בנייה בגבס
הגבס הוא חומר בניין שימושי מאוד המקובל בבנייה המודרנית. השימוש בגבס שימושי בעיקר בעיצוב פנים ונקרא גם בנייה קלה ועל אף זמינותו והאפשרויות הגלומות בו הוא אינו משמש לבנייה של מבנים שלמים או כחלק משלד של מבנה - לכן בנייה מגבס תמיד נתמכת על ידי מבנה גדול יותר העשוי בטון, פלדה או לבנים.
שיטת הבנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגבס כחומר גלם לבנייה מגיע בצורה של לוחות גבס הנחתכים לכדי הצורה הרצויה ומחוברים אל המבנה בעזרת פרופילי פח העשויים פלדה מגולוונת. מסלולי המתכת מחוברים אל קירות בטון או לבנים, לתקרה או לרכיבים שלדיים אחרים במבנה בעזרת ברגים ודיבלים ואליהם מוברגים באופן פשוט ברגים קטנים החודרים דרך שני החומרים הרכים יחסית (כדי למקם את הברגים באופן מדויק על הגבס אל מול הניצבים, משתמשים פעמים רבות בצ'וק ליין). באופן זה, ניתן לקבל קירות, תקרות, מדפים או צורות בנויות נוספות בעבודה פשוטה יחסית ובמשקל קטן מאוד. על גבי הגבס נמרח מֶרֶק המחליק את החיבורים בין לוחות הגבס, בעיקר אלה המחוברים בזווית ומעלים את הברגים שראשם נשאר חשוף בצידו החיצוני של לוח הגבס.
הפשטות בבנייה היא באפשרות המהירה יחסית להקים את קונסטרוקציית הפח אותה ניתן לחתוך בעזרת מספרי פח וחיבור לוחות הגבס אותם ניתן לנסר בפשטות ואף לחתוך בעזרת סכין. בבנייה של משטחי גבס גדולים נדרש חיזוק של מסלול פח לאורך המשטח בכל 60 ס"מ ובצורות מורכבות נדרש מסלול בכל זווית ובכל חיבור בין שני משטחים.
הבנייה בגבס היא מהירה, מדויקת מאוד, קלה לביצוע וקלה במשקל, ומאפשרת פיתוחים של צורות שלא ניתן לבצע בשום שיטת בנייה אחרת למעט נגרות או ייצור תעשייתי מיוחד. אולם, לשיטה מספר חסרונות לעומת בנייה בבלוקים או בלבנים. אחד מחסרונותיו של הגבס הוא היותו של מבנה גבס חלש באופן יחסי לחומרים האחרים. קיר גבס לדוגמה, אינו מסוגל לשאת משקל של ארונות קיר או של חיפוי שיש - על מנת לתלות על גביו משקל גדול כגון ארונות תלויים או טלוויזיה יש צורך בחיזוקים מיוחדים למבנה המתכת.
חיסרון בולט נוסף הוא אי עמידותו בפני מים. מגע ממושך בין גבס ומים גורם לו להתנפח ולהתעוות. בשל כך, לא ניתן להשתמש בבנייה מגבס במקומות החשופים לגשם וכן יש צורך להרחיקו ממקומות בעלי סיכוי למגע ישיר עם מים.
במהלך השנים פותחו פתרונות שמטרתם לענות על הצורך להשתמש בגבס במקומות חשופים למים. פתרונות אלה נשענים בדרך כלל על בסיס צמנטים וחומרים אקריליים אחרים. הם דומים ללוחות הגבס מבחינת המראה החיצוני אך אינם מבוססים על גבס. לוחות אלה, כדוגמת האקווה פאנל מתוצרת אורבונד אן הצמנט בורד, מסוגלים לעמוד בתנאי חוץ קשים - לרבות במגע ישיר עם מים, הם הרבה יותר חזקים מלוחות גבס רגילים וקשים יותר לעיבוד ולחיתוך.
סוגי גבס לבנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוחות הגבס הם משטחים העשויים שכבת נייר דקה ומעליה טיח גבס - הרכב חצי-מימי של סידן גופרתי (CaSO4.½ H2O). באופן זה נוצק משטח קשיח המשמש כחומר הגלם לבנייה בגבס. עובי הלוח הסטנדרטי הוא 12 מ"מ אך קיימים גם לוחות דקים יותר המשמשים בעיקר לבנייה של משטחים עגולים אותם ניתן לכופף מבלי שישברו.
קיימים שלושה סוגים בסיסיים של קירות גבס המשמשים לבנייה השכיחה. ניתן אף להבדיל ביניהם לפי צבע הנייר שבגב המשטח:
- לוח גבס רגיל - בצבע בז'.
- לוח גבס בצבע ורוד - העמיד בפני אש.
- לוח גבס ירוק - העמיד בפני רטיבות. יעיל כנגד לחות בלבד, ומשמש לחדרי אמבטיה או מטבחים. גבס זה אינו עמיד בפני מים בכמות גדולה כגון מי גשם הפוגעים בקיר חיצוני.
בין הסוגים הנוספים של לוחות גבס ניתן למנות:
- לוח גבס כחול - לוח בעל חוזק משופר לנגיפה, צבע פני הלוח כחול, צבע גב הלוח כחול אפור. לוחות אלו משמשים בעיקר בחדרים רטובים וכקירות מעטפת חוץ.
- לוח גבס משולב סיבי זכוכית (לוח FIRE-BOARD) - לעמידות גבוהה במיוחד באש.
- לוח גבס משולב פוליסטירן מוקצף (קלקר) - לוח בעל בידוד תרמי משופר.
- לוח גבס מבוסס בריום סולפט - להגנה מפני קרינת רנטגן (X-Ray).
