אנטואן פואדבאר
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| אנטואן פואדבאר במדי איש צוות אוויר בצבא הלבנט | |
| לידה |
11 באוקטובר 1878 הרובע השני של ליון, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1955 (בגיל 76) ביירות, לבנון |
| מדינה |
צרפת |
| ידוע בשל | חקר עתיקות במדבר הסורי באמצעות תצלומי אוויר |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
  | |
אנטואן פּוּאַדבּאר (Antoine Poidebard[1]; 11 באוקטובר 1878, ליון צרפת – 17 בינואר 1955,[2] ביירות, לבנון) היה ארכאולוג צרפתי, כומר ומיסיונר ישועי, מחלוצי הסקרים הארכאולוגיים האוויריים (אנ') והימיים.
קורות חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פואדבאר נולד בעיר ליון וב-1897, בגיל תשע-עשרה, החל את דרכו במסדר הישועים כפרח כמורה בעיר אקס-אן-פרובאנס. ב-1904 נשלח לטורקיה לשירות במיסיון הארמני של המסדר. בשש השנים הבאות מילא תפקידים במסגרת המיסיון באמסיה וטוקט בצפון אנטוליה ובסיוואס שבמזרחהּ, ובמהלכן למד ארמנית וטורקית. ב-1910 הוסמך לכמורה ובשנים 1911–1914 המשיך בפעילותו המסיונרית בטורקיה במרסיוואן (אנ') ובסיוואס. במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין דת (צר') בחזית המערבית.
בשל ידיעת שפות האזור והכרת השטח ותושביו צורף ב-1917 על ידי הגנרל מקסים וגאן למשלחת הצבאית הצרפתית לקווקז כמתורגמן. בין היתר הועסק בסקר אווירי של דרכי התעבורה בין הים הכספי למפרץ הפרסי וכך הוכשר כתצפיתן מוטס. ב-1920 שימש כנציג המשלחת הצרפתית הצבאית לרפובליקה הראשונה של ארמניה קצרת הימים, והיה האחרון באנשי המשלחת הצרפתית לעזוב את בתומי בעת פלישת הצבא האדום לגאורגיה ב-1921. בשנים הבאות עסק בסיוע לפליטים הארמנים בסוריה ובלבנון, שבהן שרר המנדט הצרפתי, השתקע בביירות.
ב-1925 התבקש מטעם החברה הגאוגרפית הצרפתית ליצור מפה של מקורות מים ושל דרכי תעבורה במדבר הסורי, משימה שכבר החל בה ב-1918. בשנה זו הועלה לדרגת סגן אלוף ואת הסקרים ביצע באמצעות כנף 39 של חיל האוויר הצרפתי מבסיסו בריאק. במהלך הטיסות צפה את תרומת התצפיות והצילום מן האוויר לחקר הארכאולוגיה. אף על פי שלא היה ארכאולוג במקצועו, טיפח עניין בקדמוניות האזור והחל בסקרים שיטתיים מן האוויר של אתרים ארכאולוגיים, שבהם המשיך עד 1942 ובמהלכם גילה אתרי עתיקות רבים במדבר הסורי, רובם ככולם רומיים לפי פרשנותו. כינון המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון ב-1921 לווה בהקמת מחלקת עתיקות שתמכה במחקר הארכאולוגי בסוריה ובלבנון, והתמיכה הממשלתית איפשרה את סיוע חיל האוויר הצרפתי למחקריו של פואדבאר. לא מן הנמנע שתמיכה זו מקורה במניע המדיני להדגשת מורשת האימפריה הרומית באזור על פני זו הערבית.[3]
בשנים 1925–1932 ביצע גיחות צילום מעל סְפר המדבר הסורי, מבוסרה בדרום-מערב סוריה ועד לג'יזרה שעל החידקל בקצה משולש הגבולות טורקיה-עיראק-סוריה.[4] עיקר גילויו היו שרידי המצודות הרומיות של הלימס המזרחי. הסקר האווירי לוּוה בסקר קרקעי של שרידי היישובים והמבנים שאותרו, והתוצאות פורסמו בחיבורו מ-1934 "עקבות רומא במדבר הסורי: הלימס של טראיאנוס עד הכיבוש הערבי; מחקרים מן האוויר".[5] בספרו תיעד מאות מצדים ומבנים ושייך אותם באורח גורף לתקופה הרומית. במחקרים מאוחרים נמצא כי חלק מהאתרים אינם שייכים לתקופה הרומית אלא לתקופת השושלת האומיית, כגון מצודת קסר אל-חייר אל-ע'רבי.[3]
