לדלג לתוכן

היאטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היאטוסלטינית hiatus: רווח, פתח; בעברית: מִפְעָר[1]) הוא מושג בפונטיקה המתאר רצף של שתי תנועות נפרדות (או יותר) ללא עיצור החוצץ בינן. הרצף יכול להתקיים בתוך מילה אחת, כמו במילה הצרפתית naïve, או בין שתי מילים (האחת מסתיימת בתנועה והשנייה מתחילה בתנועה).

יש להבחין בין היאטוס לבין דו-תנועה (דיפתונג), שהוא שתי תנועות מחוברות (על פי רוב התנועה השנייה היא תנועה למחצה) בהברה אחת.

ברישום פונטי ניתן לציין את ההיאטוס על ידי הפרדה של שתי התנועות באמצעות נקודה, כמו במילה הרומנית aer, הנרשמת פונטית כ-[a.er']. או באמצעות סימן הטעם (אם ההברה השנייה מוטעמת), כמו במילה "היאטוס" ברומנית, [hi'at].

שפות מסוימות נמנעות מיצירת היאטוס על ידי הוספת עיצור עזר בין שתי התנועות או קיצור שתי התנועות לתנועה אחת.

בעברית ההיאטוס אינו נפוץ בתוך מילים כיוון שהאות א' אמורה לשמש כעיצור מפריד בין התנועות, למשל במילה מֵאָה (בהגייה מוקפדת). היאטוס מופיע במילים המסתיימות בפתח גנובה כגון יוֹדֵעַ, גָּבוֹהַ, אֲבַטִיחַ. היאטוס יכול גם להיווצר בין מילים, למשל בצירוף "מי ייתן". בהגיית העברית הישראלית נוצר לעיתים היאטוס כאשר האות א' אינה מבוטאת כעיצור, למשל בהגיית המילה מֵאָה במהירות (וכן מָאתַיִּים בפי דוברים מסוימים).

היאטוס מופיע במילים לועזיות רבות שאומצו לעברית כגון אאוגניקה, דאודורנט, אסטרואיד, וכן המילה "היאטוס".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ למד לשונך 106, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏4 בפברואר 2015