אליפות ארצות הברית (WWE)

אליפות ארצות הברית
פרטים
ארגון מפעיל	WWE
מותג	סמאקדאון
תאריך יצירה	1 בינואר 1975
האלוף הנוכחי	אל. איי. נייט
תאריך זכייה	3 באוגוסט 2024
שמות קודמים	אליפות ארצות הברית במשקל כבד של NWA‏ (Mid-Atlantic) (1975–1981) אליפות ארצות הברית במשקל כבד של NWA (בלתי מעורערת) (1981–1991) אליפות ארצות הברית במשקל כבד של WCW (1991–2001) אליפות ארצות הברית של ה-WCW (2001) אליפות ארצות הברית של ה-WWE (2003–היום)
עיצובים קודמים
סטטיסטיקות
האלוף הראשון	הארלי רייס
הכי הרבה זכיות	ריק פלייר (6 זכיות)
האלוף לזמן הארוך ביותר	לקס לוגר (523 ימים)
האלוף לזמן הקצר ביותר	סטיב אוסטין (5 דקות)
האלוף המבוגר ביותר	טרי פאנק (56 שנים, 85 ימים)
האלוף הצעיר ביותר	דייוויד פלייר (20 שנים, 121 ימים)
האלוף הכבד ביותר	ביג שואו (230 ק"ג)
האלוף הקל ביותר	קאליסטו (77 ק"ג)

אליפות ארצות הברית (באנגלית: WWE United States Championship) היא אליפות היאבקות מקצועית של ארגון ה-WWE. האלוף הנוכחי הוא אל. איי. נייט.

היסטוריה

אליפות ארצות הברית הייתה ידועה במקור כ"אליפות ארצות הברית במשקל כבד של NWA". האליפות נוצרה בארגון MACW ב-1 בינואר 1975, על ידי ג'ים קרוקט הבן, הבעלים של ארגון ה-MACW. האלוף הראשון בתולדותיה של החגורה היה הארלי רייס. בשנת 1988, טד טרנר (הבעלים של הארגון ההיאבקות הגדול ביותר בזמנו, ה-WCW) קנה את האליפות והפך אותה לאליפות המשנית של ארגון ה-WCW. במרץ 2001 הארגון WWE רכש את הארגון WCW ובכך האליפות עברה ל-WWF ושמה שונה ל"אליפות ארצות הברית של WCW". בסדרת ההישרדות 2001, אליפות ארצות הברית התאחדה עם האליפות הבין יבשתית ואליפות ארצות הברית הושבתה זמנית. ביולי 2003, האליפות הוחזרה לפעילות והאליפות הפכה להיות כאליפות משנית בתוכנית סמאקדאון.

שמות האליפות במשך השנים

שם	שנים
אליפות ארצות הברית במשקל כבד של NWA (גרסת Mid-Atlantic)	‏ 1975–1981
אליפות ארצות הברית במשקל כבד של NWA (הגרסה הבלתי מעורערת)	‏ 1981–1991
אליפות ארצות הברית במשקל כבד של WCW	‏ 1991–2001
אליפות ארצות הברית של WCW	‏ 2001–2003
אליפות ארצות הברית של ה-WWE	‏ 2003–הווה

רשימת האלופים

#	מתאבק	זכייה מספר	תאריך הזכייה	מספר ימים בהחזקת התואר	מיקום	אירוע	הערות
1	הארלי רייס	1	1 בינואר 1975	183	טלהאסי, פלורידה	האוס שואו	זכה בתואר לאחר שניצח בטורניר על האליפות.
2	ג'וני ולנטיין	1	3 ביולי 1975	93	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
—	פנויה	—	4 באוקטובר 1975	—	—	—	האליפות התפנתה לאחר שוולנטיין סיים את קריירת ההיאבקות שלו בפציעה.
3	טרי פאנק	1	9 בנובמבר 1975	18	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו	זכה בתואר לאחר שניצח בטורניר על האליפות.
