שיחה:פרס ישראל
לעומת זאת היתה גם תופעה הפוכה בעבר שהתבטאה בכך שאנשים להם הוענק הפרס סרבו לקבלו. המקרה הקלאסי היה של דוד בן-גוריון.
ב-1968 החליטה ועדת פרס ישראל להעניק לראשונה פרס בקטגוריה של "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה" וביקשה להעניקו לראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון.
בן-גוריון שלח מכתב לשר החינוך דאז, זלמן ארן, ובו הוא מביע את סרובו לקבל את הפרס, בנימוק ש"לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי".
יש להניח כי בנסיון "לכפות" על בן-גוריון את קבלת הפרס היה בבחינת "יותר מאשר העגל רוצה לנוק הפרה רוצה להניק".אילו בן-גוריון היה נענה בחיוב לקבל את הפרס זה היה יותר בבחינת פרס למוסד "פרס ישראל" והוספת יוקרה לו.התקלה של יוזמי הענקת הפרס היתה שעינהם טחו מהבין שבן-גוריון יסרב לשתף פעולה בענין הן בשל אופיו והן בשל גישתו.יתכן גם שבן-גוריון ראה בהענקת הפרס "עלבון" וזילות לגבי מה שהוא עשה למען המדינה שכן שום פרס אולי לא יכול היה לדעתו לבטא עשייה זו.
מקרה אחר של "סרבן" פרס:אורי זוהר שזכה בפרס בקטגוריה של קולנוע.יש להניח שבאקט הסירוב שלו היה מן המחאה האנטי-מימסדית.
נא עמדת הצוות לקבל הטקסט המוסף