אודואקר
.png?lang=he) | |||||
| מטבע של אודוקר שהוטבע ברוונה, 477, עם דמותו של אודואקר בפרופיל, מתואר עם שפם "ברברי" | |||||
| לידה |
435 Pannonia Prima, האימפריה ההונית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
15 במרץ 493 (בגיל 58 בערך) רוונה, איטליה | ||||
| בן או בת זוג |
Sunigilda | ||||
| |||||
  | |||||
אוֹדוֹאָקֶר או אוֹדוֹוָקֶר (Odoacer, Odovacer; בערך 435 – 15 במרץ 493) היה שליט איטליה בשנים 476–493. הביא לביטולה של האימפריה הרומית המערבית, והיה השליט הברברי הראשון באיטליה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אודואקר נולד באחד המחוזות שמצפון לדנובה (באזור אוסטריה של היום) שם התנחלו שבטים גרמניים שונים (רוגים, סקירים, טורקילינגים והרולים). ייתכן שהוא עצמו היה בן-תערובת הוני וסקירי. בשנת 470 בערך הצטרף לצבא הקיסר של הקיסרות המערבית באיטליה, שהיה מורכב אז ברובו ממגויסים ברברים (פואדרטי), ועלה בסולם הפיקוד. בשנת 475 הדיח מפקד הצבא הרומי, אורסטס, את הקיסר המערבי יוליוס נפוס, ומינה תחתיו לקיסר את בנו הקטין רומולוס אוגוסטולוס. אולם, משסרב אורסטס להעניק קרקעות לחייליו, מרדו בו הללו והכריזו על אודואקר כ"מלך". אודואקר רדף אחרי אורסטס ורצח אותו ואת אחיו. על רומולוס הנער חס אודואקר ושילח אותו למשפחתו אחרי שוויתר על הקיסרות. משהודח רומולוס בשנת 476 לא שב עוד איש לשבת על כס הקיסרות המערבית, וזו פקעה.
אודואקר נמנע מלקרוא תגר על השלטון הלגיטימי והכיר פורמלית ביוליוס נפוס, הקיסר הרומי המערבי המודח. הוא אף טבע מטבעות הנושאים את שמו של נפוס. משנרצח הלה במקום גלותו בדלמטיה בשנת 480 קיבל עליו אודואקר את סמכותו של הקיסר המזרחי, זנון, ושלח אליו את סמלי השלטון של הקיסרות המערבית. זנון השלים עם שלטונו באיטליה ואף העניק לו תואר 'אציל' (פטריקיוס).
נראה שבמהלך 13 שנות שלטונו ניהל אודואקר את איטליה בתבונה. הוא זכה באהדת העיר רומא והסנאט והצליח לחלק אדמות לתומכיו, בדרך כלל ללא התנגדות. אולם פעולותיו מחוץ לגבולות איטליה עוררו את חששה של הקיסרות המזרחית, שהביאה לבסוף למפלתו. בשנת 480 פלש לדלמטיה (קרואטיה של היום) וסיפחה לבסוף לממלכתו. הוא הצליח להחזיר את השליטה הרומית בסיציליה מידי הוונדלים. בשנת 484 התפתה לסייע לקושרים נגד הקיסר המזרחי, זנון, והלה החל לפעול נגדו. בעידודו של זנון פלשו האוסטרוגותים בשנת 489 תחת הנהגת תיאודריך הגדול לממלכתו של אודואקר, השמידו את צבא הפואדרטי הברברי שלו ותוך שנה כבשו את מרבית איטליה. אודואקר התבצר ברוונה עד שהעיר נכנעה, על פי הסכם שהושג בשנת 493. אז הזמין תיאודריך את אודואקר המנוצח למשתה ובמעמד זה הרגוֹ ככל הנראה בחרבו. כך בא קץ לשלטונו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודואקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אודואקר, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)