חזיתות מלחמת חרבות ברזל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
מלחמת חרבות ברזל התמקדה בראשיתה בלחימה ברצועת עזה, אולם עד מהרה התרחבה לחזיתות נוספות ברחבי המזרח התיכון, ובכלל זאת פיגועי טרור פלסטינים ביהודה ושומרון, תקיפות של חזבאללה מלבנון ושל מיליציות פרו-איראניות מסוריה ומעיראק, תקיפה משטח איראן ותקיפות של החות'ים מתימן. המעורבות של החות'ים במלחמה התבטאה תחילה בשיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל, אולם בהמשך התבטאה בעיקר בפגיעה בכלי שיט העוברים בקרבת מיצרי באב אל מנדב ועושים דרכם לעבר נמלי ישראל, מה שהוביל למבצע שומר השגשוג של ארצות הברית ובעלות בריתה נגד החות'ים.
חזית רצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הטרור הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה ולהשבת החטופים. בהמשך התרחבה המלחמה והשפעותיה גם לזירות נוספות ברחבי המזרח התיכון.
החזית הצפונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
ב-8 באוקטובר 2023, ביומה השני של המלחמה, שיגר ארגון הטרור חזבאללה רקטות מונחות ופגזי ארטילריה מלבנון לעבר עמדות צה"ל בהר דב וחוות שבעא. ישראל הגיבה בתקיפות מל"טים וירי ארטילרי על עמדות חזבאללה ליד גבול ישראל–לבנון. התקיפות הגיעו לאחר שחזבאללה הביע תמיכה במתקפת הפתע על ישראל. חילופי ירי, שכללו גם טילי נ"ט ותקיפות מהאוויר, נמשכו לאורך המלחמה.
עם תחילת המלחמה פינתה ישראל יישובים בעומק של 2 קילומטר מגבול ישראל–לבנון, בהם מטולה, קיבוץ חניתה, קיבוץ מנרה, קיבוץ ראש הנקרה ועשרות אחרים, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות. בתחילה חזבאללה כיוון את מאמציו אל היישובים הנטושים ובאופן יומיומי ירה נשק מדויק נגד טנקים והרס בשיטתיות את הבתים ביישובים. עם המשכות הלחימה החל הארגון לשגר טילים וכטב"מים חמושים לעומק רב יותר, העיר קריית שמונה פונתה חלקית, ונזק ואבדות נגרמו גם לבסיסי צה"ל באזור הצפון.
צה"ל הגיב בפעולות סיכול ממוקד של מחבלים, בעיקר בדרום לבנון אך גם בביירות, ובתקיפת בסיסי מחבלים בדרום לבנון. צהל גם נהג לתקוף מהאוויר את חוליות משגרי הנ"ט לפני הירי. בתקריות נכון להיום נהרגו 10 חיילי צה"ל ו־7 אזרחים. ומנגד נהרגו 373 איש בלבנון, בהם 267 מחבלי חזבאללה.
ההתנקשות בסאלח אל-עארורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ההתנקשות בסאלח אל-עארורי
ב-2 בינואר 2024 ביצעה ישראל תקיפה אווירית בדאחיה של ביירות, שהביאה להתנקשות בחייו של סאלח אל-עארורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, ולמותם של שישה נוספים. ההתנקשות התרחשה יום לפני שחזבאללה ציין את יום השנה ה-4 לחיסולו של מפקד כוח אל-קודס האיראני קאסם סולימאני ב-6 בינואר שיגר חזבאללה כ-40 רקטות לעבר צפון ישראל כ"תגובה ראשונית" להריגתו של אל-עארורי. הרקטות כוונו ליב"א 506, וגרמו לו נזק.
ההתנקשות בוויסאם א-טוויל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 בינואר 2024 התנקשה ישראל בוויסאם א-טוויל, סגן מפקד כוח רדוואן של חזבאללה, אותו האשימה בביצוע התקיפה בבסיס אווירי מירון יומיים קודם לכן. בתגובה להריגתו של א-טוויל, חזבאללה פתח במתקפה של מזל"ט על מפקדת פיקוד הצפון של ישראל בצפת למחרת, הממוקמת כ-20 ק"מ (12 מייל) מהגבול. עלי חוסיין ברג'י, מפקד הכוחות האוויריים של חזבאללה בדרום לבנון שעל פי הדיווחים היה אחראי לפיגוע, נהרג בתקיפה אווירית, על פי ישראל, לצד שלושה חברי חזבאללה נוספים, בח'רבת סלם זמן קצר לפני שהחלה הלווייתו של א-טוויל. עם זאת, חזבאללה הכחיש כי ברג'י נהרג.
