האוקיינוס האטלנטי
האוקיינוס האטלנטי הוא האוקיינוס השני בגודלו והוא מכסה כחמישית משטח כדור הארץ, כ-106.45 מיליון קמ"ר. שמו של האוקיינוס מגיע מהמיתולוגיה היוונית שבה הוא נקרא "ים אטלס".[1]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צורתו של האוקיינוס כצורת S הנמתחת על ציר צפוני-דרומי. האוקיינוס מחולק לשני חלקים: צפון האטלנטי ודרום האטלנטי, והגבול ביניהם עובר בקו רוחב 8 מעלות צפון. גבולות האוקיינוס ממערב – אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית, ואילו ממזרח – אירופה ואפריקה. האוקיינוס מחובר לאוקיינוס השקט מצפון באוקיינוס הקרח הצפוני, ומדרום במה שנקרא מעבר דרייק, בין דרום אמריקה לבין אנטארקטיקה. בנוסף, תעלת פנמה שבאמריקה המרכזית מהווה מעבר מלאכותי בין שני האוקיינוסים. במזרח, הגבול בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי נמצא בקו אורך 20 מעלות מזרח. הגבול בין האוקיינוס האטלנטי לבין אוקיינוס הקרח הצפוני עובר בקו דמיוני הנמתח בין סבאלברד וצפון נורווגיה.
האוקיינוס האטלנטי, כאמור, מכסה כ-20% משטחו של כדור הארץ, והוא שני בגודלו לאוקיינוס השקט. בתוספת הימים המחוברים אליו, האוקיינוס מכסה שטח של כ-106,450,000 קמ"ר. ללא הימים המחוברים אליו, שטחו רק כ-82,362,000 קמ"ר. שטח היבשה שמימיו מנוקזים לאוקיינוס האטלנטי ("אגן הניקוז" שלו, במובן מסוים) גדול פי 4 מהשטח המקביל של האוקיינוס ההודי או אף האוקיינוס השקט.
עומקו הממוצע של האוקיינוס כולל הימים המחוברים אליו הוא 3,332 מ' ובלעדיהם 3,962 מ'. הנקודה העמוקה ביותר נמצאת ליד פוארטו ריקו ועומקה 8,605 מ'. רוחבו של האוקיינוס האטלנטי נע בין 2,848 ק"מ בנקודה הצרה ביותר לבין 5,000 ק"מ בנקודה הרחבה ביותר.
הבתימטריה של האוקיינוס האטלנטי מתאפיינת ברכס המרכז-אטלנטי שהוא רכס מרכז אוקייני תת-ימי ברובו הנמתח מקו רוחב 87° צפון, כ-333 ק"מ דרומית לקוטב הצפוני, ועד לאי בובה בקו רוחב 54° דרום.
באוקיינוס האטלנטי שתי מערבולות זרמי ים (אנ') בולטות: מערבולת זרמי הים הצפונית בכיוון השעון, ומערבולת זרמי הים הדרומית נגד כיוון השעון. זרימת המים בחלקו הצפוני של האוקיינוס האטלנטי מושפעת מזרם הגולף-זרם ימי חם שמוצאו במפרץ מקסיקו ואשר המשכו מגיע לחופי מערב אירופה וצפונה. זרם בולט נוסף הוא הזרם הצפון אטלנטי היוצא מזרם הגולף.
האזור שבין ברמודה, פוארטו ריקו והחוף המזרחי של פלורידה קרוי "משולש ברמודה". באזור זה אירעו תאונות רבות של ספינות ושל מטוסים. במשך שנים רבות רווחו הסברים שונים ומשונים לתאונות, שרבים בהם המסתורין ותאוריות קונספירציה. בשנים האחרונות מתרבים המחקרים המדעיים שמסבירים את ה"תעלומות" בטעויות אנוש של טייסים וקברניטי ספינות.[2]
במרכז האוקיינוס האטלנטי הצפוני מצוי ים סרגסו שהוא אזור בעל צורה אליפטית שתחום על ידי זרמי הים המקיפים אותו. הים מתאפיין בעושר גדול של אצות סרגסום ומכאן שמו.
האוקיינוס מחובר לימים ומפרצים רבים, בהם: הים הקאריבי, מפרץ מקסיקו, ים לברדור, מפרץ הדסון, הים התיכון, הים השחור, הים הצפוני, הים הבלטי, וים ודל. מאפיין נוסף של האוקיינוס הוא מספר איים מועט יחסית. בין האיים באוקיינוס: סבאלברד, גרינלנד, איסלנד, בריטניה, אירלנד, פרננדו די נורוניה, האיים האזורים, האיים הקנריים ועוד.
טריטוריות השוכנות לחופי האוקיינוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורוגוואי
ארגנטינה
ברזיל
איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים
גיאנה
גיאנה הצרפתית
ונצואלה
איי פוקלנד
סורינאם
צ'ילה
קולומביה
אנגווילה
אנטיגואה וברבודה
ארובה
איי בהאמה
בליז
ברבדוס
ברמודה
איי הבתולה הבריטיים
איי הבתולה של ארצות הברית
ג'מייקה
גרנדה
דומיניקה
הרפובליקה הדומיניקנית
האיטי
סנט וינסנט והגרנדינים
איי טורקס וקאיקוס
טרינידד וטובגו
מונטסראט- סן מרטן
סנט לוסיה
סנט מארטן
סנט קיטס ונוויס
פוארטו ריקו
קובה
קוראסאו
איי קיימן
מרכז וצפון אמריקה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האוקיינוס האטלנטי, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- האוקיינוס האטלנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האוקיינוס האטלנטי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ענת בלזברג, גלילאו צעיר, כשאגדל, אהיה... אוקיינוגרף, באתר ynet, 1 בנובמבר 2005
- ^ Mystery of the Bermuda Triangle, THE MUSEUM OF UNNATURAL MYSTERIY
| חמשת האוקיינוסים | |
|---|---|
|