ורה אינבר
לידה |
28 ביוני 1890 (יוליאני) אודסה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
11 בנובמבר 1972 (בגיל 82) מוסקבה, ברה"מ |
מדינה | האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
מקום קבורה | בית הקברות ודנסקויה |
שפות היצירה | רוסית |
סוגה | שירה עלילתית, סיפור קצר, סיפור סקטץ' |
זרם ספרותי | קונסטרוקטיביזם |
יצירות בולטות | The Girl from Nagasaki |
תקופת הפעילות | 1914–1972 (כ־58 שנים) |
בן או בת זוג |
|
צאצאים | Zhanna Gauzner |
פרסים והוקרה |
|
חתימה | |
ורה מיכאילובנה אִינְבֶּר (שם נעוריה: שפנצר; ברוסית: Вера Михайловна Инбер; 28 ביוני 1890, אודסה – 11 בנובמבר 1972, מוסקבה) הייתה סופרת ומשוררת סובייטית, יהודייה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורה שְׁפֶּנְצֶר (Шпенцер) נולדה באודסה ב-1890. אביה, משה שפנצר, היה בעל בית דפוס ואחד ממנהלי "מטזיס", הוצאה מדעית לאור. הוא היה בן דודו של המהפכן לב טרוצקי.[1] אמה פאני שפנצר (ברונשטיין) עבדה כמורה לרוסית וניהלה מוסד ממשלתי לנערות יהודיות.
בין השנים 1910–1914 התגוררה אינבר בפריז עם בעלה נתן, ושם הוציאה את קובץ שיריה הראשון.
ב-1914 עברה למוסקבה, ועד מלחמת העולם השנייה עבדה כעיתונאית ופרסמה מספר סיפורים ושירים. בשנת 1920 היא התחנתה עם כימאי אלכסנדר פרומקין אך הם התגרשו לאחר מספר שנים.
בשנים 1941-1944 חיה אינבר בלנינגרד עם בעלה השלישי, איליה סטראשון (1892-1967), ששימש כמנהל מכון לרפואה. היא חוותה את המצור הגרמני על העיר. בתקופה זו הפכה אינבר לקולה של לנינגרד הנצורה; היא הופיעה תדירות ברדיו, ועודדה את רוח התושבים. בשנים אלה ראו אור יצירותיה המפורסמות ביותר, ובהן הפואמה מלחמתית "המרדיאן של פולקובו" (תורגמה לעברית בידי אברהם שלונסקי), ויומן המצור "כמעט שלוש שנים" (אף הוא תורגם בידי אברהם שלונסקי). על יצירותיה אלה זכתה בפרס סטלין.
לאחר המלחמה המשיכה אינבר ליצור בתחום ספרות הילדים.
אינבר נפטרה ב-1972.
יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני מלחמת העולם השנייה פרסמה אינבר שירה לירית ורומנים. לאחר המלחמה פנתה יותר לכיוון של ספרות ילדים.
יצירתה המפורסמת ביותר היא הפואמה "המרדיאן של פולקובו". הפואמה נכתבה בצורה ריאליסטית, ואף על פי שהיא אמנות מגויסת, היא עדיין שומרת על רמה ספרותית גבוהה. בנוסף מפורסמות יצירותיה המלחמתיות הקצרות, ובמיוחד השיר "בת נאמנה".
תרגמה לרוסית משיריהם של משוררים אוקראינים, בהם טאראס שבצ'נקו, ושל יוצרים בשפות אחרות כפול אלואר (Éluard) הצרפתי ושנדור פטפי ההונגרי.
ספריה בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ורה אינבר, לנינגרד במצור, יומן 1944-1941, תרגם אברהם שלונסקי, הוצאת הפועלים, 1952.
- ורה אינבר, בשחר ילדותי, הוצאת ניב, 1961
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע א. גלבוע, ויירה אינבר, מעריב, 23 ביולי 1965
- ורה אינבר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ולרי ולדמן, סיפור | הפסנתר השמיע קול זעקה, כמו בן אדם, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021
- ורה מיכאילובנה אינבר (1890-1972), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משוררות יהודיות רוסיות
- סופרות יהודיות רוסיות
- סופרים יהודים רוסים
- סופרי ילדים ונוער רוסים
- מתרגמים יהודים רוסים
- מתרגמות סובייטיות
- מתרגמות יהודיות
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- מקבלי עיטור אות הכבוד
- סופרות ילדים ונוער יהודיות
- סופרי ילדים ונוער יהודים
- סופרות ילדים ונוער סובייטיות
- סופרות סובייטיות
- משוררות סובייטיות
- מתרגמות רוסיות
- ילידות 1890
- סובייטים שנפטרו ב-1972