גחליליות
 גחליליות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | חיפושיות |
| תת־סדרה: | Polyphaga |
| משפחה: | גחליליתיים |
| שם מדעי | |
 Lampyridaeרפינסק, 1815 | |
| |
הגַּחְלִילִיוֹת (שם מדעי: Lampyridae) הן משפחה של חיפושיות ליליות, אשר ידועות בכך שמינים מסוימים מייצרים הבזקי אור כדי למשוך את בני-זוגם, ומכאן גם נובע שמם, שהוא הלחם של המילים גחלת ולילה. הבזקי האור נוצרים בעזרת איברים מיוחדים בביטנן התחתונה של הגחליליות; החלבון בעזרתו מווסתת פליטת האור הוא הלוציפראז, שהוא בעל ערך מדעי וגנים המייצרים אותו הוחדרו לתוך יצורים רבים ושונים.
מאפיינים ומזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגחלילית היא חיפושית קטנה שאורכה לא יותר מ-2.5 סנטימטרים. מבנה גופה מאורך, צבעה הוא לרוב חום-צהבהב, בלילה נוצרים הבהובי אור מאיברי תאורה מיוחדים הנמצאים בקצה בטנה. בתהליך נדיר על האדמה (אם כי הנפוץ בקרב בעלי חיים ימיים), ה-ביולומינסנציה (אוֹרוּת בִּיּוֹלוֹגִית), נוצר האור על ידי תגובה כימית, שבה האנזים לוציפראז, מסייע לחומר לוציפירין להתחמצן במגע עם האוויר. באמצעות איתותי האור, הגחליליות מתקשרות זו עם זו ומצליחות למצוא בני זוג פוטנציאליים לרבייה, כאשר מינים שונים מאותתים באופן שונה ברצף ההבהוב ובתדירות.
קיימים למעלה מ-2,000 מינים של גחליליות, המצויים באזורים ממוזגים וטרופיים ברחבי העולם. בישראל קיימים 11 מינים, לאחר מחקר ישראלי שנערך בשנים 2020-2022 וגילה שישה מינים חדשים של גחליליות בצפון רמת הגולן, בשפלה, במישור החוף הצפוני, בכרמל וכן בגליל המערבי ובגליל התחתון. איתור המינים החדשים התאפשר בעקבות פנייה לציבור לתצפיות אחר גחליליות ברחבי הארץ, סקר שנערך בשיתוף החברה להגנת הטבע.[1] מזונן חרקים ורכיכות, מה שעשוי לשמש כאמצעי הדברה ביולוגי של מזיקים. בנוסף, יש מינים של גחלילית, שניזונים בבגרותם מצוף ומאבקה.
בשנים האחרונות גילו חוקרים במקומות שונים בעולם[2] כי אוכלוסיית הגחליליות מתמעטת בצורה משמעותית. לפי המחקרים שנערכו, נמצא קשר בין הרס ואובדן בתי הגידול, שינויים בשימושי הקרקע ואזורים שעברו פיתוח מואץ, שימוש בחומרי הדברה והפרעת אור מלאכותי בשטחים עירוניים ובכלל, לבין התדלדלות אוכלוסיית הגחליליות[3][4].
מיומנויות השמיעה של העטלפים, אחד הטורפים העיקריים של הגחליליות, נחקרו ביער טרופי בתאילנד, בהובלת פרופ' יוסי יובל, מאוניברסיטת תל אביב. ממצאי המחקר פורסמו ב-פברואר 2021, בכתב העת iScience. מתוכם, עולה סברה, שהגחליליות, מייצרות קליקים קוליים בתנועת כנפיהן במהלך הטיסה, כאות נגד העטלפים. מדובר בצלילים אולטרה-סוניים (שאוזן רגילה אינה שומעת), אך הם בתדרים הדומים לאלה שהעטלפים מפיקים ושומעים[5][6].
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים נחמן ביאליק חידש את המילה גחלילית מן המילה גַּחֶלֶת, בעקבות מדרש חז"ל, אשר עברה הקטנה בעזרת סיומת -ית ורמז למילה לילה.
בעלי חיים הפולטים אור (גחלילית) מוזכרים בילקוט שמעוני (ישעיהו רמז תעד): "אמר ר' יהודה בר ר"ש, למי שהיה רואה תולעת והיה ירא ממנו, רואה אותה כגחלת ונקראת גומרת לילה. א"ל מזו אתה ירא? בלילה היא גחלת ויוקדת, יבוא הבוקר ואתה רואה שאינה אלא תולעת".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אש השועל
- חיפושית ראש-פנס - חיפושית זוהרת הנפוצה בערבות הסראדו בברזיל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גחליליות, באתר ITIS (באנגלית)
- גחליליות, באתר NCBI (באנגלית)
- גחליליות, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- גחליליות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גחליליות, באתר GBIF (באנגלית)
- גחליליות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מאיר ברק, מדוע וכיצד גחליליות מאירות בלילה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 ספטמבר 2009
- מיוחד לחג האורות: מה מצב הגחליליות?, אתר החברה להגנת הטבע, דצמבר 2009
- יהלי כץ, לאן נעלמו הגחליליות?, באתר ynet, 11 בספטמבר 2016
Watch: Fireflies Glowing in Sync to Attract Mates | National Geographic, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:28)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אילנה קוריאל, אור בעיניים: שישה מינים חדשים של גחליליות התגלו בישראל, באתר ynet, 22 ביולי 2022
- ^ National Geographic המהדורה הישראלית, גיליון מספר 134, יולי 2009
- ^ יהלי כץ, זווית, לאן נעלמו הגחליליות?, באתר ynet, 12 בספטמבר 2016
- ^ לאן נעלמו הגחליליות?
- ^ {{{מחבר}}}, Fireflies produce ultrasonic clicks during flight as a potential aposematic anti-bat signal, iScience 24, 2021-03-19, עמ' 102194 doi: 10.1016/j.isci.2021.102194
- ^ אילנה קוריאל, נשק סודי: ה"שריון המוזיקלי" של הגחליליות נגד עטלפים, באתר ynet, 14 במרץ 2021
