קלינאות תקשורת
קלינאות תקשורת[1] הוא מקצוע פרא-רפואי העוסק באבחון וטיפול בלקויות שונות במעגלי התקשורת, ביניהן לקויות דיבור, לקות בהבנה או הבעת שפה מדוברת, לקויות באיכויות תקשורת לא מילולית, לקויות קריאה וכתיבה, לקויות שמיעה, התפתחותיות ונרכשות כאחד. מרבית קלינאי התקשורת הם נשים[2]. זאת בדומה למקצועות פרא-רפואיים אחרים, זהו מקצוע צווארון ורוד. קלינאיות תקשורת עוברות מסלול הכשרה אקדמי מלא המקיף תחומים רבים. מרבית קלינאיות התקשורת מתמקצעות בתתי-תחומים במהלך ההתפתחות המקצועית, מרחיבות את ארגז הכלים המקצועיים ונדרשות לעקוב אחר המחקר הנרחב בתחום[3] ואחר פרוטוקולים חדשים שמפורסמים בקהילה המקצועית ומותאמים לאוכלוסייה או להפרעה מסוימת.
כמו מקצועות רבים בישראל, גם לקלינאיות התקשורת עמותה מקצועית - האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת[4], שעוסקת בקידום המקצוע, שמירה על אתיקה מקצועית[5], הכשרה והשתלמויות מקצועיות, ייצוג הקהילה המקצועית בדיונים שעולים על סדר היום הציבורי ומעורבות בתהליכי עיצוב מדיניות.
אבחון וטיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלקויות בהן מטפלות קלינאיות תקשורת נובעות מסיבות מגוונות. בתחום השפה והדיבור, הקלינאיות מטפלות בהפרעות בהגייה ודיבור (כמו בדיספרקסיה התפתחותית), קשיים פסיכולוגיים כמו אילמות סלקטיבית, בעיות פיזיות (כמו לשון קשורה, שפה קשורה, שפה שסועה, לחי קשורה, פגם מבני בחך), בעיות פונקציונליות (כמו דחיקת לשון)[6] או גמגום. בנוסף, הפרעות בליעה, הפרעות קול, קשיים מוטוריים (כמו בשיתוק מוחין ובפציאליס) ושיקום לאחר אירוע מוחי, ירידה בשמיעה או אפזיה, טיפול בהפרעות שפה-למידה, קשיי שליפה וטיפול בילדים ובמבוגרים מהקשת האוטיסטית. בתחום השמיעה, קלינאית התקשורת מבצעת בדיקות שמיעה והתאמת מכשירי שמיעה. קלינאית התקשורת מאבחנת, בוחרת ומעניקה טכניקות וגישות טיפול, מדריכה את המטופל והמלווים אותו לעבודה ותרגול בין טיפולים, מתאימה לפי הצורך עזרים של טכנולוגיה מסייעת כגון עזרים לשיפור יציבה תומכת דיבור, וכלים שונים ליצירת תקשורת תומכת וחליפית. מטרת הטיפול היא לאפשר תקשורת מיטבית בין המטופלים לסובבים אותם בצורה קלה ונוחה ככל האפשר.
תחומי פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלינאיות תקשורת עוסקות באבחון, טיפול ושיקום בקרב פעוטות, ילדים, נוער ומבוגרים. הן פעילות במגוון מסגרות במערכות הבריאות, החינוך והרווחה בהתאם לתחומי התמחותן, וכן בקליניקות פרטיות, בבתי המטופלים ובמסגרות קהילתיות.
קלינאיות תקשורת עובדות כחלק מצוות רב-מקצועי, אשר כולל קולגות מתחומים משיקים כגון רפואה, סיעוד, חינוך, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה וטיפול באמנויות. קלינאיות תקשורת מועסקות במסגרות שונות ופוגשת את כל חלקי האוכלוסייה, ביניהם: בתי חולים, מכונים לאבחון ושיקום שמיעה, מכוני שפה ודיבור, מרכזי שיקום, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה וטיפול בקהילה ועוד.
קלינאיות תקשורת עוסקות גם בהדרכות הורים כחלק מתהליכי הטיפול בגיל הרך. יש העוסקות באיתור מוקדם של ירידות בשמיעה ועיכוב בהתפתחות שפה ומפנות לתוכניות התערבות מוקדמת כדי להפחית קשיי למידה עתידיים ותפקוד מקצועי וחברתי. טיפול של קלינאית תקשורת, בתחומי השמיעה והדיבור, בגיל צעיר או בשלבים מאוחרים, בכוחו לקדם את המטופלים באופן משמעותי ולאפשר לילדים ומבוגרים השתלבות בחברה, במעגל העבודה, להתפתח ולתרום לפריון כאזרחים מן השורה[7].
קלינאיות רבות שותפות במסגרת עבודתם בהנחיית סטודנטים ובמחקר קליני, וכן בהוראה ובמחקר של ההתפתחות וההפרעות בתחומי השפה, השמיעה והדיבור.
הכשרה והסמכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל הוסדר המקצוע בחוק ב-2008 על ידי משרד הבריאות והכנסת (כולל הסמכת קלינאי התקשורת)[8][9], וההכשרה האקדמית והמקצועית של הקלינאים הפכה לרב-תחומית ובין-תחומית. ההכשרה הנדרשת היא תואר אקדמי באחד המוסדות המוכרים להכשרה זו, והעיסוק במקצוע מותנה בקבלת תעודת הסמכה על ידי משרד הבריאות אחרי תקופת התמחות ובחינה ממשלתית. תוכנית הלימודים בחוגים להפרעות בתקשורת היא מגוונת.