4	פול ג'ונס	1	27 בנובמבר 1975	107	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
5	בלאקג'ק מוליגן	1	13 במרץ 1976	217	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
6	פול ג'ונס	2	16 באוקטובר 1976	43	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
7	בלאקג'ק מוליגן	2	15 בדצמבר 1976	11	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו
8	פול ג'ונס	3	9 בדצמבר 1976	6	וינסטון סיילם, צפון קרוליינה	האוס שואו
9	בלאקג'ק מוליגן	3	15 בדצמבר 1976	204	ראלי, צפון קרוליינה	האוס שואו
10	בובו ברזיל	1	7 ביולי 1977	22	נורפוק, וירג'יניה	האוס שואו
11	ריק פלייר	1	29 ביולי 1977	84	ריצ'מונד, וירג'יניה	האוס שואו
12	ריקי סטימבוט	1	21 באוקטובר 1977	72	צ'ארלסטון, דרום קרוליינה	האוס שואו
13	בלאקג'ק מוליגן	4	1 בינואר 1978	77	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
14	מר היאבקות	1	19 במרץ 1978	21	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
15	ריק פלייר	2	9 באפריל 1978	265	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו
16	ריקי סטימבוט	2	30 בדצמבר 1978	92	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
17	ריק פלייר	3	1 באפריל 1979	133	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
—	פנויה	—	12 באוגוסט 1979	—	—	—	התפנתה לאחר שפלייר זכה באליפות הזוגות של NWA והיה חייב לפנותה.
18	ג'ימי סנוקה	1	1 בספטמבר 1979	231	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו	הביס את ריקי סטימבוט בגמר טורניר על התואר.
19	ריק פלייר	4	19 באפריל 1980	98	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
20	גרג ולנטיין	1	26 ביולי 1980	121	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו
21	ריק פלייר	5	24 בנובמבר 1980	64	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
22	רודי פייפר	1	27 בינואר 1981	193	ראלי, צפון קרוליינה	האוס שואו	שמה של האליפות משתנה ועובר לארגון היאבקות אחר.
23	וואהו מקדניאל	1	8 באוגוסט 1981	24	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
—	פנויה	—	ספטמבר 1981	—	—	—	הו מקדניאל נפצע.
24	הסמל סלוטר	1	4 באוקטובר 1981	229	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו	הביס את ריקי סטימבאוט בגמר הטורניר על התואר.
25	וואהו מקדניאל	2	21 במאי 1982	17	ריצ'מונד, וירג'יניה	האוס שואו
26	הסמל סלוטר	2	7 ביוני 1982	76	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו	התואר הוענק לסלאוטר לאחר שמקדניאל נפצע.
27	וואהו מקדניאל	3	22 באוגוסט 1982	74	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו
28	גרג ולנטיין	2	4 בנובמבר 1982	163	נורפוק, וירג'יניה	האוס שואו
29	רודי פייפר	2	16 באפריל 1983	14	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
30	גרג ולנטיין	3	30 באפריל 1983	228	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו	ולנטיין ניצח מפני שהשופט הורה לעצור את הקרב בגלל פציעה של רודי פייפר.
31	דיק סלייטר	1	14 בדצמבר 1983	129	שלבי, צפון קרוליינה	האוס שואו
32	ריקי סטימבוט	3	21 באפריל 1984	64	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
33	וואהו מקדניאל	4	24 ביוני 1984	7	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
—	פנויה	—	יולי 1984	—	—	—	טולי בלנשארד תקף את הו מקדניאל באמצע הקרב
34	וואהו מקדניאל	5	7 באוקטובר 1984	167	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו	הביס את מני פרננדז בטורניר על התואר.
35	מגנום T.A	1	23 במרץ 1985	120	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו
36	טולי בלנשארד	1	21 ביולי 1985	130	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו
37	מגנום T.A.	2	28 בנובמבר 1985	182	גרינסבורו, צפון קרוליינה	סטארקייד	מגנום T.A. ובלנשארד נלחמו בקרב כלוב.
—	פנויה	—	29 במאי 1986	—	—	—	התפנתה לאחר שמגנום T.A תקף את נשיא הארגון, בוב גייגל
38	ניקיטה קולוף	1	17 באוגוסט 1986	328	שרלוט, צפון קרוליינה	האוס שואו	קולוף הביס את הו מקדניאל בטורניר "הטוב משבעה קרבות".
39	לקס לוגר	1	11 ביולי 1987	138	גרינסבורו, צפון קרוליינה	האוס שואו
40	דאסטי רודס	1	26 בנובמבר 1987	141	שיקגו, אילינוי	סטארקייד
—	פנויה	—	15 באפריל 1988	—	—	—	דאסטי רודס תקף את נשיא הארגון, ג'ים קורנט.
