לדלג לתוכן

הרי סינג'אר

גרסה מ־20:48, 7 בספטמבר 2023 מאת בן עדריאל (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
הרי סינג'אר
מראה בהרים
מראה בהרים
מראה בהרים
מידע כללי
גובה 1,463 מטר
מדינה עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום צפון-מערב עיראק
אורך הרכס 100 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°22′0″N 41°43′18″E / 36.36667°N 41.72167°E / 36.36667; 41.72167
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקדש יזידי על אחת מפסגות ההרים

הרי סינג'ארערבית: جبل سنجار; בכורדית: چیای شهنگال/شهنگار (שינגאל); בארמית סורית: ܛܘܪܐ ܕܫܝܓܪ (טורא דשנגר)) הם רכס הרים באורך של כ-100 ק"מ בצפון-מערב עיראק וצפון-מזרח סוריה. רוב הרכס וחלקו הגבוה נמצא בשטח מחוז נינוה בעיראק וכ-25 ק"מ מחלקו הצפון-מערבי נמצאים בשטח סוריה (במחוז אל-חסכה שבאזור אל-ג'זירה). גובהו המרבי של הרכס 1,463 מטר. הרכס קרוי על שם העיר סינג'אר השוכנת למרגלותיו מדרום. האקלים בהרים הוא צחיח למחצה וכמות הצומח בו מעטה במיוחד עקב רעיית יתר.

ההרים הם קמר גאולוגי בצפון הלוח הערבי בעל מדרון תלול מצידו הצפוני כתוצאה מהעתק החושף שכבות של סלעי משקע ומדרון מתון יותר מצידו הדרומי. באזור ההרים נמצאות תצורות מעידן הקרטיקון ועד עידן הנאוגן.

שפע המערות בהרים שימשו למגורי אדם ולמקום מפלט עוד משחר ההיסטוריה. במקום ששמו תל חמוקאר (حموقار; 36°48′43″N 41°57′21″E / 36.81194°N 41.95583°E / 36.81194; 41.95583), בצד הסורי של ההרים, נמצאו שרידים המשויכים לתקופת עובייד (5900 - 4000 לפנה"ס) ושומר הקדומה (3500 לפנה"ס)[1]. במקום התקיימו קרבות בין האימפריה הרומית לאימפריה הפרתית ולאחר מכן בין האימפריה הביזנטית לאימפריה הסאסאנית. במקום התקיימו שלל דתות בהן נצרות נסטוריאנית, זורואסטריות ואף יהדות. ב-970 השתלטו על האזור האיובים, שהשליטו בו את דת האסלאם.

החל מן המאה ה-12 היה אזור ההרים משכנם של היזידים, שנמלטו לשם מידי רודפיהם המוסלמים והתבצרו במקום. לפי אמונתם ההרים הם הר אררט עליו נחה תיבת נח לאחר המבול. הנוסע אבן בטוטה דיווח כי ההרים נמצאים בשליטת יזידים כורדים.

בתקופת האימפריה העות'מאנית היו ההרים חלק מסנג'ק דיארבקיר וכונו בטורקית "Saçlı Dağı" ("ההר השעיר"). בשנות ה-20 של המאה ה-19 ניסה המנהיג הכורדי מוחמד פאשה ליצור מדינה כורדית עצמאית (בעקבות הדוגמה של מוחמד עלי במצרים) והשתלט על ההרים למשך כעשר שנים (בין 1823 ל-1834), עד שהובס על ידי צבא האימפריה העות'מאנית. בין החוקרים המערביים שחקרו את האזור נמנים אוסטן הנרי לייארד וגרטרוד בל, שניהם מתארים את התרבות היזידית בהרים ואת היותם של אלה כת נרדפת. כן אוכלסו ההרים בבני דתות נרדפות אחרות באזור כנוצרים אשורים, כלדיים, סורים-אורתודוקסים, ארמנים ויהודים. לאחר הכיבוש הבריטי ובתקופת המלוכה והרפובליקה של עיראק ידע האזור תקופה של שקט יחסי. מאז מלחמת עיראק (2003) הפכו ההרים מחדש לאזור פרוע, בו מתקיימים קרבות בין שיעים וסונים עיראקים וכוחות כורדים.

טבח סינג'אר, 2014

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טבח סינג'אר

ההרים היו יעד ההתקפה של המדינה האסלאמית (דאעש) באוגוסט 2014 שכוונה כנגד היזידים. ב-3 באוגוסט השתלטו לוחמי דאעש על העיר סינג'אר והחלו במסע רצח, חטיפה ואונס שכוון נגד המיעוט היזידי. בין 40,000 ל-50,000 יזידים נמלטו אל ההרים ונותרו ללא מים, מזון ותרופות[2][3]. מצבם תואר כרצח עם[4] וסיוע מסוים שוגר אליהם באמצעות ארצות הברית ובריטניה[5][6]. החל מה-10 באוגוסט חברו כוחות הפשמרגה הכורדית לנצורים. והצליחו לפנות את רובם לשטחי כורדיסטן הסורית, במסגרת הקרב על סכר מוסול[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרי סינג'אר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]