לדלג לתוכן

המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית הן חלק מהמחאות בארצות הברית נגד מלחמת חרבות ברזל (אנ') וכוללות מחאות של מפגינים פרו-פלסטינים ואנטישמים במספר אוניברסיטאות בארצות הברית נגד התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. המחאות התעצמו בחציו השני של אפריל 2024, עם הקמת מתחמי אוהלים במספר אוניברסיטאות בארצות הברית, ובראשן באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

רקע

בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל הכריזה מדינת ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה ולשחרור החטופים. בעקבות המלחמה נהרגו אלפי מחבלי חמאס ועוד אלפי פלסטינים שנהרגו בתקיפות, דבר שעורר את זעמם של סטודנטים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בארצות הברית, והביא למחאות שהתעצמו באפריל 2024.

היסטוריית המחאות

המחאות באוניברסיטת קולומביה

הפגנות אנטי ישראליות החלו במקומות מסוימים בארצות הברית בכלל, ובאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בפרט, שבה יש תופעה של אנטישמיות, כבר עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה. ב-18 באפריל 2024 הוקם באוניברסיטת קולומביה מתחם אוהלים (אנ') במחאה על מלחמת חרבות ברזל.[5] במהלך המחאות שם נעצרו מעל 100 בני אדם. האוניברסיטה נתנה למוחים דד-ליין לפרק את אוהלי המחאה שלהם עד חצות הלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל (יום רביעי בבוקר שעון ישראל),[6] אולם האולטימטום הוארך ליום שישי, ה-26 באפריל.[7] במקביל נשלח מכתב לנשיאת האוניברסיטה, שעליו חתמו 260 פרופסורים מהאוניברסיטה, 50 אנשי צוות הוראה, 265 סטודנטים, 967 בוגרים, 454 הורים של תלמידים ו-2,005 תושבי השכונה שבה נמצא הקמפוס, בו דרשו מהנהלת האוניברסיטה לפנות את הסטודנטים הפרו-פלסטינים מהקמפוס ולפטר אנשי סגל שתמכו בהם ואף הכריחו סטודנטים להשתתף במחאה. הם גם דרשו לספק לסטודנטים ולאנשי סגל יהודים אבטחה אישית שתלווה אותם לכיתות.[8] בתגובה להפגנות האוניברסיטה השעתה סטודנטים שארגנו אותן, וחברים בארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין, שפעילותו נאסרה בקמפוס. בין הסטודנטים שהושעו נמנית אסרא הירסי (אנ'), בתה של אילהאן עומאר[9]. במקום נוצרה אווירה אנטישמית ונשמעו קריאות לאלימות נגד סטודנטים יהודים ונגד הקהילה היהודית. הרב של האוניברסיטה קרא לסטודנטים היהודים להתרחק מהקמפוס, משום שאינו נחשב למקום בטוח[10].

מחאות באוניברסיטאות נוספות בארצות הברית


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

במהלך חודש אפריל גל ההפגנות של סטודנטים פרו-פלסטינים התרחב לעשרות קמפוסים ברחבי ארצות הברית. המחאות כוללות מספר אוניברסיטאות מרכזיות בארצות הברית, כמו אוניברסיטת ייל, בה הפגינו מאות וסירבו להתפנות ממתחם האוהלים שהקימו עד שהנהלת האוניברסיטה תפסיק "לממן את טבח העם בעזה" באמצעות השקעותיה בישראל. 40 מפגינים נעצרו.[11] מחאות נרשמו גם באוניברסיטאות הרווארד, MIT ,UCLA וקורנל. באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי אף הונפו דגלי חזבאללה[12]. באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון נעטף פסלו של ג'ורג' וושינגטון בכאפיה ודגל פלסטין הודבק למטהו.[13]

תגובות

ב-26 באפריל פרסם ועד ראשי האוניברסיטאות הישראלי מכתב בו הביע דאגה מהאנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארצות הברית, ואף הביע נכונות לסייע בקליטת סטודנטים יהודים וישראלים המבקשים לעבור לאוניברסיטאות בישראל בעקבות המתיחות בקמפוסים בארצות הברית.[14][15]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  2. ^ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  3. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  4. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
  5. ^ גלי וינרב, ‏"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה, באתר גלובס, 21 באפריל 2024
  6. ^ ציפורה סימן טוב, מהומה באונ' קולומביה: פרו-פלשתינים מתפרעים, המשטרה נערכת, באתר עכשיו 14, 24 באפריל 2024
  7. ^ איתמר מרגלית, מאות עצורים: מפת המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארה"ב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2024
  8. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, "דיווחים על איומי מוות": מכתב ההתרעה לנשיאת אוניברסיטת קולומביה - והאולטימטום, באתר ynet, 24 באפריל 2024
  9. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, 108 עצורים בהפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה: "תומכת ברצח עם", באתר ynet, 19 באפריל 2024
  10. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, ביידן: "אנטישמיות מסוכנת", הרפובליקנים: "אובדן שליטה" | סערת אוניברסיטת קולומביה, באתר ynet, 22 באפריל 2024
  11. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, עשרות סטודנטים נעצרו בהפגנות נגד ישראל בארה"ב: "בסוף הם ישתלטו על האוניברסיטאות", באתר ynet, 23 באפריל 2024
  12. ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
  13. ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
  14. ^ בעולם האקדמיה הישראלי מודאגים מהאנטישמיות בחו"ל: "חופש הביטוי אינו מתיר אלימות", באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024
  15. ^ ראשי האוניברסיטאות בישראל על ההפגנות בקמפוסים בארה"ב: "דאגה עמוקה", באתר כיפה, 26 באפריל 2024