41	בארי וינדהאם	1	13 במאי 1988	283	יוסטון, טקסס	האוס שואו	וינדהאם הביס את ניקיטה קולוף בטורניר על התואר.
42	לקס לוגר	2	20 בפברואר 1989	76	שיקגו, אילינוי	Chi-Town Rumble
43	מייקל הייז	1	7 במאי 1989	15	נאשוויל, טנסי	WrestleWar
44	לקס לוגר	3	22 במאי 1989	523	בלופילד, וירג'יניה המערבית	האוס שואו	לוגר נהפך לאלוף עם ההחזקה הכי ארוכה בהיסטוריה של האליפות (17 חודשים).
45	סטן האנסן	1	27 באוקטובר 1990	50	שיקגו, אילינוי	האלווין האבוק
46	לקס לוגר	4	16 בדצמבר 1990	210	סנט לואיס, מיזורי	סטארקייד
—	פנויה	—	14 ביולי 1991	—	בולטימור, מרילנד	המסיבה האמריקאית הגדולה	האליפות התפנתה לאחר שלקס לוגר זכה באליפות העולם במשקל כבד של ה-WCW.
47	סטינג	1	25 באוגוסט 1991	86	אטלנטה, ג'ורג'יה	האוס שואו	סטינג הביס את "סטון קולד" סטיב אוסטין בטורניר על התואר.
48	ריק רוד	1	19 בנובמבר 1991	419	סוואנה, גאורגיה	Clash of the Champions XVII
—	פנויה	—	דצמבר 1992	—	—	—	האליפות התפנתה מכיוון שריק רוד נפצע.
49	דאסטין רודס	1	11 בינואר 1993	138	אטלנטה, ג'ורג'יה	Saturday Night	רודס ניצח את ריקי סטימבוט בקרב על המועמדות לתואר אך בנסיבות לא הוגנות ולכן ויתר על האליפות.
—	פנויה	—	29 במאי 1993	—	—	WorldWide	קרב בין רודס לבין ריק רוד על התואר הסתיים בתיקו.
50	דאסטין רודס	2	30 באוגוסט 1993	119	אטלנטה, ג'ורג'יה	Saturday Night	רודס ניצח את ריק רוד בקרב על האליפות.
51	סטיב אוסטין	1	27 בדצמבר 1993	240	שרלוט, צפון קרוליינה	Starrcade '93: 10th Anniversary
52	ריקי סטימבוט	4	24 באוגוסט 1994	25	סידר רפידס, איווה	Clash of the Champions XXVIII
53	סטיב אוסטין	2	18 בספטמבר 1994	<1	רואנוק, וירג'יניה	Fall Brawl 1994: War Games	סטימבוט נפצע והאליפות הוענקה לאוסטין.
54	ג'ים דאגן	1	18 בספטמבר 1994	100	רואנוק, וירג'יניה	Fall Brawl 1994: War Games	דאגן ניצח את סטיב אוסטין בקרב של 33 שניות.
55	ויידר	1	27 בדצמבר 1994	88	נאשוויל, טנסי	סטארקייד
—	פנויה	—	25 במרץ 1995	—	—	—
56	סטינג	2	2 ביוני 1995	148	דייטון, אוהיו	המסיבה האמריקאית הגדולה	סטינג ניצח את "מאנג" בקרב על האליפות.
57	קנסוקה סאסאקי	1	13 בנובמבר 1995	44	טוקיו, יפן	WCW World in Japan	זכה בתואר בארגון NJPW.
58	וואן מן גאנג	1	27 בדצמבר 1995	33	נאשוויל, טנסי	Starrcade: World Cup of Wrestling	ניצח בקרב חושך באירוע שלם וצפה.
59	קונאן	1	29 בינואר 1996	160	קנטון, אוהיו	Main Event
60	ריק פלייר	6	7 ביולי 1996	141	דייטונה ביץ', פלורידה	מסיבה בחוף
—	פנויה	—	1 בספטמבר 1996	—	—	—	האלוף, ריק פלייר, נפצע בכתף.
61	אדי גררו	1	29 בדצמבר 1996	77	נאשוויל, טנסי	סטארקייד	ניצח את דיאמונד דאלאס פייג' בטורניר על התואר.
