באנג

באנג (מתאית: บ้อง, "קנה חלול") הוא כלי עישון המורכב מבקבוק ובחלקו התחתון מחובר צינור דק (הנקרא 'מבחנה') אשר בקצהו קונוס (הקרוי 'ראש'). הבאנג מכיל בתוכו כמות קטנה של מים המשמשים לקירור וסינון העשן. השימוש העיקרי בבאנג הוא עישון קנאביס לתוצריו השונים, וכן בתוצרים ג'אראס וחשיש, אך גם סמים אחרים כדוגמת סלוויה דיווינורום ואף לעישון טבק.

שימוש

עישון בבאנג מתבצע על ידי קביעת החומר לעישון בקונוס ("ראש") שבקצה המבחנה היוצאת מצד הבאנג, שריפתם ושאיפת העשן דרך הפיה. בעת השימוש בו על הבאנג להכיל בתוכו כמות קטנה של מים המשמשים לקירור העשן וסינון חלקיקים כבדים מהעשן.

בשל היותו כלי פשוט ניתן לייצר את הבאנג באופן ביתי מבקבוק פלסטי או מכל דומה, או לרכוש באנג זכוכית. גרסה של באנג הקרויה "באקט" (Bukket) היא ביסודה אלתור ביתי שמרכיביו הם דלי ובקבוק משקה.

השפעה

עישון באמצעות באנג מביא להשפעה חזקה ומהירה יותר של הסם מאשר בגלגול לסיגריה וזאת בשל כמות הסם הגדולה יחסית הנצרכת בפרק זמן קצר ובנוסף מהסיבה שהחומר הפעיל המרכזי (THC) בקנאביס מתאדה בטמפרטורות גבוהות (צינורית המתכת או הזכוכית מאפשרות הגעה לטמפרטורות גבוהות מאשר נייר). אמצעי זה חוסך את שאיפת הכימיקלים המצויים בנייר הגלגול שנשרף (העשוי על פי רוב מנייר אורז או קנאביס). מרבית החומרים הרעילים הנמצאים בעשן (למשל עשן הטבק המשמש לעיתים לדילול הקנאביס) מסיסים במים (בעוד שמסיסות ה-THC במים נמוכה עד מאד) ומעבר העשן במים מקרר אותו, ומקטין את כמות החומרים המזיקים המגיעים לריאות המעשן. שאיפת העשן החם עלולה לגרום לנזקים ודלקות בקנה הנשימה.

סכנות

המים המשמשים לסינון אינם מסננים את כל החומרים הרעילים. ישנו קשר בין עישון מריחואנה באמצעות באנג למחלות ריאה, זיהומים ודלקות בדרכי הנשימה.^[1] במחקר משנת 2008 נמצא כי 33.3% מהמשתמשים דיווחו על שיעול, 32.4% על קוצר נשימה, ו-10.5% על כאבים בחזה לאחר השימוש בבאנג.^[2] השימוש בבקבוק פלסטיק בתור באנג עלול להשפיע לרעה על בריאות המשתמשים בשל הכימיקלים המשתחררים מהפלסטיק כאשר הוא מתחמם.^[3]

בנוסף, עישון קנביס באמצעות באנג עלול לגרום להפרעות בתפקוד הסנסורי, כולל עיוותי בתפיסות והזיות, וחרדה. ההשפעה החזקה והמהירה של הסם עלולה להחמיר את התסמינים הפסיכיאטריים אצל אנשים רגישים.^[2]

מעמד חוקי

בישראל אישרה הכנסת ב-24 ביוני 2008 תיקון לפקודת הסמים המסוכנים^[4], שבו נאסר ייצורם ושיווקם של כלים המשמשים לצריכת חומרים אסורים, כגון באנג (וזהו גם הכלי היחידי שנכתב בפקודה), ונקבע עונש מאסר של חמש שנים למפר הוראה זו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באנג בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Kumar AN, Soo CI, Ng BH, Hassan T, Ban AY, Manap RA., Marijuana “bong” pseudomonas lung infection: a detrimental recreational experience, Respirology Case Reports 6(2), 2017 doi: 10.1002/rcr2.293
^ ¹ ² N. Paleiron, M. André, M. Durand, C. Tromeur, C. Giacardi, F. Grassin, U. Vinsonneau, Le « bang » de cannabis, un mode de consommation original, fréquent et dangereux, Revue de Pneumologie Clinique 72, 2016-05-01, עמ' 195–199 doi: 10.1016/j.pneumo.2016.02.004
^ Toquet, S., Cousson, J., Choiselle, N., Gozalo, C., et al, Alveolar hemorrhage due to marijuana smoking using water pipe made with plastic bottle: case report and narrative review of the literature, Inhalation Toxicology - International Forum for Respiratory Research 33(5), 2021, עמ' 168-176 doi: https://doi.org/10.1080/08958378.2021.1939465
^ חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 9), התשס"ח-2008

[1] Kumar AN, Soo CI, Ng BH, Hassan T, Ban AY, Manap RA., Marijuana “bong” pseudomonas lung infection: a detrimental recreational experience, Respirology Case Reports 6(2), 2017 doi: 10.1002/rcr2.293

[:0-2] ¹ ² N. Paleiron, M. André, M. Durand, C. Tromeur, C. Giacardi, F. Grassin, U. Vinsonneau, Le « bang » de cannabis, un mode de consommation original, fréquent et dangereux, Revue de Pneumologie Clinique 72, 2016-05-01, עמ' 195–199 doi: 10.1016/j.pneumo.2016.02.004

[3] Toquet, S., Cousson, J., Choiselle, N., Gozalo, C., et al, Alveolar hemorrhage due to marijuana smoking using water pipe made with plastic bottle: case report and narrative review of the literature, Inhalation Toxicology - International Forum for Respiratory Research 33(5), 2021, עמ' 168-176 doi: https://doi.org/10.1080/08958378.2021.1939465

[4] חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 9), התשס"ח-2008

[1]

[2]

[3]

[4]