הרסוולג
במיתולוגיה הנורדית, הְרֵסוֶולג (בנורדית עתיקה: Hræsvelgr "בולע גופות"[1]) הוא ענק בעל דמות נשר. הרסוולג מוזכר באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית, אשר מתארות אותו כמקור של הרוח.
אזכורים באדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדה פואטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באדה הפואטית, הרסוולג מוזכר בשיר "הבלדה של ואפת'רודניר", שנכתב במקור לפני התנצרות סקנדינביה ואיסלנד במאה ה-10. בשיר, האל אודין והענק ואפת'רודניר בוחנים כל אחד את חכמת השני באמצעות שאלת שאלות. תשע השאלות הראשונות של אודין מתעסקות בהיווצרות היקום.[1] שאלתו התשיעית היא:[2]
- ספר לי את הדבר התשיעי,
- ואתה, ואפת'רודניר, יודע,
- מהיכן באה הרוח אשר נושבת מעל הגלים
- אשר בני האדם לא רואים
ואפת'רודניר משיב לו:[2]
- בולע הגופות [הרסוולג] שמו, היושב בקצה הרקיע,
- ענק, בצורת נשר,
- מכנפיו, אומרים שהרוח מגיעה
- מעל כל האנשים
אדה פרוזאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באדה הפרוזאית, שנכתבה במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, הרסוולג מופיע בפרק "ההטעיה של גילבי", כאשר גילבי (שמכנה את עצמו בשם גאנגלרי), שואל את האר ("גבוה") מהיכן באה הרוח. גאנגלרי מוסיף שהרוח היא כזו חזקה שהיא מניעה ימים גדולים ומעוררת שרפות, אך למרות עצמתה היא בלתי נראית. הוא מסיק מכך שהיא נוצרת באורח פלא. האר משיב לו: "אני יכול לענות לך על זה בקלות. בקצה הצפוני של הרקיע יושב ענק בשם הרסוולג. יש לו צורה של נשר. וכשהוא מתחיל לעופף רוחות מופיעות תחת כנפיו." האר מצטט שירה אשר זהה לתשובתו של ואפת'רודניר לאודין באדה הפואטית.[3]
סנורי, שחי שנים רבות לאחר התנצרות עמו, הכיר את "הבלדה של ואפת'רודניר", וציטט את השיר, ומשם מקור הבית אשר האר מצטט ב"הטעיה של גילבי".[1]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 ג'ון לינדו, Norse Mythology: A Guide to Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs, אוניברסיטת אוקספורד, 2002, עמ' 181-182, 304-307
- ^ 1 2 קרולינה לרינגטון, VAFTHRUDNIR’S SAYINGS, The Poetic Edda, Revised edition, אוקספורד, 2014, ISBN 978-0-19-967534-0. (באנגלית)
- ^ סנורי סטורלוסון, תרגום: אנתוני פולקס, גילבוגינינג, Edda, [Reprint edition], לונדון: Everyman Paperbacks, 1995, עמ' 20, ISBN 0-460-87616-3