חיים טופול
חיים טופול בטקס הענקת פרס ישראל בבנייני האומה בירושלים, 2013 | |
לידה |
9 בספטמבר 1935 י"א באלול ה'תרצ"ה תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
9 במרץ 2023 (בגיל 87) ט"ז באדר ה'תשפ"ג תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1954–2023 (כ־69 שנים) |
עיסוק | שחקן, מפיק קולנוע, מנחה טלוויזיה, סופר, משורר, מאייר, זמר, מדבב, נדבן |
בן או בת זוג | גליה טופול |
צאצאים | עדי טופול |
מספר צאצאים | 3 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
חיים טופול (9 בספטמבר 1935, י"א באלול ה'תרצ"ה – 9 במרץ 2023, ט"ז באדר ה'תשפ"ג) היה שחקן, מפיק קולנוע, זמר, מאייר, סופר, משורר, מדבב, נדבן ומנחה טלוויזיה ישראלי.
בשנת 1972 היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-44 עבור משחקו בסרט "כנר על הגג". ב-1991 היה מועמד לפרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזמר (אנ') עבור משחקו במחזמר "כנר על הגג". הוא זכה ב-2 פרסי גלובוס הזהב: בשנת 1964 זכה בפרס גלובוס הזהב לכוכב החדש של השנה - שחקן (אנ') על משחקו בסרט "סאלח שבתי", וב-1971 זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי עבור משחקו בסרט "כנר על הגג".
חתן פרס ישראל לשנת ה'תשע"ה (2015) על מפעל חיים – עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה ופרס כינור דוד.
לאחר מותו של טופול חשפו משה שוורדי, חוקר הביטחון והמודיעין, והעיתונאי יוסי מלמן, שטופול השתתף בפעולות של "המוסד" בחו"ל.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טופול נולד, גדל והתחנך בתל אביב, בן ליעקב ורלה טופול, שעלו ארצה מפולין בשנת 1932.[2] הוא גדל והתחנך בשכונת פלורנטין. הגננת שלו הייתה הסופרת ימימה אבידר-טשרנוביץ. למד בבית הספר תחכמוני והיה חניך ב"שבט העדה" בשכונת שפירא של תנועת "הצופים הדתיים" ובתנועת הנוער העובד. בנעוריו עבד כשוליה בבית-הדפוס של העיתון דבר.
בשירותו הצבאי היה חבר במחזור השני של להקת הנח"ל.
בלהקה הכיר את אשתו לעתיד גליה ואת אורי זוהר, שהיה שותפו להופעות במשך שנים רבות. בלהקת הנח"ל גילם טופול לראשונה את דמותו של "סאלח שבתי" במערכונים שכתב אפרים קישון, ואשר שימשו, כמה שנים מאוחר יותר, כבסיס לסרט הקולנוע "סאלח שבתי".
ב-1957, לאחר מבצע סיני הצטרף עם חברים מלהקת הנח"ל לקיבוץ משמר-דוד.
להקת "בצל ירוק"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1957 הקים יחד עם אורי זוהר, גבי עמרני ועוד יוצאי להקת הנח"ל את להקת הבידור "בצל ירוק". הלהקה זכתה להצלחה גדולה והעלתה חמש תוכניות, עד שהתפרקה ב-1961.
בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1960 היה טופול בין המייסדים של "התיאטרון העירוני חיפה", והופיע כפטרוקיו ב"אילוף הסוררת" וז'אן ב"הקרנפים".
ב-1962 גילם טופול את השופט אזדק ב"מעגל הגיר הקווקזי" לצדה של זהרירה חריפאי, הצגה שזכתה לשבחי הביקורת והועלתה בפסטיבל ונציה.
לאחר שנות עשייה בקולנוע ובטלוויזיה, גילם ב-1998 בשנית את דמותו של טוביה החולב בהפקה ישראלית של "כנר על הגג", ובתו עדי גילמה את אחת מבנותיו של טוביה. ב-2001 שיחק בתיאטרון גשר במחזה "השטן במוסקבה".
ביוני 2008 (ה'תשס"ח) השתתף טופול בהפקה לונדונית של המחזה ז'יז'י (Gigi), ובתחילת 2009 יצא לסיבוב הופעות בהפקה של "כנר על הגג" בארצות הברית, שנמשך עד למאי 2010.
