לדלג לתוכן

טרטוס

טרטוס
طرطوس
חותם טרטוס
חותם טרטוס
חותם טרטוס
מדינה סוריהסוריה סוריה
מחוז מחוז טרטוס
נפה נפת טרטוס
שפה רשמית ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ארוד עריכת הנתון בוויקינתונים
שמות קודמים אנטי־ארדוס
שטח 20 קמ"ר
גובה 22 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 458,327 (2023)
קואורדינטות 34°53′00″N 35°53′00″E / 34.883333333333°N 35.883333333333°E / 34.883333333333; 35.883333333333 
אזור זמן UTC +2
http://www.tartous.gov.sy
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כנסיית "גבירתנו מטורטוסה" אשר נבנתה על ידי הצלבנים בשנת 1123 ומאז ששופצה בתחילת המאה ה-20 משמשת כמוזיאון

טַרְטוּסערבית: طرطوس) היא עיר נמל על חוף הים התיכון בסוריה. זוהי עיר הנמל השנייה בגודלה בסוריה (אחרי לטקיה), והעיר הגדולה ביותר במחוז טרטוס. העיר כונתה גם אנטרדוס (Antaradus) בלטינית או אנטרטוס (Antartus) וטורטוסה (Tortosa) על ידי הצלבנים. טרטוס נמצאת 220 ק"מ צפונית-מערבית לדמשק ופחות משעת נסיעה מדרום ללטקיה, 25 ק"מ מהגבול עם לבנון.

עד שנות ה-70 של המאה ה-20, העיר טרטוס הייתה תחת השלטון של מחוז לטקיה, ומאז הפך למחוז נפרד. האוכלוסייה מונה 458,327 (הערכה לשנת 2023). בחודשי הקיץ, זהו מקום נופש עבור סורים רבים. מתחמי נופש ואתרי נופש רבים ממוקמים באזור. בנמל ממוקם בסיס של הצי הרוסי.

תחילתו של היישוב באזור טרטוס הוא באלף השני לפנה"ס ביישוב הפיניקי בשם ארוד, השוכנת על אי המרוחק כ-3 ק"מ מן העיר טרטוס. לארוד היו מספר ערי־בת כפופות לה על היבשה, ביניהן קרן, מרת (אנ'), אנידרה, בלנאיה, פלטוס (אנ') וטרטוס – שנקראה "אנטי־ארדוס", "מול־ארוד" ביוונית (שם זה התגלגל לשם "טרטוס").[1][2]

האי המשיך להיות מיושב בתקופת האימפריה הביזנטית, הכיבוש המוסלמי ותקופת הצלבנים. בתקופת הצלבנים מופיע שמו של היישוב שעל החוף: אנטרטוס, ואף טורוסה. הוא נכבש לראשונה על ידי רמון הרביעי, רוזן טולוז בשנת 1102, ובמותו ב-1105 הונחלה לבנו אלפונס ז'ורדן. בשנת 1123 בנו הצלבנים בעיר את כנסיית גבירתנו מטורטוסה (אנ'), העומדת על תילה עד היום ומהווה מוקד לעלייה לרגל. עם הכיבוש המוסלמי הפך מבנה הכנסייה למסגד, ואחר כך לקסרקטין לכוחות האימפריה העות'מאנית. בתקופת המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון, שופצה הכנסייה והיא משמשת מאז כמוזיאון המכיל עתיקות שנמצאו באזור.

למשך תקופה קצרה במאה ה-12 כבש את העיר נור א-דין, אולם הצלבנים שבו והשתלטו עליה. בשנת 1152 נמסרה טורטוסה לידי הטמפלרים שקבעו בה מטה צבאי. הטמפלרים בנו בעיר מספר רב של מבנים, כולל מבצר ובו כנסייה גדולה, המוקף חומות כפולות. מטרת הטמפלרים הייתה להגן מפני התקפות מוסלמיות על העיר והאזור סביבה, אשר בחלקו היה מיושב בנוצרים. בשנת 1188 כבש את העיר צלאח א-דין ומטה הטמפלרים הועבר לקפריסין. אולם חלק מן הטמפלרים הצליחו לסגת אל תוך המבצר, אשר לא נכבש ונותר בשליטה צלבנית למשך מאה שנים נוספות, תוך שהם מוסיפים ומחזקים כל העת את ביצוריו. המבצר נפל לידי המוסלמים בשנת 1291.[3] טורטוסה הייתה המאחז האחרון של הטמפלרים על אדמת סוריה, וממנה נסוגו אל האי ארווד הסמוך שבו החזיקו מעמד עשר שנים נוספות.

טרטוס היא עיר הנמל הגדולה ביותר בחוף הסורי והעיר הגדולה ביותר במחוז טרטוס, אוכלוסייתה נאמדת (נכון ל-2023) בכ-458,327 תושבים. מרבית האוכלוסייה היא ערבית, אך ישנם גם כ-3,000 אנשים ממוצא יווני-מוסלמי מהאי כרתים (אנ') המתגוררים בעיקר בעיירה אל-חמידיה (אנ') (ביוונית "חמידיה"), הנמצאת דרום לטרטוס.

טרטוס משמשת כמרכז כלכלי בולט בסוריה ובה פועל אחד משני הנמלים העיקריים במדינה. בתחילת המאה ה-20 ידעה העיר תנופת התפתחות מהירה, לאחר שהפכה לנתיב ראשי ליבוא סחורות לעיראק, כחלק מן המאמצים לשיקומה לאחר המלחמה.

