לדלג לתוכן

ויקיפדיה:כללים לתעתיק מקטלאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ייעוץ לשוני ודיונים
מדיניות לשונית

כללים לתעתיק משפות זרות

תחזוקה בערכים
ערכים עם שמות לתעתוק
ארכיונים
דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
לראש הדף
לתחתית הדף

דפי עזר חיצוניים
 

קטלאנית היא לשון רומאנית המדוברת במזרח חצי האי האיברי – דרום־מזרח צרפת (רוסיון) וצפון־מזרח ספרד (קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים) וכן במדינת אנדורה ובעיר אלגרו באיטליה.

למרות הקרבה המשפחתית לצרפתית ולספרדית, הקטלאנית היא שפה נפרדת בעלת כללי כתיב משלה. תעתיק של שמות קטלאניים לעברית פשוט למדי משום שהכתיב הקטלאני עקבי מאוד. עם זאת, יש מספר נקודות בעייתיות שמדריך זה מנסה לעזור בהן.

הבדלים בין להגים

[עריכת קוד מקור]

בשפה הקטלאנית יש מספר להגים אזוריים – האיים הבלאריים, ברצלונה, טרגונה, ליידה, ולנסיה. קיימים הבדלים משמעותיים בהגייה בין הלהגים השונים, אבל הכתיב של כל הלהגים אחיד כמעט לחלוטין; בוולנסיה ובאיים הבלאריים נהוגות שיטות כתיב עם כמה שינויים מזעריים מהכתיב התקני של ברצלונה, שכמעט אינם נוגעים לשמות פרטיים שתעתיקם נדרש עבור אנציקלופדיה. בהתאם לזאת, מדריך זה מציע שיטת תעתיק אחידה לכל הלהגים, המציגה את השם באופן ברור לקורא העברית ומקלה על הבנת הקשר בין הכתיב העברי והלטיני.

אותיות וצירופי אותיות ייחודיים

[עריכת קוד מקור]

תשומת לב מיוחדת נדרשת לצירופי האותיות הבאים:

הצירוף כיצד יש לתעתק
ce סֵ
ci סִי
ç ס
ch ק (לא צ'!)
ge זֵ' (לא ח ולא ג'!)
gi זִ'י (לא ח ולא ג'!)
ig בסוף מילה יץ' אחרי עיצור, ץ' אחרי תנועה (לא יג!)
gue, gui גֵ, גִי
güe, güi, gua גוו, גווי
tg ג'
h לא מתעתקים כלל
i י, אבל חשוב לשים לב להערות באותיות g ו־x
j ז' (לא ח ולא ג'!)
tj ג'
ll לי בראש מילה ובאמצעה, ל בסופה
l·l ל
tll זהה לתעתיק ll
ny ני בכל מצב
que, qui קֵ, קִי
qüe, qüi, qua קוו, קווי
s s בודדת בין שתי תנועות – ז
בכל שאר המקרים - ס
t ט, אבל יש לשים לב לצירופים tg‏, tj‏, tll‏, tx‏, tz
x ש - בראש מילה, אחרי עיצור ואחרי i

צ' - בשמות אחדים, שבהם זה מקובל (למשל צ'אבי)
גז בין תנועות
במקרים אחרים - קס

tx צ'
y ר' ny.
tz דז
אות לטינית תעתיק עברי מקובל דוגמה
b ב (דגושה) בניקסים (Benicàssim)
c ס לפני i ו־e

ק בשאר המקרים,
כולל לפני h

סרדניה (Cerdanya)

קטלה (Català)
פוק (Poch‏)[1]

ç ס פונס (Ponç)
d ד בדלונה (Badalona)
f פ (רפה) פיגרס (Figueres)
g ז' לפני i ו־e

ג' בצירוף tg
ץ' בצירוף ig בסוף מילה
ג בשאר המקרים

ז'ירונה (Girona)

סיג'ס (Sitges)‏
Puig = פוץ', mig = מיץ', passeig = פסץ'. במילה מורכבת שהחלק הראשון שלה הוא מילה עצמאית שמסתיימת ב־ig - ג': Migjorn = מיג'ורן, Puigcerdà = פוג'סרדה
גאודי (Gaudí), גוארדיאולה (Guardiola)

h לא לתעתק כלל אורטה (Horta)
j ג' בצירוף tj

ז' בכל מקרה אחר

פלג'ה (platja)