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקידו הראשון בקולנוע היה בשנת 1960 בסרט "איי לייק מייק" שביים פיטר פריי. ב-1963 הופיע בסרט "אלדורדו" לצדה של גילה אלמגור.
בשנת 1964 שיחק באחד מתפקידיו המוכרים ביותר בישראל: התפקיד הראשי בסרט הקולנוע "סאלח שבתי" של אפרים קישון, המתאר את קשייו של עולה יהודי מעדות המזרח ומשפחתו בישראל בשנות ה-50 המוקדמות. הסרט זכה להצלחה כבירה בישראל ושווק גם בארצות הברית. בשנת 1965 זכה טופול בפרס גלובוס הזהב על משחקו בקטגוריית "תגלית השנה", והסרט עצמו זכה ב"גלובוס הזהב" בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר" והיה אף מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר". השיר "משיח הזקן", שטופול שר בסרט, הפך ללהיט גדול בישראל.
בשנת 1966 הופיע לראשונה בסרט דובר אנגלית, "הטל צל ענק" בכיכובו של קירק דאגלס, שעוסק בחייו של האלוף דוד מרכוס על רקע מלחמת העצמאות.[3] בשנת 1967 החל להופיע בלונדון בתפקידו הנודע ביותר טוביה החולב, במחזמר "כנר על הגג".[4] בתפקיד זה כיכב במשך שנים רבות בתיאטראות ברודוויי ובווסט אנד. שירי המחזמר מוכרים אף הם בביצועו ובמיוחד השיר "לו הייתי רוטשילד" (בגרסה האנגלית: "If I Were A Rich Man").
בשנת 1967 כיכב טופול בדמות הפרחח שמצליח תמיד להסתדר, בסרט נוסף של אפרים קישון, "ארבינקא" (שצולם ב-1966).
בשנת 1971 יצאה הגרסה הקולנועית של "כנר על הגג" שגם בה שיחק טופול בתפקיד הראשי. על תפקידו זה זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט מוזיקלי או קומי" והיה אף מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר של שנת 1971. בעקבות הסרט הפך טופול לכוכב בינלאומי והמשיך להופיע בסרטי קולנוע רבים. בשנת 1972 כיכב בסרט "העין הציבורית" (שבבריטניה נקרא: "Follow Me", ובארצות הברית: "The Public Eye") סרט רומנטי בריטי משנת בבימויו של קרול ריד, בו כיכב יחד עם השחקנית מיה פארו בתפקידים הראשיים.[5] על תפקידו בסרט זכה טופול בפרס צדף הזהב, לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן.[6] הופעות חשובות נוספות שלו בין היתר היו בתפקיד גלילאו גליליי בסרט "גליליאו" (1975), "פלאש גורדון" (1980), ובסרט מסדרת ג'יימס בונד – "לעינייך בלבד" (1981). ב-1985 הופיע בסרט הישראלי "רומן בהמשכים" לצד אשתו גליה ובתו ענת.
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טופול כיכב בטלוויזיה האנגלית בסדרות של ה-BBC, בין היתר בסדרות "זה טופול" ו"ישראל על פי טופול". כמו כן הופיע במיני-סדרה "רוחות מלחמה" ו"מלחמה וזיכרון" על פי ספריו של הרמן ווק.
בשנת 1988 שיחק תפקיד ראשי באחד מפרקי הסדרה "לא יאומן כי יסופר" (Tales of the Unexpected) של ה-BBC, בשם Mr. Know-All (עונה 9 פרק 14), המבוסס בעיבוד מודרני וחופשי על סיפורו של הסופר האנגלי סומרסט מוהם (Mr. Know All).
בשנים 1993–1994 הגיש את התוכנית "חיים יסדר" שבה הגשים את חלומות הצופים. באותה השנה השתתף בקלטת לילדים בשם "מחר שבת" לצידה של חני נחמיאס.
בשנת 2008 (ה'תשס"ח) הנחה את טקס הענקת פרסי ישראל לצידה של מרב מילר.
דיבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]טופול קריין את הסרט "ניקי כלב הפרא" לשפה העברית, כאשר זהו הסרט הראשון שדובב במלואו לשפה. בהמשך הוא דיבב את דמותו של בגירה הפנתר ב"ספר הג'ונגל" ובסרט ההמשך "ספר הג'ונגל 2". בנוסף דיבב את רובאוס האגריד בסרטים "הארי פוטר ואבן החכמים" ו"הארי פוטר וחדר הסודות", והוחלף בתפקיד זה על ידי אריה צ'רנר.