62	דין מלנקו	1	16 במרץ 1997	85	צ'ארלסטון הצפונית, דרום קרוליינה	Uncensored
63	ג'ף ג'ארט	1	9 ביוני 1997	73	בוסטון, מסצ'וסטס	Monday Nitro
64	סטיב מקמייקל	1	21 באוגוסט 1997	25	נאשוויל, טנסי	Clash of the Champions XXXV
65	קורט הניג	1	15 בספטמבר 1997	104	שרלוט, צפון קרוליינה	Monday Nitro
66	דיאמונד דאלאס פייג'	1	28 בדצמבר 1997	112	וושינגטון, די. סי.	סטארקייד
67	רייבן	1	19 באפריל 1998	1	דנוור, קולורדו	Spring Stampede
68	גולדברג	1	20 באפריל 1998	77	קולורדו ספרינגס, קולורדו	Monday Nitro
—	פנויה	—	6 ביולי 1998	—	—	—	התפנתה כשגולדברג זכה באליפות העולם במשקל כבד של ה-WCW והיה חייב לפנותה.
69	ברט הארט	1	20 ביולי 1998	21	סולט לייק סיטי, יוטה	Monday Nitro	ניצח את דיאמונד דאלאס פייג' על האליפות.
70	לקס לוגר	5	10 באוגוסט 1998	1	ראפיד סיטי, דרום דקוטה	Monday Nitro
71	ברט הארט	2	11 באוגוסט 1998	76	פארגו, דקוטה הצפונית	Thunder	שודר ב-13 באוגוסט.
72	דיאמונד דאלאס פייג'	2	26 באוקטובר 1998	35	פיניקס, אריזונה	Monday Nitro
73	ברט הארט	3	30 בנובמבר 1998	70	צ'טנוגה, טנסי	Monday Nitro	קרב ללא פסילות.
74	רודי פייפר	3	8 בפברואר 1999	13	באפלו, ניו יורק	Monday Nitro
75	סקוט הול	1	21 בפברואר 1999	25	אוקלנד, קליפורניה	SuperBrawl IX
—	פנויה	—	18 במרץ 1999	—	—	—	פונתה על ידי יושב ראש WCW, ריק פלייר.
76	סקוט סטיינר	1	11 באפריל 1999	85	טקומה, וושינגטון	Spring Stampede	ניצח את בוקר טי בטורניר על התואר.
—	פנויה	—	5 ביולי 1999	—	אטלנטה, ג'ורג'יה	Monday Nitro	פונתה על ידי יו"ר WCW, ריק פלייר.
77	דייוויד פלייר	1	5 ביולי 1999	35	אטלנטה, ג'ורג'יה	Monday Nitro	ריק פלייר הענק לבנו, דייוויד, את התואר.
78	כריס בנואה	1	9 באוגוסט 1999	34	בויסי, איידהו	Monday Nitro
79	סייקו סיד	1	12 בספטמבר 1999	42	וינסטון סיילם, צפון קרוליינה	Fall Brawl
80	גולדברג	2	24 באוקטובר 1999	1	לאס וגאס, נבדה	האלווין האבוק	הקרב הופסק לאחר שסייקו סיד דימם קשות וגולדברג זכה באליפות.
81	ברט הארט	4	25 באוקטובר 1999	14	פיניקס, אריזונה	Monday Nitro
82	סקוט הול	2	8 בנובמבר 1999	41	אינדיאנפוליס, אינדיאנה	Monday Nitro	קרב סולמות מרובע, גולדברג וסייקו סיד השתתפו גם.
83	כריס בנואה	2	19 בדצמבר 1999	1	וושינגטון, די. סי.	סטארקייד	סקוט הול נפצע בברך ובנואה קיבל את התואר.
84	ג'ף ג'ארט	2	20 בדצמבר 1999	27	בולטימור, מרילנד	Monday Nitro	קרב זה היה קרב סולמות.
—	פנויה	—	16 בינואר 2000	—	סינסינטי, אוהיו	Souled Out	ג'ארט נפצע והאליפות פונתה.
85	ג'ף ג'ארט	3	17 בינואר 2000	84	קולומבוס, אוהיו	Monday Nitro	האליפות הוענקה לג'ארט על ידי הקומיסר של ה-WCW, קווין נאש.