מבצע חיצי הצפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע חיצי הצפון
בספטמבר 2024 התחיל השלב השני בלחימה בצפון, השלב התחיל ב-17 בספטמבר כאשר הקבינט עדכן את מטרות המלחמה והוסיף את החזרת תושבי הצפון לבתיהם כיעד נוסף. בשעות אחר הצהריים, אירע פיצוץ מתואם של אלפי מכשירי זימונית (בִּיפֶּרים) מרשת הקשר של פעילי חזבאללה. פעילי חזבאללה שנשאו את הזימוניות על גופם, נפצעו בדאחייה בביירות בירת לבנון, ובאזורים נוספים ובהם הר הלבנון, וגבולה הדרומי עם ישראל.[5] אחד מהפצועים היה שגריר איראן בלבנון. חזבאללה תיאר את ההתפוצצות כמתקפת סייבר שאותה ייחס לישראל, כחלק מלחימתה בחזית הצפון במלחמת חרבות ברזל.[6] לפחות 39 אנשים נהרגו ועוד כ-4,000 נפצעו, מהם לפחות 400 באופן קשה, כתוצאה מפיצוץ מכשירי הקשר. לפי דיווחים בסוריה 18 מפקדים בחזבאללה נפצעו מהתפוצצות המכשירים, 6 מהם במצב קשה ו-7 נהרגו, בנוסף לפי אותם דיווחים לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.[7][8]
ב-18 בספטמבר החל מהשעה 17:00 התחיל גל שני של פיצוצים, התפוצצו מכשירי קשר רבים בדאחייה בביירות ובדרום לבנון, מדגם שונה מהזימוניות שהתפוצצו יום לפני כן.[9] בסך הכול ביום זה נהרגו לפחות 25 אנשים ונפצעו כ-608.[10] לאחר המתקפה מחבלי חזבאללה נצפו תוקפים ומגרשים את כוח האו"ם מלבנון.[11] לאחר תקיפות אלו צה"ל התחיל ברצף סיכולים ממוקדים, ב-20 בספטמבר הרג חיל האוויר את אברהים עקיל, מפקד מערך המבצעים בחזבאללה, ברובע הדאחייה בביירות ביחד עם שרשרת הפיקוד של כוח רדואן שאחד מיעדיה המרכזיים הוא כיבוש הגליל ביום פקודה.[12] ב-23 בספטמבר צה"ל התחיל את מבצע חיצי הצפון, ביום זה הוא השתלט על שידורי תחנות רדיו ודרש מאזרחי דרום לבנון שנמצאים בכפרים בהם חזבאללה שומר נשק להתפנות, בנוסף נשלחו מסרים בווצאפ ודרך אתרים נוספים. מספר שעות לאחר מכן יותר מ-150 מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו 800 מטרות בכל מרחב בדרום לבנון, בלבנון דווחו על פיצוצים ענקיים. דווח על שני בכירים שנהרגו, השייח' עלי אבוריא ומוחמד סאלח.[13] לפי הערכות של צה"ל עשרות אלפי רקטות וכטב"מים הושמדו, לאחר סיום התקיפות צה"ל תקף בהרים מצפון לביירות. ב-24 בספטמבר בשעות אחר הצהריים, הרג צה"ל את אבראהים קובייסי, ראש מערך הטילים של חזבאללה ואת שאר צמרת יחידת הטילים של חזבאללה, בדאחייה של ביירות.[14][15] וב-26 בספטמבר הרג צה"ל את מפקד היחידה האווירית של חזבאללה וחלקים גדולים מצמרת היחידה.[16]
מבצע סדר חדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע סדר חדש
ב-27 בספטמבר 2024 צה"ל תקף את המפקדה המרכזית של חזבאללה בלבנון שנמצאת ברובע הדאחייה בביירות, התקיפה הייתה התקיפה הכי עוצמתית של צה"ל אי פעם בביירות. לפי צה"ל התקיפה נועדה לפגוע בנסראללה, בנוסף דווח כי בכירים אחרים בחזבאללה נהרגו, בהם האשם ספי א-דין ונעים קאסם אך הדבר התברר כלא נכון.[17] ב-28 בספטמבר צה"ל אישר שמזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה ומפקד חזית הדרום ומספר 3 בחזבאללה עלי כרכי נהרגו.[18]
החזית הדרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
בנובמבר 2023 הכריזו החות'ים מלחמה על ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והחלו לשגר טילים לעבר מטרות בישראל כפעולת תמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה. הם תקפו וחטפו אוניות בים סוף שיש להן קשר לישראל. ארצות הברית ביקשה מישראל לא לתקוף את החות'ים כדי למנוע את התרחבות העימות לאזורים נוספים, והחזירה את החות'ים לרשימת ארגוני הטרור. ב-22 בפברואר הודיע עבד אל-מאלכ אל-חות'י, מנהיג החות'ים, כי מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 שיגרו הכוחות החות'יים 183 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר יעדים ישראליים ב"פלסטין הכבושה".
