אינדיום

אינדיום

בדיל - אינדיום - קדמיום
Ga In Tl       49 In                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	49
סמל כימי	In
סדרה כימית	מתכות
מראה
אפור כסוף ומבריק
תכונות אטומיות
משקל אטומי	114.818 u
רדיוס ואן דר ואלס	193 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 18, 3
קונפיגורציה אלקטרונית	1s² 2s² 2p⁶ 3s² 3p⁶ 4s² 4d¹⁰ 4p⁶ 5s² 5d¹⁰ 5p¹
תכונות פיזיקליות
צפיפות	7,310 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	2,345K (2,071.85°C)
נקודת התכה	429.75K (156.6°C)
לחץ אדים	1.42Pa ב-429K
מהירות הקול	1,215 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות	1.78
קיבול חום סגולי	233 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	11.6 106/m·Ω
מוליכות חום	81.6 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	558.3 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	פרדיננד רייך
תאריך גילוי	1863
נקרא על שם	אינדיגו

אִינְדִּיּוּם (Indium) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי In ומספרו האטומי 49.

תכונות

האינדיום הוא יסוד רך, כסוף-לבן שניתן להתיכו בקלות. מבחינה כימית הוא דומה לגליום ולאלומיניום ומבחינת מראהו לאבץ. תכונה יוצאת דופן של אינדיום היא הרדיואקטיביות של האיזוטופ השכיח ביותר שלו. איזוטופ זה מתפרק התפרקות בטא ודועך לבדיל עם הזמן.

תחמוצת אינדיום ובדיל (Indium Tin Oxide - ITO) היא שקופה ומוליכה חשמל. בזכות תכונה נדירה זו היא נמצאת במסכי מגע ובמסך של כל סמרטפון. אינדיום נמנה בין היסודות הקריטיים לטכנולוגיה משום שהביקוש לו זינק ויש חשש שהביקוש יעלה על היכולת לספק אותו.

שימושים

השימוש הנרחב הראשון באינדיום היה במיסבי מנועי מטוסים בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן, גברה הדרישה לאינדיום בעקבות יישומים חדשים שלו, בהם:

• יישומים בתעשיית המוליכים למחצה, למשל שינוי תכונות הגרמניום בתהליך ייצור טרנזיסטורים.
• ציפוי מסכי LCD.
• שימוש בסגסוגות בעלות נקודת היתוך נמוכה. סגסוגת שמכילה 24% אינדיום ו-76% גליום נוזלית בטמפרטורת החדר.
• בציפוי מראות יש לאינדיום יתרון על כסף, כיוון שהוא עמיד יותר בפני קורוזיה, ובכך נמנעת תופעת ההשחרה.
• תחמוצת אינדיום ובדיל משמשת לסינון אור אינפרה אדום במנורות נתרן. הקרינה האינפרה אדומה מוחזרת לנורה ובכך הנצילות האורית שלה משופרת.
• אינדיום-יוד משמש בנורות מתכת הליד לתאורה אדריכלית ודקורטיבית, בהן הוא פולט אור כחול עז.
• מוליך למחצה אינדיום גליום נטריד משמש ליצור דיודות פולטות אור (LED) כחולות, ירוקות ולבנות בבהירות גבוהה וכן לייזרים כחולים.

היסטוריה

את האינדיום זיהו פרדיננד רייך (Ferdinand Reich) ועוזרו תיאודור ריכטר (Theodor Richter) ב-1863, כשבחנו מחצבי אבץ עם ספקטרוגרף בחיפוש אחר היסוד תליום. מקור השם במילה האנגלית "Indigo", שמשמעותה כחול כהה. אינדיום בודד על ידי תיאודור ריכטר בשנת 1867.

צורה בטבע

אינדיום מופק בעיקר משאריות מחצבי אבץ, אך ניתן להפיקו גם ממחצבי מתכות כמו ברזל, עופרת ונחושת. הדרישה לאינדיום בעקבות יישומיו במסכי LCD גברה וכך עולה גם מחירו (בשנת 2005 עלה קילוגרם אינדיום 900 דולר, לעומת שנת 2002, שמחירו עמד על 94 דולר לקילוגרם).

עד שנת 1924 הופקו גרמים בודדים של אינדיום טהור. אינדיום נמצא בכדור הארץ בריכוז של 0.1 חלקים למיליון (ppm), כמעט כמו כסף.

קנדה היא מפיקת האינדיום המובילה בעולם ובשנת 1997 הפיקה יותר מ-31.1 טון.

אמצעי זהירות

אינדיום מתכתי טהור אינו נחשב רעיל. לעומת זאת, תרכובות אינדיום עלולות להיות רעילות ובחשיפה ממושכת עלולות לגרום לתופעות לוואי שונות. דוגמה לתרכובות רעילות: InCl₃ והתרכובת InP שנחשבת רעילה ומסרטנת.

קישורים חיצוניים

• אינדיום ב-Webelements (אנגלית)
• אינדיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)