שלוש אבני החן
שלוש אבני החן (או: שלושת האוצרות / שלושת המחסות) הן שלושה מרכיבי יסוד שבהם המתרגל הבודהיסט מבקש להיתמך, ולכן "לוקח בהם מחסה" בדרכו אל ההתעוררות, ההארה והשחרור מסבל. מרכיבים אלו נקראים אבני חן (ראטנה), משום שערכם רב לאין שעור.
- בודהה ("זה שהתעורר") - לאו דווקא מסמל את הדמות ההיסטורית גאוטמה הבודהה, אלא את האיכות שהוא מייצג, ואת אידיאל ההתעוררות הטמון בכל הישויות.
- דהרמה ("הלימוד"/"הדרך") - האמת שנתגלתה לבודהה, אותה הוא מלמד.
- סנגהה (הקהילה) - קהילת ההולכים אחר הבודהה; החל ממתרגלים בראשית דרכם, וכלה באלו אשר חוו הארה מלאה.
לאבן החן המייצגת את הבודהה ולאבן החן המייצגת את הדהרמה מיוחס ערך בל ישוער, היות שאינן גשמיות: לא ניתן ליצור אותן, להשמידן או לשנותן בכל צורה שהיא. תודעת הבודהה בגופו הארצי מדומה לא פעם לאבן החן הגדולה מכולן - היהלום.
תפיסת המחסה בשלוש אבני החן מסמנת את בחירתו של אדם להפוך לבודהיסט באופן רשמי, והיא ממלאת תפקיד מרכזי בטקסי-חניכה של נזירים ומאמינים בודהיסטים המבקשים ללכת בדרכו של גאוטמה בודהה. בקהילות טהרוואדה רבות, נזירים ומאמינים בראשית דרכם מזמרים פזמון בשפת הפאלי הקרוי "וונדנה טי סאראנא":
אני לוקח מחסה בבודהה
אני לוקח מחסה בדהרמה
אני לוקח מחסה בסנגהה
נהוג להסביר את תפקידן ואת חשיבותן של שלוש אבני החן באמצעות המשלתן לתהליך טיפול רפואי - המתרגל הוא המטופל; המחלה היא הסבל ממנו הוא מבקש להשתחרר; הבודהה הוא הרופא; הדהרמה היא התרופה; והסנגהה היא הצוות הרפואי התומך. אנלוגיה זו ממחישה שלקיחת המחסה באבני החן איננה מעשה סמלי שמטרתו לבטא אמונה דתית, אלא דרך ליצור בהירות ביחס לתהליך המוביל לשחרור, ולמרכיביו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- קרולה שניידר, לקיחת מחסה בודהיסטי
