לדלג לתוכן

האיים האיאוליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף האיים הליפאריים)
האיים האיאוליים
Isole Eolie
האיים האיאוליים מהאוויר: משמאל האי וולקנו, במרכז ליפארי, ומימין סלינה. ברקע ניתן לראות את האיים פיליקודי ואליקודי.
האיים האיאוליים מהאוויר: משמאל האי וולקנו, במרכז ליפארי, ומימין סלינה. ברקע ניתן לראות את האיים פיליקודי ואליקודי.
האיים האיאוליים מהאוויר: משמאל האי וולקנו, במרכז ליפארי, ומימין סלינה. ברקע ניתן לראות את האיים פיליקודי ואליקודי.
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2000, לפי קריטריונים 8
שטח האתר 114.7 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים גאוגרפיים
מיקום הים הטירני עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 38°29′48″N 14°56′09″E / 38.4966°N 14.9359°E / 38.4966; 14.9359
שטח 114.7 קילומטר רבוע
גובה מרבי Monte Fossa delle Felci
נתונים מדיניים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 15,419 (2019)
אזור זמן UTC+1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האיים האיאולייםאיטלקית: Isole Eolie, בסיציליאנית: Ìsuli Eoli, בלטינית: Insulae Aeoliae; נקראים גם האיים הלִיפַּארִיִיםIsole Lipari) הם קבוצת איים געשיים בים הטירני, מול החוף הצפוני של סיציליה. האיים הם חלק ממחוז מסינה.

סטרומבולי
וולקנו וליפארי בצילום מחרוט פוסה באי וולקנו.

אוכלוסיית האיים נאמדת בכ-15,000 נפש. בימי הקיץ מהווים האיים אתר תיירות מבוקש ומספר המבקרים השנתי נאמד ב-200,000 תיירים. קיימת תחבורה בספינות לחוף האיטלקי ולסיציליה, אבל ההסעה העיקרית היא ברחפת המגיעה לאיים מדי יום.

האיים האאולים קרויים על שמו של איולוס השלישי (Aeolus), אל הרוחות במיתולוגיה היוונית. לעיתים קרובות נקרא הארכיפלג "האיים הליפאריים" על שם האי הגדול ביותר – ליפארי.

בימי השלטון הפשיסטי שימשו חלק מהאיים כמחנות ריכוז לאסירים פוליטיים.

האיים האיאוליים הם קשת איים אשר נוצרה כתוצאה מתנועת הלוחות הטקטונים. באזור זה מתרחשת הפחתה של הלוח האפריקאי הנע צפונה אל מתחת ללוח האירואסייתי. תהליך זה יוצר קשת איים געשיים, בדומה לאיים הגעשיים אשר נוצרו בקשת ההלנית בים האגאי.

האיים האיאוליים מורכבים מקבוצה של שמונה איים ושטחם 116 קמ"ר. הצפוני שבהם הוא סטרומבולי (Stromboli), המהווה מוקד תיירות, המערבי אליקודי (Alicudi), הדרומי וולקנו (Vulcano) - משמו נגזר הכינוי הכולל של הרי הגעש, ושאר האיים: ליפארי (Lipari) - מרכז האיים (בשלושה מערי האי מתרכזת רוב האוכלוסייה), סלינה (Salina), פיליקודי (Filicudi), פנראה (Panarea), ובסילוצו (Basiluzzo).

באיים מתנשאים שני הרי געש פעילים: סטרומבולי ווולקנו, ואחרים המעלים אדים ופומרולות - למשל ליפארי ופנראה. ההר הגבוה ביותר באיים נמצא באי סלינה וגובהו 962 מטר מעל פני הים.

מרחקי האיים מהיבשה: מנאפולי לאי הקרוב ביותר (סטרומבולי) - 240 ק"מ; מסיציליה לאי הקרוב ביותר (האי וולקנו) - 25 ק"מ. בין שלושה איים מרכזיים המרחק הוא 17 ק"מ.

כלכלת האיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נכרו באיים סלעי פומיס לבן - סלע געשי הנקרא גם "אבן ספוג", אולם מכרות הפומיס נסגרו בעקבות הכרזת האיים כאתר מורשת עולמי. מהאי ליפארי מגיע יין מיוחד. באי וולקנו יש מכרות אלום (alum) - מלח כימי.

אתר מורשת עולמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים האיאוליים נבחרו בשנת 2000 כאתר מורשת עולמית בזכות חשיבותם כאתר טבע נבחר על ידי אונסק"ו.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]