מבצע שומר השגשוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע שומר השגשוג
בעקבות התקיפות החות'יות הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, בביקורו בישראל ב-18 בדצמבר 2023 על מבצע שומר השגשוג (באנגלית: Operation Prosperity Guardian) שהוא קואליציה צבאית המשלבת את כוחות חיל הים מ-20 מדינות בהובלת ארצות הברית, במטרה לאבטח ספינות מסחריות הנעות בנתיב השיט בים האדום ובמפרץ עדן מפני ניסיונות תקיפה של החות'ים במסגרת מעורבותם במלחמה.
תקיפות אוויריות בהובלה אמריקאית בתימן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המתקפה האווירית בתימן (2024)
ב-3 בינואר 2024 קואליציית מדינות בהובלת ארצות הברית הציבו אולטימטום לחות'ים להפסיק את פעילותם. מאז 12 בינואר 2024 ארצות הברית ובריטניה, בתמיכת אוסטרליה, בחריין, קנדה והולנד, שיגרו סדרה של טילי שיוט מסוג טומהוק ותקיפות אוויריות נגד החות'ים בתימן בתגובה להתקפות החות'ים על ספינות באדום. פקידים אמריקאים אמרו שהתקיפות נועדו לפגוע ביכולות החות'ים לתקוף ספינות משא של הים האדום, במקום לכוון למנהיגים ומאמנים איראנים; החות'ים אמרו שלפחות חמישה בני אדם נהרגו ושישה נפצעו. בשבוע שלאחר מכן, בוצעו שבע תקיפות נוספות של טילי טומהוק על מטרות בתימן על ידי הצי האמריקני.
מבצע קשת פוסידון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע קשת פוסידון
ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ואל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע עד אותה העת.
החזית המזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיראק וסוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקיפות ישראל בסוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין ה-12 ל-22 באוקטובר 2023, ישראל פתחה בשלוש התקפות על שדות תעופה בסוריה, במיוחד אלו של דמשק וחלב. ב-24 באוקטובר תקפה ישראל בנפת דרעא בדרום סוריה, תקיפה שגרמה למותם של שמונה חיילים סורים ולפציעות של שבעה אחרים, לפי סוכנות הידיעות הממשלתית של סוריה SANA.[19]
ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.[20]
התקפות מעיראק על בסיסי צבא אמריקאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מ-17 באוקטובר 2023, יזמו מיליציות פרו-איראניות בעיראק סדרה של יותר מ-130 התקפות על בסיסים ונכסים של צבא ארצות הברית בסוריה ובעיראק, בתגובה לתמיכת ארצות הברית בישראל מלחמת חרבות ברזל. התקפות אלו הביאו לפציעות של עשרות אנשי צבא אמריקאיים וב-28 בינואר 2024 אף נהרגו שלושה. בתגובה ארצות הברית פתחה במתקפות נגד מרובות, שהביאו למותם של למעלה מ-30 חמושים, כולל מפקד בכיר של תנועת נוג'בה, מושטק טאלב א-סעידי.
התקפות מעיראק על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז נובמבר 2023, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת. המיליציות טענו כי תקפו באילת, ים המלח, רמת הגולן, אסדת כריש, מפרץ חיפה, אשדוד, קריית שמונה ותל אביב, טענות שרובן התגלו כשקריות. בחודש ספטמבר העלו העיראקים את מעורבותם בתקיפות נגד ישראל על ידי טילים וכטב"מים, וב-3 באוקטובר 2024 לראשונה נרגם נזק בנפש כאשר שני חיילי גולני נהרגו מפגיעת כטב"מ בצפון רמת הגולן.
תקיפות איראניות בכורדיסטן העיראקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 בינואר 2024, איראן ביצעה שורה של תקיפות אוויריות ומזל"טים בתוך עיראק וסוריה, בטענה כי תקפו את המפקדה האזורית של המוסד וכמה מעוזים של "ארגוני טרור" דוגמת ג'יש אל-עדל, בתגובה לפיגוע בכרמאן ב-3 בינואר, שעליו נטלה אחריות המדינה האיסלאמית (דאעש). העיר ארביל, בירת חבל כורדיסטן העיראקית, הייתה היעד של 11 מתוך 15 הטילים הכוללים שנורו. ארבעת הטילים הנותרים כוונו לעבר נפת אידליב בסוריה, לאזורים שבשליטת האופוזיציה הסורית. בהתקפה האיראנית בארביל עצמה, נהרגו ארבעה אזרחים ונפצעו 17 אחרים. ממשלת עיראק וכורדיסטן העיראקית גינו את התקיפות ודחו את טענות איראן כי כוונתה הייתה לפגוע בנוכחות הישראלית ובארגוני הטרור שם.
