טולכרם

טולכרם
طولكرم

סמל טולכרם סמל טולכרם
מרכז העיר
מדינה / טריטוריה
נפה	טולכרם
ראש העיר	ריאד עוואד
רשות מחוקקת	Municipality of Tulkarm
שפה רשמית	ערבית
תאריך ייסוד	המאה ה-16
על שם	כרם, גפניים, גפנאים
שטח	28.80 קמ"ר
גובה	125-65 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	89,759 (2022)
קואורדינטות	32°18′42″N 35°01′37″E
אזור זמן	UTC +2
http://www.mtulkarm.com
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת נתניה מוגדלת)   טולכרם (למפת נתניה רגילה)   טולכרם (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום טולכרם (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום טולכרם tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בית ספר אל-אדוויה

רחוב פריס

טולכרם (בערבית: طولكرم) היא עיר פלסטינית במערב השומרון, כ-16 ק"מ מזרחית לנתניה. תושבי העיר ברובם ערבים מוסלמים, ומיעוטם ערבים נוצרים. בהסכמי אוסלו הוגדרה העיר כ"שטח A", שהשליטה האזרחית והביטחונית בו נתונה בידי הרשות הפלסטינית. העיר משמשת כבירת נפת טולכרם.

היסטוריה

חלק מחוקרי ארץ ישראל הציעו לזהות את העיר עם בירת סוריקה (סריקא) שנזכרת בתלמוד בבלי, אך אחרים זיהו את בירת סריקא עם אתרים אחרים. מקור שמה ככל הנראה בארמית: תל (או טור) כרמא, המזכיר את ריבוי הכרמים באזור השומרון. בערבית פירוש השם הוא "הכרם הארוך". היישוב שוכן על מפגש דרכים היסטורי: דרך הים (כביש 444) שעברה למרגלות גבעות השומרון וחיברה בין מצרים לסוריה (ובין דרום הארץ לצפונה), ודרך יפו–שכם (כביש 57) שחיברה בין יפו, נמל יפו והשרון, לשכם וממנה לעבר הירדן (בתקופות שונות עברה הדרך בסמוך לקלקיליה, מדרום לישוב).

לפי מקורות שומרוניים, הייתה בעיר עד ימי הביניים קהילה שומרונית גדולה. בשמה הנוכחי העיר ידועה מהמאה ה-18. היישוב זכה לתנופה והפך למרכז שיווק תוצרת חקלאית ליישובי השרון והשומרון, הוכר כעיר ב-1892 וגם עבר תהליך עיור. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוקמה על ידי העות'מאנים ממערב ליישוב תחנת הרכבת טולכרם, שחיברה בין מסילת השומרון למסילה המזרחית, לתמיכה לוגיסטית בצבא העות'מאני. התחנה המשיכה לפעול גם לאחר הכיבוש הבריטי ובמהלך תקופת המנדט, ובשל רוחבי מסילה שונים בתקופה זו, שימשה כנקודת מעבר והחלפה בין הרכבות. בתקופה מאוחרת יותר הושבתה מסילה השומרון, ומהתחנה צפונה נסללה מסילת החוף שקישרה בין העיר לבין חדרה וחיפה.

העיר שימשה כבירת נפת טולכרם המנדטורית. במפקד 1922 נרשמו בה 23 תושבים יהודים. בשנות ה-30 נסלל הכביש (כיום כביש 57) שחיבר בין העיר מערבה לנתניה. על פי תוכנית החלוקה מ-1947 הייתה העיר אמורה להפוך לחלק מן המדינה הערבית. העיר שהייתה מחוברת לרשת החשמל של חברת החשמל החל מראשית שנות ה־30, נותקה ממנה במהלך קרבות מלחמת העצמאות וסבלה ממחסור במי שתייה, דבר שהוביל למגעים בלתי רשמיים בין מפקד חיל המשלוח העיראקי ששכן בעיר לבין אנשי חברת החשמל היהודים, לצורך חיבור זרם חשמל לעיר.

ב-1949, לאחר מלחמת העצמאות, נמצאה העיר בשטח הכיבוש של הצבא הירדני, בסמוך לקו שביתת הנשק. בתקופת השלטון הירדני גדלה אוכלוסיית העיר באופן ניכר, עקב הקמת שני מחנות פליטים בסמוך לה, האחד בשם "טול-כרם", בצמידות לעיר ובסמוך לשכונת דנאבה, והשני בשם נור א-שמס, השוכן ממזרח לעיר, דרומית לכביש המחבר בין טולכרם לשכם (כביש 57).

קביעת קו הגבול החדש ניתקה את העיר מהשרון, מישור החוף, השפלה, הגליל ורצועת עזה, ומנמלי הים התיכון, והפכה את העיר ליישוב ספר בקצה תחום השלטון הירדני. בתקופה זו הוקם בעיר קזינו לצורך תיירים ממדינות המפרץ שהיו מגיעים לעיר לנופש בקיץ. במהלך תקופת השלטון הירדני היו בעיר הפגנות כנגד השלטון, שדוכאו ביד קשה. במלחמת ששת הימים נכבשה העיר על ידי חטיבה 5.

לאחר מלחמת ששת הימים הפכה העיר לתקופה קצרה למרכז קניות עבור תושבי נתניה וסביבתה, אך מספר המבקרים פחת בעקבות גל טרור בשטחי יהודה ושומרון שהחל כעבור זמן קצר. עם זאת, בעיר נשמר שקט יחסי בהשוואה לאזורים פנימיים יותר בשומרון, כדוגמת שכם, ורבים מתושבי העיר החלו לעבוד כפועלים בישראל.

