באטווה

**באטווה**
אוכלוסייה
	80,000

באטווה הידועים גם בשם טווא, (יחיד מוטוואה ), אבאטווה או Ge-Sera, הם קבוצה אתנית של אנשי בנטו החיים באזור האגמים הגדולים באפריקה על גבול מרכז ומזרח אפריקה . הבאטווה הם פיגמים. מניחים שהם האוכלוסייה העתיקה ביותר ששרדה באזור האגמים הגדולים . האוכלוסיות הנוכחיות של אנשי האגמים הגדולים באטווה חיים במדינות רואנדה, בורונדי, אוגנדה והחלק המזרחי של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו . בשנת 2000 הם מנו כ-80,000 איש, מה שהופך אותם לקבוצת מיעוט משמעותית במדינות אלו. האוכלוסייה הגדולה ביותר של בטוואה ממוקמת בבורונדי המוערכת ב-2008 ב-78,071 אנשים.

היסטוריה

באופן מסורתי, הבאטווה היו ציידים -לקטים למחצה שחיו ביערות בהרים בשיתוף עם כפרים חקלאיים, בדומה לעמים אחרים של פיגמים.

כשההוטו, עם דובר בנטו, הגיעו לאזור, הם הכפיפו את 'אנשי בוש' (ציידים-לקטים) אותם הם כינו אבאטווה. שהם כנראה אבותיהם של ה-הבאטווה כיום, אם כי ייתכן שהם הגיעו לצד ההוטו, והיו עם נבדל מהתושבים המקוריים, או שיש להם מוצא מעורב. בסביבות המאה ה-15 לספירה, אנשי הטוטסי שגידלו בעלי חיים, הגיעו לאזור ושלטו בהוטו ובבאטווה, תוך יצירת חברה תלת-קאסטית כשהטוטסי השולטים, ההוטו מהווים את רוב האוכלוסייה והבאטווה בתחתית הסולם החברתי. במשך כמה מאות שנים, אני הבאטווה היו מיעוט קטן באזור, כיום הם מהווים 1% ברואנדה ובורונדי, והיה להם תפקיד פוליטי מועט, למרות שלעתים שימשו בממשלות של מלכי הטוטסי. חלקם אף קיבלו מעמד פריבילגי בחצר המלוכה בתור בדרנים, או אפילו תליינים.

לרוב הפיגמים עוסקים בסחר בבשר בבשר עבור מוצרים חקלאיים, ברזל וכלי חרס, אנשי הבאטווה עוסקים בקדרות .

לרוב אין התייחסות לאנשי הבאטווה בדיונים על הסכסוכם בין ההוטו והטוטסי, שהגיע לשיאו ברצח העם ברואנדה ב-1994. כ-30% מאוכלוסייתם ברואנדה מתו באלימות.

אנשי הבאטווה באוגנדה חיו בהרי היער הבלתי חדיר בווינדי עד 1992, משהפך היער לאתר מורשת עולמית כדי לשמר את גורילת ההרים שנמצאת בסכנת הכחדה. הם גורשו מהיער והועברו להתיישבות ביישובים מחוץ ליער.

מצב נוכחי

עקב פינוי היערות לחקלאות, כריתת עצים, פרויקטים לפיתוח ויצירת אזורי שימור, נאלצו אנשי הבאטווה לעזוב את היערות בהרים ולהקים בתים חדשים. מכיוון שהם מבקשים לפתח אמצעים חדשים להחזיק את הקהילות שלהם (כגון חקלאות ופיתוח בעלי חיים), רובם כיום חסרי קרקע וחיים בעוני. זכויות אבות אבותיהם של הבאטווה מעולם לא הוכרו על ידי הממשלות של המדינות בהם הם חיים, ולא ניתן פיצוי על אדמות שאבדו.

לילדי האטווה יש גישה מועטה לחינוך ולקהילות שלהם יש ייצוג מוגבל בממשל המקומי והארצי. בשל מוצאם הפיגמי, הם ממשיכים לסבול מדעות קדומות אתניות, אפליה, אלימות והדרה כללית מהחברה. אנשי באטווה נאבקים באלכוהוליזם, תופעה רווחת בקהילות העומדות בפני קריסה תרבותית מכיוון שגברים אינם יכולים עוד לבצע תפקידים מסורתיים ולפרנס משפחות. עד שנת 2007, קיבוץ נדבות הייתה מקור הפרנסה העיקרי של 40% מאנשי הבאטווה ברואנדה.

בעת שהבאטווה מסתגלים לשינויים בסביבתם על ידי אימוץ פעילויות כלכליות חדשות, הם ממשיכים להתמודד עם אתגרים להישרדותם. כיום, חלק ניכר מהקרקע הזמינה לעיבוד חקלאי, נמצא בעיבוד. הם לא יכולים לגשת לאדמות אבותיהם ולעבדם בשיטות מסורתיות. הבאטווה מתייחסים ליצירת כלי החרס שלהם כביטוי לזהותם. למרות שהייצור לא רווחי מאז שהכלים המתועשים הפכו לזמינים במחיר זול. הבאטווה ממשיכים לייצר כלי חרס מסורתיים בשל משמעותם התרבותית והחברתית. לא רק שהם רואים בזה מסורת אבות, אלא גם יש לה חשיבות חברתית בחברה הנוכחית שלהם. תהליך חפירת החומר והעברתו ליישוביהם מאפשר תחושת קהילתיות בקרב יוצרי כלי החרס. עם זאת, ברואנדה הביצות שמהן הם לקחו את החומר לכלי החרס, הופכות למטעים קולקטיביים לגידול אורז עקב שינוי במדיניות הקרקע ב-2005. הם מתמודדים עם משבר נוסף כשהם מאבדים עוד עיסוק שמגדיר את זהותם ומספק להם פרנסה.