—	פנויה	—	10 באפריל 2000	—	דנוור, קולורדו	Monday Nitro	פונתה על ידי אריק בישופ ווינס רוסו בגלל שהארגון "אותחל".
86	סקוט סטיינר	2	16 באפריל 2000	84	שיקגו, אילינוי	Spring Stampede	ניצח את סטינג בטורניר על האליפות.
—	פנויה	—	9 ביולי 2000	—	דייטונה ביץ', פלורידה	מסיבה בחוף	פונתה כי סטיינר הושעה מה-WCW.
87	לאנס סטורם	1	18 ביולי 2000	66	אובורן הילס, מישיגן	Monday Nitro	ניצח את מייק אוסום בטורניר על האליפות.
88	טרי פאנק	2	22 בספטמבר 2000	1	אמרילו, טקסס	האוס שואו
89	לאנס סטורם	2	23 בספטמבר 2000	36	לובוק, טקסס	האוס שואו
90	יו מורוס	1	29 באוקטובר 2000	15	לאס וגאס, נבדה	האלווין האבוק	ניצח את לאנס סטורם ואת ג'ים דאגן בקרב האנדיקאפ 2 נגד 1.
91	לאנס סטורם	3	13 בנובמבר 2000	13	לונדון, אנגליה	Monday Nitro
92	יו מורוס	2	26 בנובמבר 2000	49	מילווקי, ויסקונסין	Mayhem
93	שיין דאגלס	1	14 בינואר 2001	22	אינדיאנפוליס, אינדיאנה	Sin	קרב הראשון שמדמם.
94	ריק סטיינר	1	5 בפברואר 2001	41	טופלו, מיסיסיפי	Monday Nitro
95	בוקר טי	1	18 במרץ 2001	128	ג'קסונוויל, פלורידה	Greed	באותו זמן ה-WWE רכשו את WCW.
96	כריס קאניון	1	24 ביולי 2001	48	פיטסבורג, פנסילבניה	סמאקדאון	האליפות הוענקה לו על ידי בוקר טי והבעלים של ECW, סטפני מקמהן.
97	טאג'ירי	1	10 בספטמבר 2001	13	סן אנטוניו, טקסס	Raw Is War
98	ריינו	1	23 בספטמבר 2001	29	פיטסבורג, פנסילבניה	בלתי נסלח
99	קורט אנגל	1	22 באוקטובר 2001	21	קנזס סיטי, מיזורי	Raw
100	אדג'	1	12 בנובמבר 2001	6	בוסטון, מסצ'וסטס	Raw
—	אוחדה	—	18 בנובמבר 2001	—	גרינסבורו, צפון קרוליינה	סדרת ההישרדות	אדג' ניצח את האלוף הבין יבשתי, טסט, ואז שתי האליפויות אוחדו.
101	אדי גררו	2	27 ביולי 2003	84	דנוור, קולורדו	נקמה	גאררו ניצח את כריס בנואה בטורניר על האליפות.
102	ביג שואו	1	19 באוקטובר 2003	147	בולטימור, מרילנד	ללא רחמים
103	ג'ון סינה	1	14 במרץ 2004	114	ניו יורק, ניו יורק	רסלמניה 20
—	פנויה	—	8 ביולי 2004	—	ויניפג, מניטובה	סמאקדאון	האליפות נלקחה מסינה לאחר שתקף את המנהל הכללי של סמאקדאון, קורט אנגל.
104	בוקר טי	2	29 ביולי 2004	68	סינסינטי, אוהיו	סמאקדאון	קרב הדחות בין ג'ון סינה, רנה דופרי, קנזו סוזוקי, רוב ואן דאם, בילי גאן, צ'ארלי האס ולות'ר ריינס.
105	ג'ון סינה	2	3 באוקטובר 2004	2	מזרח רד'רפורד, ניו ג'רזי	ללא רחמים
106	קרליטו	1	7 באוקטובר 2004	42	בוסטון, מסצ'וסטס	סמאקדאון
107	ג'ון סינה	3	18 בנובמבר 2004	105	דייטון, אוהיו	סמאקדאון
108	אורלנדו ג'ורדן	1	3 במרץ 2005	173	אלבני, ניו יורק	סמאקדאון
109	כריס בנואה	3	21 באוגוסט 2005	58	וושינגטון, די. סי.	סאמרסלאם
110	בוקר טי	3	21 באוקטובר 2005	35	רינו, נבדה	סאמרסלאם
—	פנויה	—	25 בנובמבר 2005	—	שפילד, אנגליה	סמאקדאון	קרב בין האלוף, בוקר טי, לבין כריס בנואה על האליפות נגמר בהצמדה כפולה.