בין השנים 1967–1995 הייתה העיר תחת שלטון צבאי ישראלי. ב-10 בדצמבר 1995 הועברה העיר במסגרת הסכמי אוסלו לשליטת הרשות הפלסטינית, אך במהלך האינתיפאדה השנייה חזר צה"ל לפעול בעיר במסגרת מבצע חומת מגן ואף כבש אותה, על שני מחנות הפליטים שבה. כיום נתון השלטון האזרחי בעיר בידי הפלסטינים. מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית מורשים לפעול בה ובכפרים סביבה בכפוף לתיאום ולאישור צה"ל. כבכל הערים ביהודה ושומרון, גם בטולכרם מקיים צה"ל עצמו סיורים שגרתיים ופעילות מבצעית שיעדיה פח"עיים ופליליים כאחד.

האינתיפאדה השנייה וגדר ההפרדה

בשל קרבתה הרבה לאזור השרון, שימשה העיר נקודת מעבר לגורמי טרור שונים, אשר הוציאו דרכה פיגועים רבים וקטלניים לעורף מדינת ישראל באינתיפאדה השנייה. בעקבות הפיגוע באולם "ארמון דוד" בחדרה בראשית 2002 ניתן אישור לצה"ל להיכנס לעיר ולכבוש אותה, לאחר שממנה יצא המחבל שביצע את הפיגוע. הצלחת כיבוש העיר, לראשונה מאז הסכמי אוסלו, נתנה רוח גבית לפעולות דומות ששיאן היה מבצע חומת מגן כעבור מספר חודשים.

בראש פעילויות הטרור שיצאו מגבולות טולכרם נמצא הפיגוע במלון פארק בנתניה בליל הסדר 2002, פיגוע שהיה גורם מרכזי ליציאה למבצע "חומת מגן". במהלך המבצע נכבשה העיר, על שני מחנות הפליטים שלה, בידי כוחות מילואים, מהלך שהיווה מכה אנושה לתשתית הטרור בה. כיום מפרידה גדר ההפרדה בין העיר טולכרם לאזור השרון, כאשר קטע הגדר הגובל בכביש 6 הוא חומה למניעת ירי.

הקמת גדר ההפרדה יצרה מספר בעיות בעיר, כגון ניתוק קשרי מסחר, קשרי משפחה והגברת האבטלה עקב בידודה מטייבה הסמוכה לה, ומהאוכלוסייה הערבית במשולש, שאוכלוסיית טולכרם הייתה קשורה אליה בקשרי משפחה, מסחר ותרבות. בנוסף ניתקה הגדר את חרבת ג'בארה, כפר חקלאי פלסטיני התלוי בעיר בקשרי מסחר, חינוך ושירותים ומוקם בתחילה מערבית לגדר. בעקבות פסיקת בג"ץ מ-2009 שונה תוואי הגדר כך שחרבת ג'בארה נמצא מזרחית לגדר וללא הפרדה מעיר המחוז שלו.

מדרום לעיר וממזרחה ישנם מחסומי קבע של צה"ל המפקחים על התנועה בינה לבין הערים שכם וקלקיליה, וממערב, בסמוך לכפר אירתאח, הוקם מסוף להעברת סחורות מישראל ואליה, ומסוף למעבר פועלים לעבודה בישראל, כמו גם חולים פלסטינים הנזקקים לטיפול רפואי בארץ, ומשפחות של אסירים ביטחוניים פלסטינים הסרות לבקר את קרוביהן הכלואים בישראל. בסמוך לעיר שוכנים היישובים יד חנה, ניצני עוז ובת חפר.

אתרים בעיר

בעיר שוכן מכון כדורי, שהוקם בתרומתו של איש העסקים היהודי יליד עיראק סֵיר אליס (אליהו) כדורי שמת במושבה הבריטית בהונג קונג בשנת 1922, וקרוי עד היום על שמו. בתחילה שימש המכון כבית ספר חקלאי, אולם כיום הוא משמש ללימוד מקצועות שונים. מכון כדורי הוכרז לאחרונה כאוניברסיטה, אך למעשה מתקיים כשלוחה של אוניברסיטת א-נג'אח שמרכזה בשכם.

ממערב לעיר, כ-200 מטר ממזרח למחלף ניצני עוז, נמצא בית קברות צבאי בריטי קטן, מתקופת מלחמת העולם הראשונה, שקבורים בו כ-90 חללים.

כלכלה

טולכרם נחשבה בתקופות שקטות מבחינה ביטחונית למרכז קניות פופולרי לתושבי השרון, והתפרסמה בטקסטיל שיוצר בה. אולם בעקבות האינתיפאדה הראשונה והשנייה, ועקב פעילותם של ארגוני הטרור, בנוסף לצו אלוף האוסר על ישראלים להיכנס לשטח A ובכלל זה לטולכרם, חדלו ישראלים להיכנס לעיר. עקב כך ועקב הקמת גדר ההפרדה ב-2003, חלה האטה כלכלית בעיר והפיתוח בה הואט מאוד. בניסיון לסייע לכלכלת העיר, הותרה כניסת ערבים-ישראלים לעיר בתחילת העשור השני של המאה ה־21.

בעיר פועל מפעל לייצור מים מינרליים Arwa.

בסמוך לעיר ובצמידות לגדר ההפרדה שוכן אזור תעשייה ניצני שלום שבו עובדים כ-600 פועלים פלסטינים במפעלים ישראליים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טולכרם בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של טולכרם (בערבית)
• נדב מן, ביתמונה, "הכדורי הוא עגול": על בית הספר החקלאי בטול-כרם, באתר ynet, 22 ביוני 2007
• ג. שרוני, רוטנברג חוזר לטול כרם, מעריב, 26 בינואר 1973
• מפות טול-כרם והאזור, 1929 עד 1961 מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
• טולכרם (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

טולכרם ממחלף ניצני עוז