אופיר טושה גפלה
 | |
| לידה |
1968 (בן 56 בערך) ראשון לציון, ישראל  |
|---|---|
| שם לידה |
אופיר גפלה = Ofir Gafla |
| מדינה |
ישראל |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אופיר טושה גפלה (נולד בשנת 1968 בראשון לציון) הוא סופר ישראלי. בנוסף לעיסוקו כסופר, משמש כמורה לכתיבת פרוזה בבית הספר לקולנוע סם שפיגל ומנחה סדנאות כתיבה במדיטק חולון[1]. כמו כן, עוסק בהוראת אנגלית בפרויקטים למצוינות.
השם "טושה" הוא כינוי שניתן לו בילדותו על שם דמות מצוירת[2].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עולם הסוף, הוצאת כתר, 2004: רומן המציג בפני הקורא עולם בדיוני אודות החיים שלאחר המוות, המשלב מרכיבים מז'אנרים שונים אך עם זאת, מציע לקורא גם חידושים והמצאות. עולם הסוף הפך לרב מכר ואף זכה בפרס גפן לספר המקור הטוב ביותר בשנת 2005. זכה על הספר גם בפרס קוגל[3].
- הקטרקט בעיני הרוח, הוצאת כתר, 2005
- מאחורי הערפל, הוצאת כתר, 2007
- ביום שהמוזיקה מתה, 2010
- עשתונות, הוצאת כתר, 2013
- האורחים, הוצאת כתר, 2016
- רשימות מארץ הכביש, הוצאת כתר, 2019
- הרי געש רדומים, הוצאת כתר, 2022
- חיי ספר, הוצאת כתר, 2023[4]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס היצירה לסופרים ולמשוררים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ד
- פרס גפן לספר המדע הבדיוני הישראלי הטוב ביותר לשנת 2005
- פרס קוגל בשנת 2005
סיפורים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ״סכנה״ בספר חדשות מהעולם התחתון על היוצר בוקי גרינברג (2006)
- ״האידיוט ממחר״ בכתב העת מסמרים גיליון 2 (2006)
- ״האיש ברחוב״ בקובץ סיפורי קולנוע כשמדלין סטו בוכה (2007)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אופיר טושה גפלה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של אופיר טושה גפלה, באתר "סימניה"
אופיר טושה גפלה, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- מור דיעי חנני, "אופיר טושה גפלה רוצה להחזיר את המנדט הבריטי", בפודקאסט 'הסכתרבות', ינואר 2020.
- רשימת הפרסומים של אופיר טושה גפלה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יניב מגל, הסופר אופיר טושה גפלה: "אנחנו חיים בעידן שמטפח שכחה", באתר גלובס, 11 ביולי 2013
- עמיחי שלו, חיים. נקודה, ראיון, באתר ynet, 4 ביוני 2010
- בועז כהן, מוזיקת המקרה: ריאיון עם אופיר טושה גפלה, באתר nrg, 21 במאי 2010
- מאיה פלדמן, כאן, שם ובכל מקום, באתר ynet, 11 באוגוסט 2007
- "בגיל 7 נטל עיפרון והחל לכתוב, ומאז לא חדל", באתר הארץ, 8 באוגוסט 2005
- אריק גלסנר, על הספר, "הקטרקט בעיני הרוח", בלוג באתר "רשימות", במקור פורסם במקור ראשון ובמעריב, אפריל 2008
- אריק גלסנר, המוות אינו מחוסר תאריך: על "ביום שהמוזיקה מתה" מאת אופיר טושה גפלה, באתר nrg, 2 ביוני 2010
- דורון קורן, ביום שהסיפור מת, באתר ynet, 8 ביולי 2010
- פתיחת הספר "הקטרקט בעיני הרוח", באתר nrg, 9 באוגוסט 2005
- פרק ראשון של הספר "מאחורי הערפל"
- מאשה צור-גלוזמן, "ביום שהמוזיקה מתה" מאת אופיר טושה גפלה, יום אסוני הוא יום ששוני, באתר הארץ, 26 במאי 2010
- בן שלו, סיפור עם פסקול, באתר הארץ, 9 ביוני 2010
- יאיר דקל, כשיודעים מתי המוות יגיע, חדשות מחלקה ראשונה, 20 באפריל 2011
- שירי לב-ארי, אופיר טושה גפלה: "לא צריך להשתחרר מהעבר", באתר ynet, 13 באפריל 2013
גילי איזיקוביץ, השנאה מובילה את עלילת ספרו של אופיר טושה גפלה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016- נמרוד עופרן, היזהרו במשאלות שלכם: "האורחים" הוא עוד יצירת מופת של אופיר טושה גפלה, באתר וואלה, 30 באוקטובר 2016
- קרן דותן, החדש של אופיר טושה גפלה: הזר הוא המוּכר, אתר ישראל היום, מרץ 2022
- אופיר טושה גפלה, דף שער בספרייה הלאומית
- אופיר טושה גפלה, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שירי לב־ארי, "אני עוף מוזר כי הסופרים האחרים לא", באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2022
- ^ גילי איזיקוביץ, השנאה מובילה את עלילת ספרו של אופיר טושה גפלה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016
- ^ שירי לב-ארי, אופיר טושה גפלה וסוזן אדם זכו בפרס קוגל, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2006
- ^ איתן גלס, "חיי ספר" נכשל באתגר הבסיסי שעומד בפני כל כותב, באתר הארץ, 27 ביוני 2023
| זוכי פרס גפן | ||
|---|---|---|
| ספר המדע הבדיוני המתורגם | תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • פרויקט הייל מרי, אנדי ויר (2023) • העונה החמישית, נ. ק. ג'מיסין (2024) | |
| ספר הפנטסיה המתורגם | חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022) • סדרת "מדריך העצלה לקסם", הלן הרפר (2023) • סדרת "המורשת הנסתרת": "להבות ספיר", "בוהק אזמרגד", "להט אודם", אילונה אנדרוז (2024) | |
| סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי | אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • מכשפה, עדי לויה (2018) • הדרקון האחרון שלי, רותם ברוכין (2019) • בירה אייסברג כחולה, רותם ברוכין (2020) • לפתוח (או: האור שבחור המנעול), הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • אבק, קרן לנדסמן (2022) • "ברד כחול מסטיק", רותם ברוכין (2023) • המקום שבו ספרים נמצאים, בר פישביין (2024) | |
| ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי | לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022) • שומרי הערים, רותם ברוכין (2023) • שער הצללים, נעמה בר שירה (2024) | |
| תרגום | גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008) | |
| ספר המדע בדיוני או הפנטסיה המתורגם לנוער | הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008) • משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022) • מוכרי הספרים השמאליים של לונדון, גארת' ניקס (2023) • פרסי ג'קסון וגביע האלים, ריק ריירדן (2024) | |