כתביו וציוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוטוביוגרפיה שלו, בשם "Topol by Topol", יצאה לאור בלונדון, ובישראל פורסמה בשם "חיים מספר על טופול". הוא אייר כ-20 ספרים, והוציא לאור את ספרו "אוצר ההומור היהודי".
טופול היה גם צייר חובב. סדרת בולים, שעליהם ציורי דיוקנאות של נשיאי מדינת ישראל שצייר טופול, הונפקה על ידי השירות הבולאי בשנת 2013. גיליונות של הסדרה נמכרו כתרומה לכפר נהר הירדן.[7]
ציורי דיוקנאות בתוך – יפה ברלוביץ (עורכת), רחבעם זאבי (מהדיר), אעברה נא בארץ, מסעות בארץ ישראל של אנשי העלייה הראשונה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ב:חמדה בן יהודה; יהושע ילין; זלמן דוד ליבונטין; סלימאן מנחם מני; גרשון הורביץ; יהושע ברזילי; זאב יעבץ; משה סמילנסקי; מרדכי חביב לובמן; זלמן בן טובים; דוד ילין; יהודית הררי; נחמה פוחצ'בסקי.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]טופול יזם ב-1967 את הקמת וראייטי ישראל, כיהן בה כנשיא כבוד עשרות שנים, ושימש שגריר בינלאומי של וראייטי העולמי.[8]
טופול יזם, הקים והיה עד 2020 יו"ר מועצת המנהלים של "כפר נהר הירדן", כפר נופש לילדים החולים במחלות חשוכות מרפא הנמצא בגליל התחתון.
דעות ופעילות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]טופול אימץ השקפות פוליטיות ימניות מובהקות. היה מיודד מאוד עם האלוף רחבעם זאבי ותמך בדעותיו בנושאי מדיניות והתנחלות. בתפקידיו הצבאיים וגם כשר, צירף זאבי במשך שנים את טופול לסיורים רשמיים, רבים מהם בהתנחלויות. שבועיים לפני הירצחו הצטרף אליו טופול לביקור בנצרים[9] ובמהלכו ביקשו המתנחלים משר התיירות לספק להם מתקני משחקים לחצר בית הספר ביישוב. זאבי הבטיח לסייע, אך לא הספיק. אחרי שנרצח ראה טופול בהבטחה צוואה שמחייבת אותו ותרם מכיסו כמה עשרות אלפי שקלים להקמת המתקנים. בנוסף, יזם הקמת אנדרטה גדולה לזכרו של רחבעם זאבי ביישוב, אותה עיצב הפסל אורי ליפשיץ.[9]
בראיון בטלוויזיה התוודה טופול בשידור כי הוא נמצא ימינה מזאבי (גנדי) בדעותיו, וציין שידידו המנוח היה שמאלן לידו.[10]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת שירותו בלהקת הנח"ל, פגש טופול את גליה לבית פינקלשטיין. בשנת 1956, לאחר שחרורם, הם התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים. בנותיו, ענת ועדי המשיכו את דרכו במשחק, ובנו עומר הוא נטורופת. נכדתו היא השחקנית והמדבבת יהלי מרגלית טופול.[11]
טופול נפטר בביתו בתל אביב ב-9 במרץ 2023, בגיל 87, לאחר שסבל זמן ממושך ממחלת אלצהיימר. נטמן בבית העלמין בקבוצת שילר.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שני פרסי גלובוס הזהב, על משחקו בסרטים "סאלח שבתי" ו"כנר על הגג".
- פרס כינור דוד לשנת 1964.
- מאי 2008 (ה'תשס"ח) - אות יקיר פסטיבל ישראל על תרומתו לתרבות הישראלית. האות הוענק לו במסגרת "הקול מן הסרטים" – מופע מחווה לשירי הסרטים הישראלים, שהתקיים בבריכת הסולטאן.
- 2014 – תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת בר-אילן.[12]
- חתן פרס ישראל לשנת ה'תשע"ה (2015) על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.[13]
- 2016 – אות יקיר העיר תל אביב-יפו.