טרטוס היא אף מוקד תיירות בולט בסוריה. בסביבות העיר חופי ים חוליים יפים ומספר אתרי נופש. בתחילת המאה ה-21 משכה העיר משקיעים הבונים בה מוקדי תיירות על חוף הים.

בסיס הצי הרוסי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בסיס הצי הרוסי בטרטוס

בטרטוס שוכן בסיס אספקה ותחזוקה של צי הים השחור הרוסי עוד מתקופת ברית המועצות, ובו מוצבים דרך קבע חיילי צבא רוסיה. הבסיס נבנה לאחר הסכם שנחתם בשנת 1971 בין סוריה לברית המועצות. את הבסיס הקימו הסובייטים מתוך כוונה לקבוע נוכחות קבועה באגן המזרחי של הים התיכון בשיאה של המלחמה הקרה ולצורך תמיכה בפעילות הצי הסובייטי בים התיכון.[4] בשנות ה-70 נבנו בסיסים דומים לצי הסובייטי גם בלטקיה שבסוריה, באלכסנדריה ובמרסה מטרוך במצרים. הבסיסים הסובייטים במצרים פונו בשנת 1977, לאחר שהציוד והספינות שהיו מוצבות בהם הועברו לבסיס טרטוס, אשר היה לדיוויזיה התמיכה מספר 229 של הצי הסובייטי. בשנת 1984 הועלה דרג הבסיסי ונקרא מאותה עת נקודת התמיכה הלוגיסטית מספר 720.[5]

בשנת 1991, עם התפרקות ברית המועצות, הצי ה-5 לים התיכון, אשר הורכב מספינות מהצי הצפוני וצי הים השחור, הפסיק להתקיים. מאז מתקיימים לעיתים ביקורים של אוניות וצוללות הצי הרוסי לים התיכון. מאז התפרקות ברית המועצות הפך בסיס טרטוס לחלק מצי הים השחור. בבסיס קיימים שלושה מבדוקים צפים, מהם רק אחד במצב תפעולי, קיימת סדנת תיקונים צפה, מחסנים, מגורי חיילים ומתקנים נוספים.

לאחר שרוסיה ויתרה לסוריה על שלושה-רבעים מן החוב של סוריה לברית המועצות, ויתור בשווי 9.6 מיליארד דולר והפכה לספק הנשק העיקרי של סוריה בשנת 2006, קיימו שתי המדינות שיחות על האפשרות שרוסיה תפתח ותרחיב את בסיס הצי בטרטוס, כדי לחזק את נוכחותה בים התיכון, כולל הקמת מתקן מעקב והאזנה בבסיס. עם התדרדרות יחסיה של רוסיה עם המערב, על רקע המלחמה בדרום אוסטיה בשנת 2008, וכוונת ארצות הברית להציב טילים על אדמת פולין, הסכים הנשיא אסאד להפוך את בסיס הצי בטרטוס לנמל קבע של אוניות מלחמה רוסיות הנושאות טילים גרעיניים. מאז שנת 2009 נעשות עבודות שיפוצים נרחבות בבסיס הצי הרוסי בטרטוס, כולל העמקת הנמל במטרה לאפשר לאוניות מלחמה גדולות יותר לעגון בו.

בשלהי נובמבר 2011 דיווח העיתון פראבדה וכן סוכנות רויטרס כי כוח ימי רוסי ובראשו נושאת המטוסים האדמירל קוזנצוב עושה דרכו לנמל טרטוס לאות תמיכה במשטרו של הנשיא אסד.[6][7]

גאוגרפיה ואקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר שוכנת בחופו המזרחי של הים התיכון ונתחמת על ידי ההרים העלאווים במזרח, כמו כן האי אַרְוָד ממוקם מרחק של כ-3 קילומטרים מן העיר. טרטוס יושבת בעיקר על אזור מישורי, המוקף ממזרחה לו בהרים המורכבים בעיקר מאבן גיר ומעט בזלת.

האקלים השורר הוא אקלים ים תיכוני, המתאפיין בחודשי חורף קצרים וטמפרטורה מתונה בין חודש אפריל לחודש אוקטובר. ההרים ממזרח לעיר יוצרים סביבה ואקלים חלופיים. טרטוס ידועה בזכות מזג האוויר המתון והמשקעים הגבוהים. הלחות בקיץ מגיעה עד לכ-80%.


אקלים בטרטוס
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 15.8 16.4 18.6 21.9 24.8 27.3 29.2 30.0 29.2 26.6 22.4 17.9
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 8.4 8.9 10.4 12.8 15.6 19.1 22.2 22.8 20.4 16.9 13.2 10.0
משקעים ממוצעים (מ"מ) 177.5 142.1 105.2 57.1 20.0 12.3 0.7 3.8 8.2 67.6 105.0 184.8
מקור: Hong Kong Observatory (ממוצע לשנים 1961–1990)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.12 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  2. ^ Renan, Ernest (1864). Mission de Phénicie. Paris: Imprimerie Impériale. p. 20
  3. ^ Hugh Kennedy, Crusader Castles, Cambridge University Press, 1994, pp. 132-138
  4. ^ Russia remains a Black Sea power. Asia Times 30/08/2008
  5. ^ Russian Fleet Worries Israel. Kommersant 07/08/2007
  6. ^ Russia sent military ships to base in Syria. Pravda, 30/11/2011
  7. ^ Russia sending warships to its base in Syria. Reuters 28/11/2011