הקדשה (יצירה)

בתחילתו של ספר מופיע לעיתים דף הקדשה, שבו מקדיש המחבר את הספר לאדם היקר ללבו. בנוסף להקדשה המודפסת, המופיעה בכל עותקיו של הספר, נוהגים מחברים לכתוב הקדשה אישית, בכתב יד, לידידים ולמכובדים שלהם העניקו את הספר.

מטרת ההקדשה

מבין כל עמודי הספר, עמוד ההקדשה לבדו הוא נחלתו הפרטית של המחבר. אמנם כל הספר הוא יצירתו של המחבר, אך ביצירה זו אין הוא חופשי: עליו להתחשב בטובתו של הקורא, בכללים המוכתבים על ידי המו"ל, בשיקולי שיווק ובשיקולים נוספים. בהקדשה פטור המחבר משיקולים אלה, והוא רשאי להקדיש את ספרו כאוות נפשו: לאדם או לגורם כראות עיניו, ובסגנון שיחפוץ. במסגרת חופש זה קיימת גם הזכות שלא לכתוב הקדשה.

המדריך הנודע, "מדריך שיקגו לסגנון" The Chicago Manual of Style)), מציין: "הקדשות ראוותניות הן נחלת העבר" (Extravagant dedications are things of the past). ישנם מחברים שאינם מקבלים קביעה זו.

בדרך-כלל משקפת ההקדשה את רגשותיו של המחבר, אך ניתן למצוא גם הקדשה בעלת מטרה ברורה. את ספרו "מקום תחת השמש" הקדיש בנימין נתניהו לאשתו. להקדשה ניתנה הפרשנות הבאה:

"לספר מטרה נוספת, לא פחות קריטית למנהיג האופוזיציה. בעמוד הראשון מתנוססת הקדשה לרעייתו שרה, ותודה לה על כך שעזרה בכתיבתו. ככל שמתחממת מערכת הבחירות יודע נתניהו שסיפור הבגידה שלו בשרה עלול לשמש תחמושת ליריביו. ומכיוון שנתניהו הוא פוליטיקאי היורד לפרטי פרטים, הוא החליט לא לקחת סיכון ולנטרל את פצצת הזמן הזאת כמה שיותר מוקדם".

— אורית גלילי, "הארץ", 21.3.95

הקדשה שיש בה אמירה פוליטית המציגה את תמצית תפיסת עולמו של המחבר מופיעה בפתח ספרו של שלמה זנד, "מתי ואיך הומצאה ארץ-ישראל?", וזו לשונה: "לזכר תושבי אל-שייח' מואניס אשר נעקרו בעבר הרחוק מהמקום שבו אני חי ועובד בהווה הקרוב".

מושאי ההקדשה

קרובי משפחה

מושאים עיקריים להקדשות הם קרובי משפחה: הורים, בן-זוג, ילדים. הקדשה לקרוב שנפטר היא דרך מקובלת להנצחת אותו קרוב. כאשר לספר מחברים אחדים, מחייבת הקדשה לקרובי משפחה איזון בין המחברים, שגורם להקדשת הספר לאנשים אחדים. בהקדשה מסוג זה, ובפרט בנוסחיה הקצרים, אין מסר לקורא; ההקדשה נועדה להנאתם של המחבר ומושאי הקדשתו.

דוגמאות:

לאמא

(עזריה אלון, "77 שיחות על טבע").

לילדי האהובים שרית, הדס, אפרת ויאיר

(דוד הראל, "פרקי יסוד במדעי המחשב").

לזכרם של הורי

בלה ושמחה גרבוז

שלימדו אותי לצחוק

אך כבר אינם צוחקים איתנו

(יאיר גרבוז, "תמיד פולני").

מורים ועמיתים

קבוצה נוספת לה מקובל להקדיש ספרים כוללת מורים ועמיתים, לאו דווקא בזכות תרומתם הישירה לספר המוקדש, אלא בזכות תרומתם הכללית למחבר, או לענף בו עוסק הספר. אף כאן, בדומה להקדשה לקרובי משפחה, ישנם סגנונות מגוונים בניסוח ההקדשה.

דוגמה:

למלחינים -

שנתנו לי את המנגינות

ולזמרים -

שנתנו לי את קולם

(חיים חפר, "ספר הפזמונים של חיים חפר").

ארגונים

בארגונים שלהם מוקדש הספר נכללים מקומות עבודה או ארגונים הקשורים לנושא הספר

דוגמה:

ספר זה מוקדש

לבית המשפט הגבוה לצדק -

ההגנה האחרונה על השפיות בישראל

(דוד רודי, "אף מלה אמת")

שליטים

אנציקלופדיה בריטניקה הוקדשה לשליט הבריטי המכהן למן שנת 1788 ועד לשנת 1901, עת נמכרה לשותפות אמריקאית, ולמן אותה העת ההקדשה כפולה - הן לשליט הבריטי המכהן והן לנשיא ארצות הברית המכהן. בהתאם לכך, המהדורה האחת-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה "מוקדשת ברשות להוד מעלתו ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה הגדולה, אירלנד והדומיניונים הבריטיים שמעבר לים, קיסר הודו, וכן לוויליאם הווארד טאפט, נשיא ארצות הברית של אמריקה." סדר שתי ההקדשות השתנה עם השינויים שחלו ביחסי הכוחות בין ארצות הברית לבריטניה, וביחסי המכירות של הבריטניקה בשתי מדינות אלה; גרסת שנת 1954 של המהדורה הארבע-עשרה "מוקדשת ברשות לראשי שני העמים דוברי-האנגלית, דווייט דייוויד אייזנהאואר, נשיא ארצות הברית של אמריקה, והוד מעלתה, המלכה אליזבת' השנייה." בהתאם למסורת זו, גרסת שנת 2007 למהדורה החמש-עשרה של האנציקלופדיה "מוקדשת ברשות לנשיא הנוכחי של ארצות הברית של אמריקה, ג'ורג' ו. בוש, ולהוד מעלתה, המלכה אליזבת' השנייה."

הקדשות חריגות

הקדשות לגורמים פחות מקובלים נובעות מהתייחסות הומוריסטית או יוצאת דופן של המחבר לרעיון ההקדשה.

This book is affectionately dedicated

to the type 650 computer once installed at

Case Institute of Technology,

with whom I have spent many pleasant evenings.

(Donald E. Knuth, "The Art of Computer Programming", Vol 1)

This book is dedicated to all those who,

working, playing, loving, living and

dying at their Level of Incompetence,

provided the data for the founding and

development of the salutary

science of Hierarchiology.

(Laurence J. Peter and Raymond Hull, "The Peter Principle")

"Dedicated to all the cats in my life"

(Eric Carle, "Have you seen my cat?")

הקדשה אישית

בנוסף להקדשה הכללית, המודפסת בתחילתו של הספר, ניתנת לעיתים הקדשה אישית, לאדם המקבל (או רוכש) עותק של הספר מהמחבר. בשבוע הספר העברי נהוג שמחברי ספרים עומדים בדוכני הספרים וחותמים על הקדשות לקוני ספריהם.