זניצה

זניצה
**Zenica**
סמל זניצה סמל זניצה	דגל זניצה דגל זניצה
	זניצה, 2007
	זניצה, 2007
מדינה	בוסניה והרצגובינה
קנטון	זניצה-דובוי
ראש העיר	חוסיין סמאילוביץ' SDA
שטח	43 קמ"ר
גובה	316 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	73,751 (2013)
‑ במטרופולין	115,134 (2013)
‑ צפיפות	206 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	44°12′0″N 17°56′0″E / 44.20000°N 17.93333°E
אזור זמן	UTC +1
	www.zenica.ba
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בוסניה והרצגובינה רגילה) סרייבו ביחאץ' באניה לוקה מוסטאר סרייבו; המזרחית; טרבינייה הים; האדריאטי; קרואטיה סרביה מונטנגרו א. זניצה

זניצה (בבוסנית: Zenica, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא העיר הרביעית בגודלה בבוסניה והרצגובינה, ובירת קנטון זניצה-דובוי. העיר שוכנת באזור הררי לגדת נהר בוסנה, וממוקמת במרכז המדינה כ-70 קילומטרים צפונית לבירה סרייבו.

היסטוריה

במקום קיים היה יישוב עוד מתקופת האימפריה הרומית, ובימי הביניים הוא הפך למרכז כלכלי וצבאי חשוב. בעיר נשארו מספר שרידים מתקופה זו כגון מבצר וראנדוק. ב-1436 ניתן לעיר השם זניצה. ב-1468 נכבש האזור על ידי האימפריה העות'מאנית וזניצה נותרה בחזקת העות'מאנים עד 1878, עת סופחה בוסניה על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיר בשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. האזור הועבר לחזקת ממשלת הבובות של מדינת קרואטיה העצמאית שנשלטה על ידי האוסטאשה. לאחר המלחמה נכללה זניצה בשטחי יוגוסלביה וב-1992, לאחר התפרקות יוגוסלביה נכללה העיר בשטחי בוסניה והרצגובינה.

הקהילה היהודית

במהלך המאה ה-18 החלה התיישבות יהודים בעיר. ב-1903 נחנך בית הכנסת בזניצה, והוא שכן בעיר העתיקה (סארה צ'ארשיה). ב-1910 מנתה הקהילה 294 נפשות וב-1921 התגוררו בזניצה 210 יהודים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בזניצה 195 יהודים. לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הוחל ברדיפות יהודים ובהמשך הם גורשו למחנה ההשמדה יאסנובאץ. מספר מועט של ניצולים חזרו להתגורר בעיר, אך לא חודשה הפעילות הקהילתית. ב-1968 התגוררו בזניצה 30 יהודים.^[1]