- 2019 – פרס ירושלים של עיתון "בשבע"[14]
- 2022 – העניק לו יושב ראש הכנסת מיקי לוי את פרס יושב ראש הכנסת על הקמת כפר נהר הירדן.
פילמוגרפיה חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איי לייק מייק (1960)
- עץ או פלסטיין (1962)
- אלדורדו (1963)
- סאלח שבתי (1964)
- הטל צל ענק (1966)
- ארבינקא (1967)
- A Talent for Loving (1969)
- לפני בוא החורף (1969) Before Winter Comes
- התרנגול (1971)
- The Going Up of David Lev (1971)
- כנר על הגג (1971)
- העין הציבורית (1972) The Public Eye – Follow Me
- גלילאו (1975) Galileo
- הבית ברח' גריבלדי (1979) House On Garibaldi St
- The New Media Bible: Book Of Genesis (1979)
- פלאש גורדון (1980)
- לעינייך בלבד (1981)
- רוחות מלחמה (1983)
- רומן בהמשכים (1985)
- קוויני (1987) Queenie
- מלחמה וזיכרון (1988) War And Remembrance
- האומנת (1998) Left Luggage
- Time Elevator (1998)
- Great People of the Bible (2003)
דיסקוגרפיה (רשימה חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך הקריירה הארוכה של טופול, הוציא השחקן מספר אלבומים. חלקם הגדול הוקדש לסיפורי ילדים ("בימבו ובימבה", "יוסי וענת", "שוליית הקוסם") שהוקלטו ברשות השידור לתוכניות הרדיו השונות. לצד תקליטים אלה הוציא טופול כמה תקליטים ותקליטונים שכללו בתוכם שירים ישראליים, שירי המחזמר "כנר על הגג" ושירי מלחמה:
- סאלח שבתי – EP הכולל את השירים "לי ולך" ו"משיח הזקן".
- ארבינקא – EP הכולל את שיר הנושא ואת השיר "מי בנה את תל - אביב".
- טופול 68 – שירים עבריים שתורגמו כולם לאנגלית
- טופול – במתכונת דומה לטופול 68
- טופול שר שירי מלחמה – שירי מלחמה משל חנוך לוין, ברכט, נעמי שמר ועוד.
- זהו טופול – מיטב השירים שביצע טופול בתוכניתו ב-BBC.
- Topol's Israel
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים טופול, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- חיים טופול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- חיים טופול, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- חיים טופול, באתר AllMovie (באנגלית)
- חיים טופול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- חיים טופול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- חיים טופול, באתר Discogs (באנגלית)
- חיים טופול, דף שער בספרייה הלאומית
- חיים טופול, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- חיים טופול, בארכיון הבימה
- חיים טופול, בארכיון תיאטרון גשר
- חיים טופול, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- חיים טופול, באתר פרס ישראל
- רשימת הפרסומים של חיים טופול, בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיים טופול, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
- טקס פרסי כינור דוד 1964, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- טל נתיב, ההצלחה לא סיחררה את ראשו, דבר, 20 במאי 1977
- גלעד אמיליו שנקר, בריאיון עם חיים טופול, בתוכנית "חי בסרט", הטלוויזיה החינוכית
- חיים טופול, באתר "הבמה"
- חיים טופול עולה על הבמה לצלילי נעימת "המשיח הזקן", סרטון באתר יוטיוב
- שרה ליבוביץ דר, אחי גיבורי התהילה, באתר הארץ, 12 ביוני 2002
- טל פרי, מפעל חיים, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2009
- גילי איזיקוביץ, זה לא הקרנבל של חיים טופול, באתר הארץ, 10 במרץ 2011
- קובי מידן, "אנשים בלילה" עם חיים טופול, באתר iCast, 15 באוגוסט 2011
- יורם יובל, שיחת נפש עם חיים טופול, הטלוויזיה החינוכית, 9 בספטמבר 2012
- 'ניצלו אותנו כשחקנים לקידום מכירת סיגריות', באתר ערוץ 7, 4 בדצמבר 2012
- הענקת תואר דוקטור לשם כבוד לחיים טופול, סרטון באתר יוטיוב
