שראו בהם גובי מיסים. הפורעים שחררו אסירים מכלא הקלינק ושרפו אותו[8]. לאחר שהמחאה דוכאה בית ווינצ'סטר נבנה מחדש והורחב, ונבנה בו כלא חדש.

במקור, רוב האסירים היו מקומיים אך במאה ה-16 מרבית האסירים היו כופרים או מי שנחשדו בכפירה, והחזיקו בדעות מנוגדות לבישופים[9], ובתקופות מאוחרות יותר נכלאו בו בעיקר בעלי חוב לבישוף .

בשנת 1649 נמכר בית וינצ'סטר ליזם נדל"ן וחולק לחנויות, דירות ובתי מלאכה. למרות שהכלא המשיך לפעול במקביל, בשנת 1732 היו בו רק שני אסירים, ובשנת 1745 החלו להשתמש בכלא זמני במקום הקלינק מכיוון שהוא החל להתפורר. ב-1776 עדיין ידוע על בעלי חוב שהיו כלואים בקלינק, אך בשנת 1780 הוא נשרף במהומות גורדון, ומעולם לא נבנה מחדש[10].

כיום ממוקם ברחוב קלינק סמוך לאתר המקורי של הכלא, מוזיאון כלא קלינק, המציג למבקרים את תנאי הכלא המקוריים.

הערות שוליים

  1. ^ Clink Prison Museum
  2. ^ Mills, Anthony D. (2001). Oxford Dictionary of London Placenames. OUP. p. 50. ISBN 0-19-280106-6.
  3. ^ Free dictionary
  4. ^ The Clink Prison Museum, Clink Street, London at h2g2.com
  5. ^ Martha Carlin 'Medieval Southwark' London 1999.
  6. ^ Matthew Lewis (15 באוקטובר 2015). Medieval Britain in 100 Facts. Amberley Publishing Limited. pp. 38–. ISBN 978-1-4456-4735-7. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Burford, E. J. In the Clink: Story of England's Oldest Prison, New English Library, 1978
  8. ^ "VIPA Clink Prison Museum". vipauk.org. נבדק ב-2016-01-19.
  9. ^ Mitchel P. Roth, Prisons and Prison Systems: A Global Encyclopedia, Greenwood Press, Westport CT 2006 ISBN 0-313-32856-0 (p. 64)
  10. ^ Walford in Old and New London, vol. 6.