הזירה האיראנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, התקיפה האיראנית על ישראל (2024)
ב-1 באפריל 2024 תקפו מטוסי קרב, תקיפה המיוחסת לישראל, את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הצמוד למבנה השגרירות האיראנית בעיר, שכתוצאה ממנה נהרג מוחמד רזא דאהדי, מפקד כוח אל-קודס בלבנון ובסוריה, סגנו, ואישים נוספים במשמרות המהפכה.
בתגובה, ב-13 באפריל תקפה איראן את ישראל במעל 100 כטב"מים ומעל 100 טילי שיוט שהיו לתקיפה הראשונה על ישראל משטח איראן מאז המהפכה האיסלאית ב-1979. רובם המוחלט של הטילים והכטב"מים יורטו. נגרם נזק קל לבסיס נבטים, וילדה בת 7 מהפזורה הבדואית נפצעה קשה.
חזית יהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
לצד הלחימה ברצועת עזה היוותה גזרת יהודה ושומרון את אחת מזירות הלחימה העיקריות. ארגוני הטרור הפלסטינים ביהודה ושומרון, בעיקר חמאס, הגבירו מאמצים להוציא פיגועים, ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. במקביל לתקיפות חיל הים וחיל האוויר הישראלי ברצועת עזה וכניסת כוחות היבשה לתוכה, פעלו כוחות צה"ל למיגור וסיכול תשתיות הטרור ברחבי יהודה ושומרון.
ב-28 באוגוסט 2024, פתח צה"ל במבצע מחנות קיץ במטרה להשמיד תשתיות טרור פלסטיני.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ כתבי N12, דיווח בלבנון: מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה התפוצצו, כ-2,800 נפגעו, באתר מאקו, 17 בספטמבר 2024
- ^ פאדי אמון, ג'קי חורי, יניב קובוביץ ורויטרס, 11 הרוגים וכ-4,000 פצועים בפיצוץ מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה בביירות ובדרום לבנון; חיזבאללה: ישראל אחראית, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2024
- ^ דיווחים בסוריה על 18 מפקדים בחיזבאללה שנפצעו מהתפוצצות מכשירי הקשר בכמה אזורים במדינה, באתר המחדש
- ^ דיווח סעודי: 19 אנשי משמרות המהפכה נהרגו בפיצוץ מכשירי הביפרים בסוריה, באתר חדשות 0404, 18 בספטמבר 2024
- ^ גיא אלסטר, ברק רביד, דיווחים: 14 הרוגים ומאות פצועים בסדרת פיצוצים נוספת בלבנון, באתר וואלה, 18 בספטמבר 2024
- ^ ספיר ליפקין, הכאוס בלבנון והאיומים: "כללי העימות התרסקו, עומדים בפני שלב חדש", באתר מאקו, 19 בספטמבר 2024
- ^ בדרך למלחמה? חיזבאללה מגרש את האו"ם מלבנון, באתר "סרוגים", 18 בספטמבר 2024
- ^ הדר גיל-עד, ילדי המלחמה והנתונים העגומים: 38 נרצחו, כ-50 אלף פונו מבתיהם - ו-116 התייתמו מהורים, באתר ynet, 3 במרץ 2024
- ^ שני בכירי חיזבאללה חוסלו בתקיפות בלבנון: השייח' עלי אבוריא ומוחמד סאלח
- ^ ישראל במלחמה: עדכוני היום ה-354, באתר ynet, 24 בספטמבר 2024
- ^ אבי אשכנזי, משה כהן, מעגל של 24 שנה נסגר: הבכיר שחוסל - תכנן את החטיפה בהר דב, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2024
- ^ עוזי ברוך, צה"ל מאשר: חוסל מפקד היחידה האווירית של חיזבאללה, באתר ערוץ 7, 26 בספטמבר 2024
- ^ כלכליסט ו-ynet, בישראל מעריכים: נסראללה היה במפקדה שהותקפה; כינוס חירום אצל חמינאי, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2024
- ^ כלכליסט, מציאות חדשה במזרח התיכון: צה"ל חיסל את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, באתר כלכליסט, 28 בספטמבר 2024
- ^ Syria says 8 soldiers killed in Israeli strikes
- ^ Death toll update | Ten individuals including three commanders of IRGC killed in Israeli airstrikes on building in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 20 בינואר 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • הדוחק בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
