לדלג לתוכן

גפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התפתחות בלתי-תלויה של כנפיים לתעופה מהגפיים העליונות, מימין לשמאל: עוף, עטלף ופטרודקטיל (דינוזאור מעופף)
אבולוציית ניוון האצבעות ברגל הסוס

בבעלי חוליות, גפיים הם איברים עם עצמות, מפרקים ושרירים המסייעים לבעל החיים להניע את עצמו ביחס לסביבתו, לאחוז בחפצים, להניע חפצים או לעבד חפצים, שאינן חלק מעמוד השדרה או הראש. הגפיים מוקפות בעור ועל פי רוב מכילות גם ציפורניים.

בפרוקי-רגליים, גפיים הם זוג איברים בעלי שרירים ומפרקים, המחוברים לפרק של פרוק הרגליים ומכילים שרירים ומפרקים. לדוגמה: רגליים, גפי פה ומחושים.

בלשון יחיד, מכונה כל אחד מהגפיים בשם גף[1].

בבעלי חוליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת מערכת בעלי החוליות מתחלקת לשניים: דגים ובעלי גפים. מבין בעלי הגפים שרדה רק קבוצת בעלי ארבע רגליים המכילה את מחלקת דו-החיים ושלוש מחלקות בעלי שפיר עוברי – הזוחלים העופות והיונקים. קבוצה זו מכילה גם את מחלקת הדינוזאורים שנכחדה. לכל בעלי החיים בקבוצת בעלי ארבע רגליים יש ארבע גפיים או שרידים שלהן (במקרה של הנחש או הקיווי).

הגפיים מתחלקים לזוגות – גפיים גולגולתיות (craniali, בצד הגולגולת; קדמיות או עליונות) וגפיים זנביות (caudali, בצד הזנב; אחוריות או תחתונות). הגפיים הגולגולתיות מחוברות אל השכמות ואל עצם הבריח ואילו הזנביות מחוברות אל אגן הירכיים. גפיים המשמשות בעיקר להליכה או לריצה נקראות רגלים. ישנם חולייתנים שכל ארבע הגפיים שלהם משמשות להליכה או לריצה בלבד, או שכל הארבע משמשות בעיקר למטרה זו. אצל חולייתנים אחרים עשוי להיות הבדל מהותי בין תפקיד הגפיים הגולגולתיות לבין תפקיד הגפיים הזנביות. לדוגמה, אצל עופות, הגפיים הגולגולתיות הן כנפיים שמשמשות לתעופה, או לשחיה או שהן מנוונות כליל. לעומת זאת הגפיים התחתונות משמשות להליכה ועשויות לשמש גם לריצה, אחיזה בענפים, אחיזה בטרף או תמרון חפצים.

בכל גף קיימים המבנים הבאים, או שהתקיימו המבנים הבאים לפני שהתנוונו:

  • מפרק חיבור אל אגן הירכיים או השכם, פרק בעל עצם אחת – זרוע או ירך.
  • מפרק צירי - מרפק או ברך.
  • פרק בעל שתי עצמות מקבילות - אמה או שוק.
  • מפרק בעל עצמות קטנות רבות – שורש כף היד או קרסול.
  • פרק כף הרגל או כף היד ובו חמש אצבעות.

התנוונות הגפיים הקיצונית ביותר התרחשה באבולוציה של הנחשים – נותרו להם שרידים מאגן הירכיים בלבד. התנוונות בולטת אחרת היא ביונקים ימיים - הסנפירים שלהם מכילים עצמות של כפות גפיים ואצבעות בלבד. מקרים פחות קיצוניים של ניוון הם איחוד חמש אצבעות לפרסה, איבוד האגודל (כמו ברגל האחורית של החתוליים) או איבוד שתי אצבעות (כמו בכנפיים של העופות).

בפרוקי-רגליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוקי-רגליים, גפיים הם זוג איברים בעלי שרירים ומפרקים, המחוברים לפרק של פרוק הרגליים ומכילים שרירים ומפרקים. לדוגמה: רגליים, גפי פה ומחושים. בניגוד לכנפי החולייתנים, כנפי החרקים אינן גפיים משום שהן לא מכילות מפרקים ולא שרירים. כנפי החרקים הן המשכה של הקוטיקולה של שניים מפרקי החזה והן מונעות בעזרת שרירים המצויים בגוף פרקי החזה ומכופפות את כלל הקוטיקולה של פרקים אלה.

גפי פה הן זוג הגפיים המחוברים לאותו פרק של פרוק הרגלים המכיל את הפה ותפקידם הוא על פי רוב עיבוד מזון והכנסתו אל הפה. בחלק גדול מפרוקי הרגליים גפי הפה משמשת גם לתקיפת אויב, כמו צבתות הסרטן. יש מקרים, כמו אצל הנמלים הלוחמות שבהם גפי הפה משמשות רק לתקיפת אויב.

כל גפיהם של פרוקי הרגליים התפתחו במהלך האבולוציה מרגליים. לפרוקי הרגליים הראשוניים היו פרקים דומים מאוד זה לזה ולכל פרק היו זוג רגליים. מצב זה נמצא היום ברוב פרקיו של הנדל. במשך תהליך האבולוציה חלה התמיינות בין הפרקים ועם התמיינות זו חלו הבדלים בין הגפיים של הפרקים. לדוגמה, בחרק שישה פרקים יוצרים את הראש והגפיים של שניים מהם הפכו לגפי פה ולמחושים. שלושה פרקים יוצרים את החזה והגפיים שלהם נותרו רגליים. אצל פרקי החרק שיוצרים את הבטן חלה התנוונות של הגפיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גפיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]