לדלג לתוכן

כושרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנונית במעופה

כושרות הן קבוצת אלות הפריון הכנעניות שמופיעות כסנוניות. מכונות בשם "הסנוניות[1] - בנות הלל". הן היחידות בין האלים הכנענים שמופיעות כקבוצת אלות.

בשירה האוגריתית באגדת אקהת מסופר כי שופט הצדק דנאל הערירי מתבשר כי ייולד לו בן, והוא חש לביתו, אליו מגיעות גם הכושרות. הוא טובח להן אלוף, מגיש להן לחם ומשקה במשך שבעה ימים, וביום השביעי הן יוצאות מביתו, ואז סופר דנאל ירחים לקראת הולדת בנו[2].

בנישואי ניכל ואיב עם ירח, הכושרות מגיעות בהקשר לידת הבן של ניכל ואיב - אלת הסהר או המטעים ממוצא שומרי. עוד מופיעה שם השירה:

המקור האוגריתי פרשגן צבי ושפרה רין[3] תרגום דוד אמיר[4]

[אַשר אִלהת כתֿרת בנ]
ת הלל סננת בנת ה
לל בעל גמל ירדת
בערגזמ ב(ז/ג)בז תדמע
ללאַי עמ לטֿפנ אִ
ל דֿ פאִד הנ בפי ספ
רהנ בשפתי מנ
תהנ תֲֿלחֿה ומלגה י
תֿתקת עמה בקעת
תקעת עמ פרבחֿתֿ
דמקת צעֿרת כתֿרת

לוח KTU 1.24
אָשִׁירָה לְאֵלוֹת כּוֹשָׁרוֹת, בְּנוֹת

הֵילֵל סְנוּנִיוֹת, בְּנוֹת

הֵילֵל בַּעַל גְּמוּל[5]. יוֹרְדוֹת

בַּעֲרוּגוֹת זוֹם, בזבז תִּדְמַע

ללאי אֶל לַטְּפָן אֵל

בַּר-לֵב. הֵן בְּפִי מִסְפָּרָם,

בִּשְׂפָתַי מִנְיָנָם.

שִלּוֹחֶיהָ וּמְלוֹגָהּ

ישתקת עִמָּהּ בקעת,

תקעת עִם פרבחש.

נָאוֹת צְעִירוֹת כּוֹשָׁרוֹת.

אשירה אלוהי הכושרות

בנות הלל הסנוניות

בנות הלל בעלות המגל

ברדתן לערוגות הפרחים

לגני ... הבושם.

יש הסוברים כי הביטוי "הסנונית הראשונה" כמבשרת תופעה, קשור לאלות הללו, שכאמור מבשרות על ההריון.

בתנ"ך מופיע המושג "כושרות" זה באופן יחידאי, במה שיש מפרשים כקשור לזיווג. "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה"[6].

לקריאה נוספת

Wilfred G. E. Watson; Nicolas Wyatt (1 January 1999), Handbook of Ugaritic Studies, BRILL, p. 201, ISBN 90-04-10988-9

הערות שוליים

  1. ^ הזיהוי בין "סננת" בכתבי אוגרית לסנוניות אינו וודאי, ייתכן שמדובר ב"סוללות" (משוררות, מזמרות) בחילופי למנ"ר, כך על-פי תהלים ס"ח ה': "שִׁירוּ... זַמְּרוּ... סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת".
    צבי ושפרה רין, עלילות האלים: כל שירות אוגרית, פילדלפיה: ענבל, 1996, עמ' 428.
  2. ^ לוחות אוגרית, לוח KTU 1.17 II.
  3. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים: כל שירות אוגרית, פילדלפיה: ענבל, 1996, עמ' 425-426
  4. ^ דוד אמיר, אלים וגיבורים, עמ' 74.
  5. ^ או בַּעַל מַגָּל, שלו צורת הסהר. באכדית מכונה אֵל הלבנה bel gamli, כלומר בעל המגל.
  6. ^ ספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק ז'