בשנת הלימודים הראשונה התוכנית כוללת מקצועות כמו פסיכולוגיה, אקוסטיקה, סטטיסטיקה ושיטות מחקר, מדעי הרפואה ורפואת ילדים, פיזיולוגיה, פיזיולוגיה של האוזן, נוירולוגיה, נוירואנטומיה, אודיולוגיה, גנטיקה, אנטומיה, בלשנות, פונטיקה ועוד. החל משנת הלימודים השנייה, נלמדים מקצועות כגון מכשור אקוסטי, הפרעות בליעה, הפרעות נוירומוטוריות, סטומטולוגיה, אוטיזם, הפרעות היגוי, הפרעות שטף, שיקום שמיעה והתאמת מכשירי שמיעה, לקויות שפה-למידה, הפרעות קול, הפרעות שפה נוירוגניות, פסיכואקוסטיקה, אודיולוגיה קלינית ועוד. בנוסף, הסטודנטיות מבצעות סמינרים מחקריים בשנים ג' וד'.
משך הלימודים הוא שלוש שנים וחצי, והם כוללים בתוכם כ-1,000 שעות של התנסות קלינית, שבהן לומדים בין היתר כיצד לערוך בדיקות שמיעה, ומתנסים בטיפולים שונים בלקויות שפה, דיבור ושמיעה.
כיום נכללים לימודי הפרעות בתקשורת בשישה מוסדות אקדמיים בישראל: אוניברסיטת תל אביב (בשיתוף בית החולים שיבא), המכללה האקדמית הדסה ירושלים, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל בשומרון, הקריה האקדמית אונו ומכללת אחווה[10].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקות שפה
- אודיולוגיה
- דיספרקסיה
- אוטיזם
- לקות שמיעה
- לקות למידה
- מכשיר שמיעה
- אפאזיה
- שיתוק מוחין
- שתל שבלולי
- בדיקת שמיעה
- הפרעה נוירו-התפתחותית
- הפרעה נוירולוגית
- גמגום
- שפת סימנים
- פונטיקה
- מוגבלות שכלית התפתחותית
- פונולוגיה
- בליעה (מערכת העיכול)
- מיתרי הקול
- שבלול (איבר)
- אילמות סלקטיבית
- שפה שסועה
- התפתחות הילד
- חינוך מיוחד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאגר קלינאי תקשורת בעלי רישיון באתר משרד הבריאות.
- קלינאית תקשורת, רשימת קלינאי תקשורת באתר פסיכולוגיה עברית
- קלינאית תקשורת, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת
- מתי צריך, ולמה כדאי להגיע לאבחון אצל קלינאית תקשורת?
ריפוי ליקיי דיבור, דף שער בספרייה הלאומית- איתן גפן, "חיילים מתקשים לשלוף מילים": קלינאית תקשורת מלמדת פצועים לדבר ולאכול מחדש, באתר ynet, 30 באפריל 2024
- שמרית עמר, נו, איך קוראים לה: למה אנחנו מתקשים בשליפת מילים?, באתר ynet, 30 במאי 2024
- מעין פלג אבירם, בעקבות מחלת ברוס וויליס: מה זו אפזיה פרוגרסיבית ואיך מאבחנים ומטפלים?, באתר ynet, 31 במרץ 2022
- קורין אלבז-אלוש, אלון אובחן על הרצף האוטיסטי, רק בגיל חמש התגלה גידול מולד שפגע בשמיעה, באתר ynet, 22 ביוני 2023
- אריאלה איילון, גלעד עבר כריתת גרון וממשיך ללמד: "נשמע כמו רובוט, נשים נרתעו", באתר ynet, 21 ביולי 2024
- ליאורה מוס-לוי, הילד לא מדבר כמו שצריך? כך תעזרו לו, באתר ynet, 3 ביוני 2018
- תרצה ענתבי, יכול להיות שהילד שלכם עדיין לא מוכן לכיתה א'? כך תדעו, באתר ynet, 18 ביולי 2024
- מעין פלג אבירם, גם לקול שלך מגיעה הפסקה | קריאת חובה למורות, באתר ynet, 4 בספטמבר 2023
- ארבל ברנרוט, מה עושים כשהדיבור של הילד "נתקע"?, באתר ynet, 1 בדצמבר 2019
- מירב דוסטר, השיקום מהאירוע המוחי: כך צביקה פיק למד לדבר מחדש, באתר מאקו, 15 במאי 2019
- טל אזולאי אבידן, לרגל שבוע המודעות להפרעות בתקשורת: כל מה שצריך לדעת על התחום, באתר חדשות 14, 15 במאי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
מה זה קלינאי תקשורת, סרטון בערוץ "האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת", באתר יוטיוב (אורך: 2:00)
- ^ S. Boyd, N. Hewlett. The gender imbalance among speech and language therapists and students, Int J Lang Commun Disord. 2001; 36 Suppl: 167–172
- ^ ד"ש ברשת מהדורה מקוונת, באתר האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת | קלינאים | קלינאות Ishla | קלינאיות, 2016-07-11
- ^ עמוד הבית, באתר האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת | קלינאים | קלינאות Ishla | קלינאיות, 2016-12-04
- ^ הקוד האתי של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, באתר האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת | קלינאים | קלינאות Ishla | קלינאיות, 2015-06-16
- ^ יעל בן מאיר, קלינאית תקשורת, shlomot, מגזין גלובס, על דחיקת לשון, פברואר 2022 (באנגלית אמריקאית)
- ^ שלמה מעוז, מה הקשר בין מועמדת טראמפ לבית המשפט עליון לבין קלינאית תקשורת בישראל?, באתר מעריב אונליין, 2 באוקטובר 2020
- ^ קלינאות תקשורת, באתר משרד הבריאות
- ^ חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, באתר הכנסת
- ^ מוסדות מוכרים בישראל ללימודי קלינאות תקשורת, באתר משרד הבריאות