רוז'דה (Rojada)

l לי בצירוף ll בראש מילה או באמצעה

ל בכל מקרה אחר, כולל l·l‏[2]

Llull = ליול, Llac = ליאק, Lluís = ליואיס, Llobregat = ליוברגט. באמצע המילה – לי לפני תנועה, ל לפני עיצור: Valldemossa = ולדמוסה, Sóller = סולייר

לגרדה (Lagarda), קולז'י (col·legi)

m מ מטרו (Mataró)
n ני בצירוף ny

נ בשאר המקרים

קניאמל (Canyamel)

נוגרה (Noguera)

p פ (דגושה) פלה (Pla)
q ק לפני ue ו־ui

קו בשאר המקרים

קדקס (Cadaqués), ז'ואקים (Joaquim)

פסקואל (Pasqual), קווסטיו (qüestió)

r ר פוסטר (Fuster‏)[3]
s ז בין שתי תנועות

ס בשאר המקרים, כולל ss

אוזונה (Osona)

לה מסנה (La Massana), ז'וזפטס (Josepets)

t ט טרגונה (Tarragona)

לא מתועתקת כלל בצירופים tg‏, tj‏, tll‏, tx‏, tz.

v ו, וו, ב‏‏[4] ורדגר (Verdaguer), רובירה (Rovira)
x ש – בראש מילה, אחרי עיצור ואחרי i

גז בין תנועות
צ' בצירוף tx
קס במקרים אחרים

Xàtiva = שטיבה, Beneixida = בניישידה, xarxa = שרשה, Moix = מוש. (בשמות אחדים נהוג לבטא צ' – Xavi = צ'אבי.)

index = אינדקס.
Felanitx = פלניץ' שימו לב: Eixample = אישמפלה, אבל exemple = אגזמפלה.

z דז בצירוף tz

ז בשאר המקרים

אורבנידזסיו (urbanització)

מזוני (Mazoni)

הגיית התנועות משתנה מאוד מלהג ללהג. בוולנסיה ומערב קטלוניה אין הבדל רב בין תנועות מוטעמות ובלתי מוטעמות, בשאר האזורים התנועות הבלתי מוטעמות נהגות באופן שונה. למרות זאת יש לתעתק את התנועות באופן אחיד בהתאם לכתיב ולא בהתאם להגייה.

תנועה שיש עליה סימן דיאקריטי, תתועתק תמיד כתנועה מלאה – à‏, è‏, é‏, ï‏, í‏, ò‏, ó‏, ú‏, ü.

תנועה בתחילת מילה באמצע מילה דוגמאות
A אָ א או קמץ פלמה (Palma)
E אֶ סגול אספוט (Espot)

שימו לב לצירופים ce‏, ge‏

I אִי
י עיצורית בין תנועות

חיריק מלא

אלקודיה (Alcúdia)

דיה (Deià)
לא לתעתק בצירופים ig‏, ix אחרי תנועה
לתעתק כתנועה מלאה עם אקצנטים ï ו־í: מונטואירי (Montuïri), בואי (Boí)

O אוֹ וֹ אנגורדני (Engordany)
U אוּ וּ אורז'ל (Urgell)

האות u נהגית בצירופים gua‏, qua‏, וכל הצירופים עם ü ולא נהגית בצירופים gue‏, que‏, gui‏, qui.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור]
  1. ^ ch נכתב באופן מסורתי בשמות פרטיים אחדים וזהה להגיית c‏: Domènech – דומנק, Llach – ליאק.
  2. ^ זה אמור להיות צליל l ארוך ולא מחונכך, אך אין דרך לציין אורך בכתב עברי, ולכן התעתיק שווה לתעתיק של l רגילה.
  3. ^ אות זו לא נהגית בחלק מהלהגים בסופם של שמות (Verdaguer‏, Fuster) וכן לפני s סופית (Dolors‏, Granollers), אבל יש לכתוב אותה לשם האחידות.
  4. ^ על פי ‏כללי התעתיק של האקדמיה ללשון עברית