111	בוקר טי	4	13 בינואר 2006	40	פילדלפיה, פנסילבניה	סמאקדאון	ניצח את בנואה בקרב הטוב מחמש.
112	כריס בנואה	4	19 בפברואר 2006	42	בולטימור, מרילנד	אין דרך החוצה
113	ג'ון "בראדשו" לייפילד	1	2 באפריל 2006	51	רוזמונט, אילינוי	רסלמניה 22
114	בובי לאשלי	1	26 במאי 2006	49	בייקרספילד, קליפורניה	סמאקדאון
115	פינלי	1	14 ביולי 2006	49	מיניאפוליס, מינסוטה	סמאקדאון
116	מר קנדי	1	1 בספטמבר 2006	42	רדינג, פנסילבניה	סמאקדאון	קרב משולש בין קנדי, פינלי ובובי לאשלי.
117	כריס בנואה	5	13 באוקטובר 2006	222	ג'קסונוויל, פלורידה	סמאקדאון
118	MVP‏	1	20 במאי 2007	343	סנט לואיס, מיזורי	יום הדין	קרב 2 מתוך 3 הצמדות.
119	מאט הארדי	1	27 באפריל 2008	84	בולטימור, מרילנד	באקלאש	התואר הועבר ל-ECW יחד עם הארדי בדראפט.
120	שלטון בנג'מין	1	20 ביולי 2008	240	יוניונדייל, ניו יורק	המסיבה האמריקאית הגדולה	התואר חזר לסמאקדאון לאחר שבנג'מין הוחשב כמתאבק בסמאקדאון.
121	MVP‏	2	20 במרץ 2009	76	קורפוס כריסטי, טקסס	סמאקדאון	התואר הועבר ל-Raw שהמתאבק MVP הועבר לשם בדראפט.
122	קופי קינגסטון	1	1 ביוני 2009	126	ברמינגהאם, אלבמה	Raw
123	המיז	1	5 באוקטובר 2009	224	וילקס-בארה, פנסילבניה	Raw
124	ברט הארט	5	17 במאי 2010	7	טרנטו, אונטריו	Raw	קרב ללא פסילות וללא ספירות חוץ.
—	פנויה	—	24 במאי 2010	—	טרנטו, אונטריו	Raw	התפנתה כשברט הארט נהפך למנהל הראשי של Raw.
125	R-טרות'	1	24 במאי 2010	21	טולידו, אוהיו	Raw	ניצח את המיז בקרב על האליפות.
126	המיז	2	14 ביוני 2010	97	שרלוט, צפון קרוליינה	Raw	ניצח את R-טרות', את זאק ריידר ואת ג'ון מוריסון בקרב מרובע.
127	דניאל בריאן	1	19 בספטמבר 2010	176	רוזמונט, אילינוי	לילה של אלופים
128	שיימוס	1	14 במרץ 2011	48	סנט לואיס, מיזורי	Raw	התואר הועבר לסמאקדאון יחד עם שיימוס.
129	קופי קינגסטון	2	1 במאי 2011	49	טמפה, פלורידה	חוקי אקסטרים	קרב שולחנות, התואר הועבר חזרה ל-Raw יחד עם קינגסטון.
130	דולף זיגלר	1	19 ביוני 2011	182	וושינגטון, די. סי.	Capitol Punishment
131	זאק ריידר	1	18 בדצמבר 2011	29	בולטימור, מרילנד	TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות
132	ג'ק סוואגר	1	16 בינואר 2012	49	אנהיים, קליפורניה	Raw
133	סנטינו מארלה	1	5 במרץ 2012	167	בוסטון, מסצ'וסטס	Raw
134	אנטוניו סזארו	1	18 באוגוסט 2012	239	לוס אנג'לס, קליפורניה	סאמרסלאם	שודר ב-יוטיוב כחלק מקדם התוכנית של סאמרסלאם 2012.