- רבקי גולדפינגר, צייר על הגג, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014
- אורי קליין, בין השטעטל למעברה: בזכות מה זכה חיים טופול בפרס ישראל?, באתר הארץ, 8 באפריל 2015
- אבי קורן, לו הייתי טופול, באתר מעריב אונליין, 9 בספטמבר 2017
- שמוליק דובדבני, הכוכב הראשון שלנו: הקריירה הקולנועית של חיים טופול, באתר ynet, 9 במרץ 2023
- דודי פטימר, לא רק שחקן גדול: חזרה לתרומתו של חיים טופול לחברה הישראלית, באתר מעריב אונליין, 12 במרץ 2023
- לירון הלברייך, המסע הבלתי ייאמן של חיים טופול ל"כנר על הגג", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 12 במרץ 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסי מלמן ומשה שוורדי, חיים טופול השתתף בפעולות נועזות של המוסד בחו״ל, באתר הארץ, 12 באפריל 2023
- ^ רבקי גולדפינגר, צייר על הגג, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014
- ^ הטל צל ענק, למרחב, 9 בדצמבר 1966
- ^ גבריאל ריי, הצלחה מסחררת לח. טופול ב"כנר על הגג" בלונדון, על המשמר, 19 בפברואר 1967
- ^ גברי, נאה ובלי זקן, מעריב, 1 באוקטובר 1971
- ^ סיפורי בדים, מעריב, 28 ביולי 1972
- ^ יפעת גדות, בולים של חיים טופול הוצעו למכירה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 במאי 2013
- ^ אודות – כפר נהר הירדן
- ^ 1 2 שרה ליבוביץ דר, אחי גיבורי התהילה, באתר הארץ, 12 ביוני 2002
- ^ אורי אורבך, גם חיימק'ה שלנו, באתר ynet, 26 באוקטובר 2001
- ^ ירון פריד, לונדון, ביקור מלכותי: המחזמר "ביקור התזמורת" נוחת בלונדון, באתר כלכליסט, 10 באוקטובר 2022
- ^ דוקטור לשם כבוד כפול הוענק לחיים טופול, באתר "שלאגר", 29 במאי 2014
חיים טופול מקבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן - ^ נירית אנדרמן, חיים טופול יקבל פרס ישראל על מפעל חיים, באתר הארץ, 30 במרץ 2015
- ^ חיים טופול בפרס ירושלים
מועמדים ישראליים לפרס אוסקר | ||
---|---|---|
הסרט הזר הטוב ביותר | 1964: "סאלח שבתי" • 1971: "השוטר אזולאי" • 1972: "אני אוהב אותך רוזה" • 1973: "הבית ברחוב שלוש" • 1978: "מבצע יונתן" • 1985: "מאחורי הסורגים" • 2008: "בופור" • 2009: "ואלס עם באשיר" • 2010: "עג'מי" • 2012: "הערת שוליים" | |
השחקן הטוב ביותר | 1971: חיים טופול - "כנר על הגג" בתפקיד טוביה החולב | |
הצילום הטוב ביותר | 1991: אדם גרינברג - "שליחות קטלנית 2: יום הדין" | |
הסרט התיעודי הטוב ביותר | 1974: "המכה ה-81" • 2012: "חמש מצלמות שבורות" • 2012: "שומרי הסף" | |
הסרט הקצר הטוב ביותר | 2014: "איה" • 2018: גיא נתיב - על הפקת "Skin" (זכייה) • 2021: עין לבנה | |
מיקס הסאונד הטוב ביותר | 2013: ניב אדירי - "כוח משיכה" (זכייה) |
- שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
- שחקני תיאטרון ישראלים
- מפיקים ישראלים
- מפיקי קולנוע ישראלים
- מנחי טלוויזיה ישראלים
- סופרים ישראלים
- משוררים ישראלים
- זמרים ישראלים
- מדבבים ישראלים
- ציירים ישראלים
- בוגרי בית הספר תחכמוני (תל אביב)
- חברי להקת הנח"ל
- חברי להקת בצל ירוק
- מועמדים ישראלים לפרס אוסקר
- מאיירים ישראלים
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- מעצבי בולים ישראלים
- זוכי פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
- זוכי פרס כינור דוד
- זוכי פרס אמ"י
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן ראשי בקומדיה או בסרט מוזיקלי
- רבי-סרנים בצה"ל
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 2016
- נדבנים ישראלים
- ישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים
- אישים הקבורים בקבוצת שילר
- ישראלים שנולדו ב-1935
- ישראלים שנפטרו ב-2023
- בוגרי הצופים הדתיים
- משמר דוד: אישים
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- בוגרי הנוער העובד והלומד