מחקרו היווה ציון דרך בתחום המחקר הארכאולוגי מן האוויר. ב-1937 המשיך במשימות דומות בצפון אפריקה, באלג'יריה, תוניסיה וצפון הסהרה. פואדבאר היה גם מחלוצי הארכאולוגיה ימית. הוא ניהל את הסקר של הנמל העתיק של צור, ואחרי כן חקר את נמל צידון. לשם כך הסתייע בתצלומי אוויר ובסיוע צוללנים של הצי הצרפתי הפיק גם תצלומים מתחת למים. אחרי מלחמת העולם השנייה המשיך במחקר ובתיעוד מן האוויר ומתחת לפני הים באתר קרתגו העתיקה (1948) וב-1946–1949 לקח חלק בעונות מחקר בצידון ובהן השלים תיעוד תצלומים שבו החל ב-1936. ב-1945 פרסם עם עמיתו למסדר ולמחקר, האב רנה מוּטֶרד (René Mouterde), את תוצאות עבודתם בשנים 1934–1942 על הלימס הרומי בחלקיס (אנ'), (אנ').[6]
אנטואן פואדבאר מת ב-17 בינואר 1955 בביירות ונקבר בה בכנסיית סן ג'וזף של המסדר הישועי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני רייך, "תצלומי אוויר בשירות המחקר הארכאולוגי בארץ ישראל", בתוך: ב"ז קדר ואבינועם דנין (עורכים), חישה מרחוק: תצלומי אוויר ודימותי לוויינים ככלים במחקר הארץ, יד יצחק בן צבי, 2000, עמ' 119–129; על אנטואן פואדבאר בעמ' 125
- Fabrice Denise, Lévon Nordiguian,Une aventure archéologique: Antoine Poidebard, photographe et aviateur, Marseille: éd. Parenthèses; Arles: éd. Musée de l’Arles et de la Provence antiques; Beyrouth: presses de l’Université St-Joseph, 2004, ISBN 2-86364-125-5
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- René Mouterde, "In memoriam. Le Père Antoine Poidebard, S.J. (1878-1955): notice et bibliographie", Mélanges de l'Université Saint-Joseph 31, 1954, pp. 315–328
- Henri Seyrig, "Le R. P. Antoine Poidebard", Syria. Archéologie, Art et histoire 32 (1–2), 1955, pp. 164-165
- Lévon Nordiguian, Jean-François Salle, Aux origines de l'archéologie aérienne: A. Poidebard 1875-1955, Beyrouth: Presses de l'Université Saint-Joseph, 2000 ISBN 9789953900209
- Exposition virtuelle: Antione Poidebard un Jésuite dans le ciel du Levant, Beirouth,Université Saint-Joseph
- Véronique Krings, "Fabrice Denise, Lévon Nordiguian, "Une aventure archéologique: Antoine Poidebard, photographe et aviateur", Anabases 1, 2005, pp. 308-309
- Daniela K. Helbig, "La Trace de Rome? Aerial Photography and Archaeology in Mandate Syria and Lebanon", History of Photography 40 (3), 2016, pp. 283–300
- Jesse Casana, David D. Goodman and Carolin Ferwerda, "A wall or a road? A remote sensing-based investigation of fortifications on Rome's eastern frontier", Antiquity 97 (396), 2023, p. 1516–1533
- Ruth Schuster, "Over Syria Reveal Hundreds of Ancient Roman Forts ", Haaretz, Oct 26, 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמו המלא: Antoine Marie Joseph Poidebard d'Aigueperse
- ^ תאריך לידתו – לפי רישום תעודת הלידה בארכיב עיריית ליון (מס' 2081); תאריך מותו – לפי רישומי אוניברסיטת סן-ג'וזף בעיר ביירות, מקום עבודתו, מותו וקבורתו; תאריך מותו ב-17 בינואר 1955 נרשם ביום 26.1.55 בכתב-יד בשולי הדף בארכיב עיריית ליון שבו נרשמה לידתו
- ^ 1 2 Daniela K Helbig, "La Trace de Rome? Aerial Photography and Archaeology in Mandate Syria and Lebanon", History or Photography 40 (3), September 2016, pp. 283–300
- ^ רצועה באורך כ-750 ק״מ, וברוחב של כ-200 ק״מ
- ^ La Trace de Rome dans le désert de Syrie: Le Limes de Trajan à la Conquête Arabe, Recherches aériennes (1925-1932) ,Paris: Paul Geuthner, 1934
- ^ Mouterde, René & Poidebard, Antoine, Le 'Limes' de Chalcis. Organisation de la Steppe en Haute Syrie Romaine. Documents Aeriens et Epigraphiques, Paris: Librairie Orientaliste, Paul Geuthner, 1945