לדלג לתוכן

יאיר גלילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאיר גלילי
יאיר גלילי
יאיר גלילי
לידה 10 ביולי 1970 (בן 54)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביהביוריזם, סוציולוגיה של ספורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לסטר (10 ביולי 1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת רייכמן (1 באוקטובר 2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאיר גלילי (נולד ב-10 ביולי 1970) הוא פרופסור למדעי ההתנהגות ומרצה בכיר לתקשורת ופסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה (אוניברסיטת רייכמן). עמית בכיר במכון למדיניות נגד טרור (ICT); מייסד וראש יחידת המחקר בהתאחדות לכדורגל בישראל,[1]; חבר בוועדת רישוי מועדונים של איגוד הכדורגל האירופאי אופ"א ומוסמך (CPsychol) מטעם האגודה הפסיכולוגית הבריטית (British Psychological Society). כמו כן, משמש סא"ל (מיל.) גלילי, כיועץ ארגוני בכיר וראש מערך המיון במרכז כושר קרבי בצה"ל.

גלילי הוא נינו של הרב קופל ויסוקר, ראש הוועד הראשון של פתח תקווה (1898). נולד וגדל בעיר, והתחנך בבתי הספר עין גנים וברנר. שירת בצה"ל כקצין במגוון יחידות שדה ומינהלה. בשנת 1999 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו לקנט שירד (Sheard) ואריק דנינג (אנ') באוניברסיטת לסטר, בריטניה.

שימש במשך כ-15 שנים כחבר סגל, מרצה ודיקאן המכללה לחינוך גופני ומדעי הספורט במכון וינגייט. משמש כיום כראש המעבדה לחקר הספורט, התקשורת והחברה בבית הספר לתקשורת וכחבר סגל בכיר בתוכנית התואר השני בפסיכולוגיה של הספורט בבית הספר לפסיכולוגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה[2].

במשחקים האולימפיים בפריז (2024) שימש גלילי כיועץ הקוגניטיבי/מנטלי (Chief Behavioral Officer) של נבחרת הכדורגל האולימפית (U23) של ישראל. הנבחרת נטלה חלק בטורניר הכדורגל האולימפי כאחת משלושת הנבחרות האירופאיות (בנוסף לצרפת המארחת), שהעפילו מטורניר היורו לצעירות שנערך בשנת 2023.

נשוי ואב לשלושה. מתגורר באבן יהודה.

תחומי מחקרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלילי חוקר היבטים התנהגותיים של ביצוע (Performance), ונחשב (יחד עם אמיר בן-פורת) לחלוץ בתחום חקר הסוציולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית בישראל. ספרי הלימוד שלו (עם בן-פורת ורוני לידור) ”במגרש המשחקים” 2009 (לקורס "מבוא לספורט וחברה"[3] באוניברסיטה הפתוחה) ו"ספורט, פוליטיקה וחברה בישראל" (Routledge, 2007) נחשבים לטקסטים המקיפים הראשונים על הספורט מנקודת מבט ישראלית. במקביל, גלילי חוקר בשנים האחרונות השפעות טכנולוגיות על היבטים מנטליים וקוגניטיביים בספורט. מחקריו (עם רועי סמואל ואחרים) על השפעות הVideo Assisting Referee (VAR) רואים אור בכתבי עת מובילים בתחום.[4]

בשנת 2018, מחקרו על תופעת ״החנק תחת לחץ״ של שחקני נבא"[5] (עם תלמידו לשעבר איליה מורגולוב) זכה לתהודה עולמית ובכלל זה בכתב העת ״ניו-יורקר״[6] ופורום הכלכלה העולמי[7]. מחקריו משנת 2019 על כוחו התקשורתי[8] והאקטיביזם החברתי[9], של הכדורסלן לברון ג'יימס לצד "אינטליגנציה מלאכותית ועיתונאות הספורט"[10], זוכים לתהודה דומה.

מחקריו העיקריים עוסקים בתחומים הבאים:

  • היבטים פסיכו-חברתיים של פעילות גופנית וספורט.
  • פסיכולוגיה של הביצוע.
  • קבלת החלטות תחת לחץ בספורט.
  • אדפטציה (הסתגלות) וחוסן.
  • ספורט וטרור[11]
  • ספורט וטכנולוגיה.
  • ספורט, מגדר ותקשורת.
  • מומחיות ומצוינות

מאמרים וספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלילי כתב וערך 10 ספרים ולמעלה מ-170 מאמרים שפיטים בכתבי עת אקדמיים בתחומים שונים הקשורים להיבטים התנהגותיים וחברתיים של ספורט, פעילות גופנית ומאמץ.

מכהן החל משנת 2021 כעורך-חבר (Associate Editor) בכתב העת השווייצרי Frontiers in Psychology.

עורך וחבר המערכת המדעית (Editorial Board Member) של כתב העת Springer Nature Social Sciences.

עורך (Academic Editor) וחבר המערכת המדעית של כתב העת PLOS ONE.

שימש כעורך-אורח של כתבי עת בינלאומיים רבים ובכללם: Frontiers in Psychology; American Behavioural Scientist, Television & New Media, Online Information Review, Behavioral Sciences

ספריו האחרונים הם:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]