חזרה לפארק הלאומי קהוזי-בייגה בקונגו

בשנת 1975 הורחב הפארק הלאומי קאהוזי-בייגה בקונגו וכ-6,000 אנשי באטווה שחיו באדמת אבותיהם גורשו ונעקרו. ^[1] כתוצאה מכך, הם חיו ללא קרקע בקהילות שאירחו אותם בעוני ובדלות. לאחר תקופה ארוכה של משא ומתן כושל והבטחות שהופרו עם ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ורשויות הפארק, הם חזרו ב-2019 לפארק ובנו כפרים חדשים בשטחים שהיו בעבר שלהם. בתגובה לכך, פתחו שלטונות הפארק במסע אלימות מאורגנת כנגד החוזרים, במטרה להפחידם ולמנוע את חזרתם. מסע אלימות זה כלל התקפות פתע של שומרי פארק בסיוע צבא קונגו חמושים במטוסי AK-47 ומכונות ירייה, הפגזה של כפרים במרגמות ורימונים, אונס קבוצתי של נשות באטווה והשחתת גופות של אלה שנהרגו על ידי שומרי הפארק. ^[2] ^[3]

ארגונים הפועלים עם אנשי הבאטווה

חידושי פיתוח ומחקר - וילמינגטון, דלאוור, ארצות הברית
תוכנית עמי היער - Moreton-in-Marsh, אנגליה
CAURWA (Communauté des Autochthones Rwandais) – קיגאלי, רואנדה
המשרד הנוצרי הבינלאומי האפריקאי - קבאלה, אוגנדה
ד"ר סקוט וקרול קלרמן - קאנונגו, אוגנדה
בית החולים הקהילתי בווינדי ( אתר )
תוכנית הפיתוח של Bwindi
ג'פרי ס. גאה
ברית הישרדות פיגמי - סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית
העצמת פרויקט באטווה | CARE הבינלאומי באוגנדה
ASeTTS (האגודה לשירותים לנפגעי עינויים וטראומה), מערב אוסטרליה, אוסטרליה

תפוצת אנשי הבאטווה במדינות השונות

הפארק הלאומי הר הגעש, רואנדה (מיושב מחדש, שנות ה-70–1980)
Nyungwe Forest, רואנדה (מיושב מחדש, שנות ה-70–1980)
הפארק הלאומי הבלתי חדיר בווינדי, אוגנדה (פונה 1991)
הפארק הלאומי מגהינגה, אוגנדה (פונה 1991)
הפארק הלאומי קאחוזי-בייגה, קונגו (פונה 1975, הוחזר 2019)
הפארק הלאומי וירונגה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
יער גישוואטי, רואנדה (פונה בגין מטעי יער וייצור חלב, אז כקרקעות פליטים) ^[4]
האי Mfangano, קניה (פרהיסטורי בלבד)

שפה

אנשי הבאוטוה מדברים בניבים של שפת הבנטו קירונדי וקיגה (Kiga language)

קישורים חיצוניים

פיגמים של מרכז אפריקה עם תמונות והערות אתנוגרפיות
הזכות ללמוד: חינוך באטווה באזור האגמים הגדולים של אפריקה, קבוצת זכויות המיעוטים, 2008
פיגמי באטווה של אזור האגמים הגדולים, קבוצת זכויות המיעוט, 2000
נשים טווא, זכויות טווא באזור האגמים הגדולים של אפריקה, קבוצת זכויות המיעוט, 2003
בורונדי: מסע הבאטווה לשוויון : פיגמים היום באפריקה IRIN מעמיק

הערות שוליים

^ "One step closer: indigenous peoples' rights in the DRC". Minority Rights Group International. 2 באוגוסט 2022. נבדק ב-29 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
^ Flummerfelt, Robert (2022), To Purge the Forest by Force: Organized violence against Batwa in Kahuzi-Biega National Park (PDF), Minority Rights Group International, נבדק ב-28 בנובמבר 2022 {{citation}}: (עזרה)
^ "Investigation documents murder, rape by DRC national park guards". Al Jazeera. 6 באפריל 2022. נבדק ב-28 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Central Africa: Nowhere to go; land loss and cultural degradation. The Twa of the Great Lakes". World Rainforest Movement. באוקטובר 2004. אורכב מ-המקור ב-2009-01-07. נבדק ב-2008-07-13. {{cite web}}: (עזרה)

[1] "One step closer: indigenous peoples' rights in the DRC". Minority Rights Group International. 2 באוגוסט 2022. נבדק ב-29 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[2] Flummerfelt, Robert (2022), To Purge the Forest by Force: Organized violence against Batwa in Kahuzi-Biega National Park (PDF), Minority Rights Group International, נבדק ב-28 בנובמבר 2022 {{citation}}: (עזרה)

[3] "Investigation documents murder, rape by DRC national park guards". Al Jazeera. 6 באפריל 2022. נבדק ב-28 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)

[4] "Central Africa: Nowhere to go; land loss and cultural degradation. The Twa of the Great Lakes". World Rainforest Movement. באוקטובר 2004. אורכב מ-המקור ב-2009-01-07. נבדק ב-2008-07-13. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.