נדיה אברהם

נדיה אברהם (1933–2018) היא מחלוצות הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל.

קורות חיים

נולדה בבגדאד ב-1933, למשפחה יהודית אמידה, כזכר בשם נאג'י. בילדותה עברה תקיפה מינית בידי קרוב משפחה. תקיפה זו גרמה לה להתבודד בילדותה, להסתגר בחדרה ולא ללכת לבית ספר. בשל כך, לא למדה קרוא וכתוב. בגיל שלוש עשרה עלתה לארץ ישראל במסגרת העלייה הבלתי לגאלית מעיראק, ביחד עם אחותה. לאחר עלייתה, עברה דירה עם אחותה באופן תדיר והתגוררה בשער העלייה בחיפה, בבנימינה, תלפיות, ראשון לציון ולבסוף התמקמה בשכונת התקווה. בהמשך גם שאר משפחתה עלתה לארץ ומספר חודשים לאחר מכן אימה נפטרה. החזרה למגורים משותפים ביחד עם משפחתה פגעה בה, שכן אחיה התעללו בה כלכלית, נפשית וגופנית. סורבה לגיוס לצה"ל.

בגיל שש עשרה ברחה מהבית ועברה לגור ברחוב בתל אביב. בהמשך אומצה על ידי זוג רומנים ללא ילדים, אשר הכירה דרך מכר הומוסקסואל בשם ויקטור, שאומץ אף הוא על ידי הזוג. חיה עם הזוג וויקטור במשך שמונה שנים באור יהודה. בהמשך עברה לבלגיה עם ויקטור והם עבדו בזנות כקרוסדרסריות (בהמשך ויקטור יצא מהארון כאישה טרנסית גם, ושינה את שמו לוויקטוריה) לאורך חמש עשרה שנים נדדה בין מדינות שונות באירופה תוך התפרנסות מזנות.

בהמשך חזרה להתגורר בתל אביב. כשהגיע רופא אמריקאי לארץ ישראל שהתמחה בניתוחי התאמה מגדרית, נפגשה עימו והחליטה לעבור ניתוח. אברהם עברה אבחון פסיכיאטרי ולאחר שבוע כבר עברה את הניתוח. הייתה האישה הרביעית בישראל שעברה ניתוח מסוג זה. לאחר שעברה ועדה רפואית, אושר שינוי מינה במשרד הפנים לנקבה.

לאחר מכן, ניסתה לחזור לאירופה, אך לאחר תקופה קצרה שבה לארץ. המשיכה לעסוק בזנות, ולאחר כשנה חסכה מספיק כסף על מנת לקנות דירה בצפון הישן של תל אביב.

בבגרותה אימצה ילד בן ארבע עשרה שברח מביתו ועבר לגור ברחוב, כשלאורך השנים היא שמרה איתו על קשר ואף סייעה לו לגדל בהמשך את ילדיו. לאחר מותו אלמנתו ושני ילדיו עברו לגור עימה. שמונה עשר שנים לאחר מכן, השאירה להם את דירתה ועזבה אותה. אף על פי שלא הייתה בקשר עם משפחתה לאורך שנים, ירשה יחידת דיור בשכונת התקווה מאביה. חיה בדירה זו עד שנפטרה בשנת 2018.

קישורים חיצוניים

• מאיה קוסובר, הייתי האשה הרביעית שעברה ניתוח לשינוי מין בישראל, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2017
• * ראיון עם נדיה אברהם, מהטרנסג'נדריות הראשונות בישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:12)