135	קופי קינגסטון	3	15 באפריל 2013	34	גרינוויל, דרום קרוליינה	Raw
136	דין אמברוז	1	19 במאי 2013	351	סנט לואיס, מיזורי	חוקי אקסטרים
137	שיימוס	2	5 במאי 2014	182	אלבני, ניו יורק	Raw	קרב הדחות של 20 מתאבקים.
138	רוסב	1	3 בנובמבר 2014	146	באפלו, ניו יורק	Raw Backstage Pass	הקרב שודר ב-WWE Network לאחר סיומה של Raw.
139	ג'ון סינה	4	29 במרץ 2015	147	סנטה קלרה, קליפורניה	רסלמניה 31
140	סת' רולינס	1	23 באוגוסט 2015	28	ברוקלין, ניו יורק	סאמרסלאם	קרב על אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד ועל אליפות ארצות הברית.
141	ג'ון סינה	5	20 בספטמבר 2015	35	יוסטון, טקסס	לילה של אלופים
142	אלברטו דל ריו	1	25 באוקטובר 2015	78	לוס אנג'לס, קליפורניה	גיהנום בכלוב
143	קאליסטו	1	11 בינואר 2016	1	ניו אורלינס, לואיזיאנה	Raw
144	אלברטו דל ריו	2	12 בינואר 2016	12	לאפייט, לואיזיאנה	סמאקדאון	שודר ב-14 בינואר 2016.
145	קאליסטו	2	24 בינואר 2016	119	אורלנדו, פלורידה	רויאל ראמבל
146	רוסב	2	22 במאי 2016	126	ניוארק, ניו ג'רזי	חוקי אקסטרים	האליפות החלה להיות מוצגת בתוכנית Raw.
147	רומן ריינס	1	25 בספטמבר 2016	107	אינדיאנפוליס, אינדיאנה	התנגשות של אלופים
148	כריס ג'ריקו	1	9 בינואר 2017	83	ניו אורלינס, לואיזיאנה	Raw
149	קווין אואנס	1	2 באפריל 2017	28	אורלנדו, פלורידה	רסלמניה 33
150	כריס ג'ריקו	2	30 באפריל 2017	2	סן חוסה, קליפורניה	פייבאק
151	קווין אואנס	2	2 במאי 2017	66	ניו אורלינס, לואיזיאנה	סמאקדאון לייב	הקרב היה קרב חוזר
152	AJ סטיילס	1	7 ביולי 2017	16	מדיסון סקוור גארדן, ניו יורק	WWE Live Event
153	קווין אואנס	3	23 ביולי 2017	2	פילדלפיה, פנסילבניה	באטלגראונד	הקרב היה קרב חוזר
154	AJ סטיילס	2	25 ביולי 2017	75	ריצ'מונד, וירג'יניה	סמאקדאון לייב	הקרב היה קרב חוזר משולש כאשר כריס ג'ריקו היה המתאבק השלישי.
155	ברון קורבין	1	8 באוקטובר 2017	70	דטרויט, מישיגן	גיהנום בכלוב	הקרב היה קרב משולש בין ברון קורבין, איי ג'יי סטיילס וטיי דילינג'ר.
156	דולף זיגלר	2	17 בדצמבר 2017	9	בוסטון, מסצ'וסטס	התנגשות של אלופים	הקרב היה קרב משולש בין דולף זיגלר, ברון קורבין ובובי רוד.
—	פנויה	—	26 בדצמבר 2017	—	רוזמונט, אילינוי	סמאקדאון לייב	דולף זיגלר ויתר על התואר, האלוף הגיע מטורניר של שמונה מתאבקים.
157	בובי רוד	1	16 בינואר 2018	54	בוסטון, מסצ'וסטס	סמאקדאון לייב	ג'ינדר מהאל ניצח בחצי הגמר את אקסבייר וודס ויותר מאוחר באותו הערב בובי רוד ניצח בחצי הגמר את מוג'ו ראוולי. לאחר הקרב של רוד, המשרתים של מהאל תקפו את רוד ולאחר מכן הג'נרל מנג'ר, דניאל בריאן, נכנס והודיע שקרב האליפות לא יתקיים ברויאל ראמבל, אלא באותו הערב ובקרב בין השניים ניצח רוד.
