אכזריות
אכזריות היא רִשְׁעוּת, זָדוֹן או אֲטִימוֹת. לעיתים אכזריות נובעת מסדיזם, שהוא הנאה מגרימת סבל לאחר ולעיתים היא נובעת מתוך אדישות לסבלו של האחר.[1]
אכזריות עשויה להיות אלימה, אם כי אין הכרח באלימות על מנת שמעשה יהיה אכזרי. לדוגמה, אם אדם טובע ומתחנן לעזרה, ואדם אחר יכול לעזור לו אבל הוא רק צופה בו בשעשוע או בחוסר עניין – מעשה הצופה הוא אכזרי, אם כי לא אלים. לפי ג'ורג' אליוט "אכזריות, כמו כל חטא אחר, לא דורשת שום מניע מחוץ לעצמה; היא דורשת רק הזדמנות".[2]
שימוש בחוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח אכזריות משמש לעיתים קרובות בחוק ובקרימינולוגיה ביחס לילדים, בני זוג ואסירים. במשפט הפלילי הוא מתייחס לענישה, עינוי קורבנות, ועונשים אכזריים וחריגים. במקרים של גירושין, רשויות שיפוט רבות מחשיבות פעולה אכזרית כעילה תקפה לגירושין. על פי החוק, אכזריות היא "גרימת מצוקה גופנית או נפשית, בייחוד כאשר מדובר בקובע במתן גירושין".
לעיתים משתמשים במונח גם בנוגע לטיפול בבעלי חיים, במדינות דוברות אנגלית, הביטוי "אכזריות לבעלי חיים" (animal cruelty) מתייחס לעיתים קרובות לגרימת סבל מיותר – בדומה לאיסור צער בעלי חיים במשפט העברי ובחוק הישראלי.
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר משלי נכתב: "אכזריות חמה ושטף אף",[3] כלומר שמתוך כעס מגיע האדם לאכזריות. פסוק אחר במשלי אומר "ולא יחמול ביום נקם",[4] כלומר כשיש נקמה אין חמלה אלא אכזריות.
יש המסבירים את טעמיהן של כמה וכמה חיובים ואיסורים בתורה כהרחקת האדם מאכזריות:[5]
לפי הרמב"ם, מי שנותן צדקה ולא מתעורר אצלו שום רגש, הרי זה אכזריות והוא מאבד את זכות הצדקה.[6]
לפי מדרש תנחומא, במקרים מסוימים יש לנהוג באכזריות וההימנעות מכך מעידה על סדר עדיפויות לקוי: "כל שנעשה רחמן על האכזרי, לסוף נעשה אכזר על הרחמנים.".[7]
לפי הרב אליהו לופיאן, מלחמת רשות גורמת לאדם להפוך לאכזרי, משום שהורגים אנשים והדבר נעשה זול אצל האדם, אולם מלחמת מצווה לא מעוררת אכזריות בלב הלוחמים אלא להפך, משום שהם עושים זאת לשם שמיים.[8]
לפי הרב שלמה אבינר, אכזריות כלפי אויבים היא בעצם חסד כלפיהם, וגם אכזריות כלפי יהודים יכולה להיות חסד. לדבריו "למשל כשיהודי חייב מיתה, וחייבים להרוג אותו... זה הכי קשה, אבל גם את זה לפעמים חייבים לעשות".[9]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Simon Baron-Cohen, The Science of Evil: On Empathy and the Origins of Cruelty, Basic Books, 2011. Reviewed in The Montreal Review
- Susan Sontag, Regarding the Pain of Others, 2003. ISBN 0-374-24858-3
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר אסף הרדוף, בין אכזריות אנושית לתמימות שיפוטית, באתר מאקו, 18 במרץ 2013
- ארז ארליכמן, הצעת חוק: איסור לכידת חיות עם מלכודות דבק, באתר ynet, 4 באוקטובר 2011
- בועז מזרחי, 10 התרבויות האכזריות בהיסטוריה, באתר "בא במייל"
- הרב שלמה אבינר, החסד שבאכזריות
אכזריות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו למשל: אורחות צדיקים, שער האכזריות
- ^ A quote from Scenes of Clerical Life, www.goodreads.com
- ^ ספר משלי, פרק כ"ז, פסוק ד'
- ^ ספר משלי, פרק ו', פסוק ל"ד
- ^ ראו למשל: אבן עזרא (הפירוש הארוך) על שמות, כ"ג, י"ט; הרב אברהם יצחק הכהן קוק, חזון הצמחונות והשלום
- ^ "כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים איבד זכותו והפסידה"אורח מישור עמוד רנג, פנחס בן יוסף
- ^ מקור=מדרש תנחומא על פרשת מצורע, סימן א'
- ^ לב אליהו דף רצ"ה
- ^ הרב אבינר, החסד שבאכזריות, החל מ-6:30
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