יצור הגבס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור הגבס התעשייתי הוא במחצב סולפטי רך בעל הנוסחה הכימית CaSO4·2H2O . לאחר חציבתו הגבס נגרס לחצץ, מנופה ומועבר למפעלים לעיבוד תעשייתי. כחלק מהעיבוד במפעל הגבס נטחן בתהליך רציף תוך כדי חשיפה לטמפ' גבוהה. במהלך החימום נפלטים 75% מהמים בתוך המחצב. אבקת הגבס הנוצרת מעורבת עם תוספים נוספים בהתאם ליעוד הסופי והתערובת הנוצרת נוצקת על גבי נייר קרטון.
בישראל הגבס מיוצר על ידי שני יצרנים עיקריים: טמבור גבס בע"מ[1] ואורבונד תעשיות גבס ומוצריו בע"מ.[2]
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש הנפוץ ביותר של הגבס הוא לבניית קירות ותקרות מונמכות.
קיר גבס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיר גבס בנוי משני לוחות גבס מקבילים הניצבים לרצפה ונתמכים ומחוברים זה לזה בעזרת ניצבי פח. קירות גבס נבנים בדרך כלל מלוחות בעובי מינימלי של 7 מ"מ. חלל הקיר נשאר לרוב ריק או שהוא ממולא בצמר סלעים לטובת בידוד תרמי ובידוד אקוסטי. בבניית קירות גבס נשמר רווח של כסנטימטר בין הרצפה והלוח על מנת שמים המשמשים לשטיפה לא יספגו בו, וחלקו התחתון של הקיר מחופה בעזרת פאנל מחומר אחר (כגון קרמיקה, שיש או עץ).
תקרת גבס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקרת גבס היא אלמנט אדריכלי נפוץ מאוד המאפשר הנמכה של התקרה הרגילה הבנויה ויצירת חלל שירות ביניהן. התקרה נתלית לרוב מהבטון המחזיק אותה ומנמיכה את גובה החלל במידה הרצויה. בתוך חלל זה ניתן להכיל מערכות בניין שונות שחלקן אף מחייבות שימוש בתקרה תלויה כגון מערכת מיזוג אוויר. בתוך התקרה גם ניתן להשקיע גופי תאורה שנראים מלמטה מיושרים עם מישור הגבס וכן מערכות כגון חשמל, תקשורת, הגברה (רמקולים) ועוד. לרוב, נדרשת גם בנייה של לוחות פריקים אותם ניתן להסיר בקלות מהתקרה כדי לגשת אל המערכות לצורך תחזוקה.
קלות הבנייה בגבס מאפשרת יצירה של צורות תקרה שונות בעלי חשיבות אדריכלית. לדוגמה, אלמנטים נפוצים מאוד של עיצוב פנים כוללים קרניז גבס צמוד לתקרה ובו תאורה הפונה כלפי מעלה הנראית כפס אור בתקרה היוצר אווירה מסוימת בחלל. זו, יכולה להשתלב באופן יעיל עם מערכות מיזוג אוויר, כיבוי אש או חשמל הנדרשות לבניין מבחינה פונקציונלית.
אלמנטים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעזרת משחק תלת־ממדי בלוחות גבס ניתן ליצור נישות, מדפים ואלמנטים דקורטיביים הנראים כחלק מהבינוי הבסיסי שכן כולם מטוייחים יחד ונראים כמקשה אחת. נישות המשולבות בקירות גבס הן אלמנט שימושי מאוד ועשויות לכלול בעצמן גופי תאורה פנימיים וחשמל בדומה לקיר או תקרת גבס.
ציפוי גבס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיצוב הפנים המודרני, קיימת גישה של ציפוי כל קירות הבלוקים או הבטון בלוחות גבס, בעיקר במקומות בהם לא קיימת מצוקה של שטח. השיטה נהוגה בדרך כלל במגדלי מגורים ומשרדים המיועדים למכירה או השכרה לגופים רבים אשר סביר להניח כי כל אחד מהם יתכנן ויעצב את הפנים בהתאם לצרכיו.
בשיטה זו ניתן בקלות לבצע שינויים במערך החשמל והתאורה של החלל, המאפשר דינמיות רבה במבנה החלל. במקומות מסוימים מצופה גם התקרה בגבס עם מרווח מינימלי של מסלול פח בין לוח הגבס ותקרת הבטון.
בידוד רעשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יכולת הבידוד והפחתת הרעשים של קירות גבס טובה למדי ובשילוב עם טכניקות עבודה מקצועיות, כגון שימוש בחומרי בידוד ויישום שכבה דו קרומית (שני לוחות גבס המותקנים זה על גבי זה משני צידי הקיר), או שימוש בלוחות גבס ייעודיים בעלי תכונות בידוד ניתן להגיע לרמת בידוד והפחתת רעשים טובה אף מזו של קיר בלוקים רגיל. כמו כן, ישנם לוחות גבס חדישים בעלי יכולת ספיגת רעשים מוגברת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סורוקה, יצחק. חומרי מליטה, מלט ובטון. הטכניון - התחנה לחקר הבנייה, 1989, תשמ"ט. פרק שלישי ("גבס") ופרק רביעי ("מוצרי גבס").
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ״סיפור בגבס״ - סיפור המצאתם של לוחות הגבס בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
- ארז וולברג, "לוחות הגבס הפכו לקומודיטי", באתר גלובס, 2 באוגוסט 2010
- הדס שפר, "בנייה בגבס תפתור חלק ממצוקת הדיור בישראל", באתר כלכליסט, 13 במרץ 2014
- על הגידול בשימוש בעבודות גבס ברחבי העולם (באנגלית) - Market Research
- בנייה בגבס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
אתר האינטרנט הרשמי של טמבור גבס
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של אורבונד