158	רנדי אורטון	1	11 במרץ 2018	28	קולומבוס, אוהיו	פאסטליין
159	ג'ינדר מהאל	1	8 באפריל 2018	8	ניו אורלינס, לואיזיאנה	רסלמניה 34	הקרב היה קרב מרובע שכלל בנוסף את בובי רוד ורוסב.
160	ג'ף הארדי	1	16 באפריל 2018	90	הרטפורד, קונטיקט	Raw	האליפות הפכה להיות בלעדית לתוכנית סמאקדאון עקב "זעזוע המתאבקים".
161	שינסקה נקאמורה	1	15 ביולי 2018	163	פיטסבורג, פנסילבניה	חוקי אקסטרים
162	רוסב	3	18 בדצמבר 2018	32	פרזנו, קליפורניה	סמאקדאון לייב
163	שינסקה נקאמורה	2	27 בינואר 2019	2	פיניקס, אריזונה	רויאל ראמבל
164	R-טרות'	2	29 בינואר 2019	35	פיניקס, אריזונה	סמאקדאון לייב
165	סמואה ג'ו	1	5 במרץ 2019	75	וילקס-בארה, פנסילבניה	סמאקדאון לייב	הקרב היה קרב מרובע שכלל בנוסף את האלוף לשעבר R-טרות', אנדרדה וריי מיסטריו.
166	ריי מיסטריו	1	19 במאי 2019	15	הרטפורד, קונטיקט	כסף בבנק
167	סמואה ג'ו	2	3 ביוני 2019	20	אוסטין, טקסס	Raw	מיסטריו, שנפצע בכתפו באירוע כסף בבנק, החליט לוותר על חגורת האליפות ולהעניק אותה לסמואה ג'ו.
168	ריקושט	1	23 ביוני 2019	21	טקומה, וושינגטון	סטומפינג גראונדס
169	AJ סטיילס	3	14 ביולי 2019	134	פילדלפיה, פנסילבניה	חוקי אקסטרים
170	ריי מיסטריו	2	25 בנובמבר 2019	31	רוזמונט, אילינוי	Raw
171	אנדרדה	1	26 בדצמבר 2019	151	ניו יורק, ניו יורק	האוס שואו
172	אפולו קרוז	1	25 במאי 2020	97	אורלנדו, פלורידה	Raw
173	בובי לאשלי	2	30 באוגוסט 2020	175	אורלנדו, פלורידה	פייבאק
174	רידל	1	21 בפברואר 2021	49	סיינט פיטרסברג, פלורידה	תא ההדחות	הקרב היה קרב משולש אשר כלל בנוסף את ג'ון מוריסון.
175	שיימוס	3	11 באפריל 2021	132	טמפה, פלורידה	הלילה השני של רסלמניה 37
176	דמיאן פריסט	1	21 באוגוסט 2021	191	פרדייז, נבדה	סאמרסלאם
177	פין באלור	1	28 בפברואר 2022	49	קולומבוס, אוהיו	Raw
178	ת'יאורי	1	18 באפריל 2022	75	באפלו, ניו יורק	Raw
179	בובי לאשלי	3	2 ביולי 2022	100	פרדייז, נבדה	כסף בבנק
180	סת' "פריקין" רולינס	2	10 באוקטובר 2022	47	ברוקלין, ניו יורק	Raw
181	אוסטין ת'יאורי	2	26 בנובמבר 2022	258	בוסטון, מסצ'וסטס	סדרת ההישרדות	הקרב היה קרב משולש אשר כלל בנוסף את בובי לאשלי.
182	ריי מיסטריו	3	11 באוגוסט 2023	85	קלגרי, אלברטה, קנדה	סמאקדאון
183	לוגאן פול	1	4 בנובמבר 2023	274	ריאד, ערב הסעודית	היהלום שבכתר
184	אל. איי. נייט	1	3 באוגוסט 2024	האלוף הנוכחי	קליבלנד, אוהיו	סאמרסלאם

מובילי הזכיות

מתאבק	פעמים
ריק פלייר	6
לקס לוגר, כריס בנואה, ברט הארט, ג'ון סינה, וואהו מקדניאל	5
בלאקג'ק מוליגן, בוקר טי, ריקי סטימבוט	4

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליפות ארצות הברית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אליפות ארצות הברית