פרוטוזואה
 פרוטוזואה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| על־ממלכה: | איקריוטיים |
| ממלכה: | פרוטיסטים |
| תת־ממלכה: | פרוטוזואה |
| שם מדעי | |
 Protistaפולדפוס, 1818 | |
פְּרוֹטוֹזוֹאָה (Protozoa) היא קבוצה פרפילטית של חד-תאיים איקריוטיים (בעלי גרעין תא ואברונים) השייכים לממלכה פרוטיסטה.
הפרוטוזואות הן מיקרו-אורגניזמים חד-תאיים החיים בעיקר במים או בנוזלים מימיים והן מצויות בשפע בכל העולם. קיימים כמעט 30,000 מינים שונים של פרוטוזואות.
הפרוטוזואות נבדלות מהצמחים, בעלי החיים והפטריות בכך שהן חד תאיות ולא נכללות בממלכת החיידקים מכיוון שלעומתם הן בעלות תא איקריוטי המשוכלל מזה של החיידקים.
משמעות השם הלועזי proto (ראשון) ו-zoa (חיות) מרמז שזו הקבוצה בעלת היצורים ההטרוטרופים העתיקה ביותר שידועה, עם זאת, מקצתן קרובות יותר לצמחים ביכולתן לבצע פוטוסינתזה.
פרוטוזואים רבים הם פתוגנים, כלומר מחוללי מחלות, כגון: מלריה, טוקסופלזמוזיס, מחלת השינה ועוד.
הפרוטוזואות מועילות למיני בעלי חיים שונים, שם הן מהוות חלק מהמיקרוביוטה שבמערכת עיכול. הפרוטוזואות מעכלות כמויות תאית גדולות ואף מביאות תועלת לאדם במפעלי טיהור שפכים שם הן מסייעות לסילוק חיידקים.
כיאה לקבוצה המייצגת את פסגת האבולוציה החד-תאית קיים מגוון רחב ושונוּת עצומה בין הפרוטוזואות הן בצורה, בגודל, ביכולות התנועה ואופי הרבייה.
מבנה ותנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים סוגים שונים של פרוטוזואות בצורות שונות ובגדלים שונים – כמה מהן נעות בחופשיות, חלקן כמעט אינן נעות ואחרות חיות כטפילים בגוף בעלי-חיים. רובן בגודל מיקרוסקופי ומקצתן גדולות די הצורך להיראות לעין האדם (כגון השוֹפרִית, המגיעה עד לאורך 2 מ"מ). חלקן ריסניות (בעלות "שערות" זעירות) בעזרתן הן נצמדות לסלע או לאצה אבל גם מסוגלות לשחות באופן חופשי בעזרת ריסיה המרובים, לחלקן יש "פה" ו"ושט" מוגדרים שבאמצעותם הן בולעות בשלמות חיידקים ופרוטוזואות אחרות. קיימות גם פרוטוזואות "יונקות" בעלות מעין "מחושים" שבאמצעותם הן מוצצות את תכולת התאים שהן טורפות. האמבה – פרוטוזואה המוכרת היטב – משנה את צורתה ללא הרף. היא נעה באמצעות דמויי גפיים שהיא משרבבת מתוך גופה. היא שולחת דמוי-גף ומזרימה לתוכו ציטופלזמה כך שהוא הולך וגדל, עד שכל הציטופלזמה עוברת אליו והאמבה כולה נעה. דמוי-הגף משמש אותה גם לאכילה: הוא נשלח לעבר גרגר מזון ומקיף אותו, עד שהוא נעטף בחלל מזון מוקף קרום. לחלל נכנסים אנזימי עיכול המפרקים את המזון, תוך שהחלל הולך ומתכווץ בהדרגה.
לפרוטוזואות, בניגוד לצמחים, אין דופן תא נוקשה. לכן ניתן לראות כי פרוטוזואות מסוימות מפתחות להן הגנה מיוחדת. לדוגמה – הפרוטוזואה עינן וקרובותיה עטופות בשכבה דקה של לוחיות חלבון גמישות מתחת לפני השטח של הציטופלזמה. כמה מיני קרנוניות ואמבות יוצרות לעצמן שכבת הגנה חיצונית בצורת מעטה של גרגרי חול המודבקים לדופן בחומר אורגני. הצמנטלה משתמשת בשרידיהן של פרוטוזואות אחרות כדי להרכיב "קונכייה" המשמשת להגנה. חלקים גדולים מקרקעית האוקיינוס מרופדים בקונכיות של יצורים אלו והופכים ברבות הימים לאבן גיר.
למרות שרוב הפרוטוזואות אינן יכולות לחיות מחוץ למים, לרבות מהן היכולת לעבור עונות של יובש בתוך מעטה שהן יוצרות לעצמן ובתוכו הן עוברות למצב של תרדמת.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב הפרוטוזואות מתרבות בדרך אל-זוויגית בחלוקה פשוטה לשני תאים או יותר. אצל חלקן קיימת רבייה מעין-זוויגית בתהליך בו שני תאים מתמזגים לתא גדול יותר המתחלק אחר כך לכמה תאים קטנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרוטוזואה, באתר ITIS (באנגלית)
- פרוטוזואה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרוטוזואה, באתר GBIF (באנגלית)
- פרוטוזואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרוטוזואה, דף שער בספרייה הלאומית
