היינריך אוטו וילנד
 | |
| לידה |
4 ביוני 1877 פפורצהיים, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 1957 (בגיל 80) שטארנברג, גרמניה המערבית |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
Hanfelderstrasse Cemetery |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מינכן |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
ברנהרד ויטקופ, Elisabeth Dane, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
Eva Wieland, Otto Wieland, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| תרומות עיקריות | |
| מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים | |
| חתימה |
 |
  | |
היינריך אוטו וילנד (בגרמנית: Heinrich Otto Wieland; 4 ביוני 1877 - 5 באוגוסט 1957) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1927, "על מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילנד נולד בפפורצהיים, באדן, שבגרמניה, במשפחת אנשי עסקים ליברלים. אביו היה כימאי שעבר בתחום הרוקחות ורכש אחרי מלחמת צרפת–פרוסיה בשנים 1871-1870 מפעל לטיהור מתכות יקרות. הוא למד באוניברסיטאות מינכן, ברלין ושטוטגרט, וב-1901 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מינכן, תחת הדרכתו של יוהאן טילה. בשנת 1905 עבר בחינת "הביליטציה" עם תזה על תחמוצות חנקן. בהמשך במקביל לעבודתו כמרצה במינכן, עבד וילנד למשך שנים רבות כיועץ ומתן חוות דעת מומחה. היה לו קשר ארוך שנים שם המפעל הכימי-הפרמצבטי "בהרינגר אינגלהיים" שבאינגלהיים אם ריין. ב-1917 ירש את אדולף פון באייר כפרופסור לכימיה באוניברסיטת מינכן.
פעילותו המחקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך כל הקריירה שלו חקר תרכובות אורגניות הכוללות חנקן, ביניהן מורפיום וסטריכנין. פרסומיו בתחום חומצות המרה, שהחלו ב-1912, הגיעו לשיאם ב-1932, כאשר הצליח לזהות את מבנה השלד הפחמני של סטרואידים. הוא פעל גם בתחום הרדיקלים, ותהליכי חמצון בתאים חיים, שסייעו לו לזהות את האוניברסליות של תהליכי דהידרוגנציה בטבע.
ב-1941 הצליח וילנד לבודד את הרעלן אלפא אמניטין, החומר הפעיל העיקרי בפטרייה הרעילה ביותר בעולם, אמנית המוות Amanita phalloides.
וילנד פעל רבות להגנה על סטודנטים, במיוחד יהודים, שסבלו מאפליה גזעית בעקבות חוקי נירנברג. סטודנטים שסולקו יכלו להישאר בקבוצתו של וילנד ככימאים, או כ-"Gäste des Geheimrats" (אורחים של חבר המועצה). אחד מתלמידיו, הנס קונרד לייפלט, הוצא להורג לאחר שאסף כסף למען אלמנתו של קורט הובר, חבר קבוצת הוורד הלבן.
וילנד נישא ליוזפין בארטמן ב-1908, ונולדו לזוג שלושה בנים ובת: וולפגנג, פרופסור לרוקחות; תאודור, פרופסור לכימיה; אוטו, פרופסור לרפואה; ואווה, שנישאה לפרופסור פאודור לינן, פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת מינכן, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1964.
פרס היינריך וילנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנת 1964 מוענק מדי שנה פרס על שם היינריך וילנד לקידום המחקר בתחומי הכימיה, ביוכימיה, פיזיולוגיה, ורפואה של ליפידים וחומרים קרובים. הפרס המוענק ממומן על ידי חברת התרופות בהרינגר אינגלהיים, בה עבד וילנד מספר שנים כיועץ, והיה גם דודנה של אשת מקים החברה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היינריך אוטו וילנד, באתר פרס נובל (באנגלית)
- היינריך אוטו וילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- היינריך אוטו וילנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) | |