לדלג לתוכן

יוג'ין סרנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוג'ין סרנן
Eugene Cernan
יוג'ין סרנן
יוג'ין סרנן
לידה 14 במרץ 1934
שיקגו, אילינוי
פטירה 16 בינואר 2017 (בגיל 82)
יוסטון, טקסס
מידע כללי
בשירות אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
השכלה
עיסוקים נוספים טייס קרב
תקופת השירות 19631976 (כ־13 שנים)
דרגה קפטן בצי ארצות הברית
זמן שהייה בחלל 23 יום, 14 שעות ו-15 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית 4 (3 מהם על הירח)
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית הליכת חלל: שעתיים ו-7 דקות
הליכת ירח: 22 שעות, 3 דקות ו-57 שניות[1]
ביוגרפיה בנאס"א יוג'ין סרנן
משימות
ג'מיני 9A, אפולו 10, אפולו 17
ג'מיני 9אפולו 10אפולו 17
עיטורים
סיכת האסטרונאוט של צי ארצות הברית
מדליית השירות המצטיין של נאס"אמדליית נאס"א לשירות יוצא מן הכלל
מדליית השירות המצוין של הצי מדליית השירות המצוין של הצי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוג'ין אנדרו "ג'ין" סרנןאנגלית: Eugene Andrew Cernan; ‏14 במרץ 193416 בינואר 2017) היה אסטרונאוט אמריקאי במשימות ג'מיני 9A, אפולו 10 ואפולו 17 של נאס"א. היה האדם האחרון שהלך על פני הירח.

ראשית חייו והשכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרנן נולד ב-14 במרץ 1934 בשיקגו, אילינוי לאבא ממוצא סלובקי ואמא ממוצא צ'כי. הוא קיבל תואר בוגר במדעים בהנדסת חשמל מאוניברסיטת פרדו ב-1956 ומוסמך במדעים בהנדסה אווירונאוטית מבית הספר של הצי האמריקאי במונטריי, קליפורניה. ב-1978 השלים סמינר בכלכלת נפט וניהולו באוניברסיטת נורת'ווסטרן.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1956 החל את שירותו בצי על סיפון ה-USS Saipan. באוקטובר 1956, לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת פרדו, נכנס לבית הספר לטיסה של הצי. בתום הכשרתו, בדצמבר 1957, הוצב בטייסות התקיפה 26 ו-112 בתחנת האוויר הימית במיראמר, קליפורניה, ולאחר מכן למד בבית הספר לבוגרים של הצי. הוא הגיע לדרגת אלוף-משנה (קפטן) בצי האמריקאי.

שירות בנאס"א

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה בין 15 האסטרונאוטים שנבחרו באוקטובר 1963. היה טייס במשימת ג'מיני 9A. במהלך משימה זו שהה שעתיים ועשר דקות בפעילות חוץ רכבית, והיה לאמריקאי השני שביצע הליכת חלל.

לאחר מכן היה טייס הגיבוי של ג'מיני 12, וטייס הגיבוי של מודול הירח של אפולו 7.

ערך מורחב – אפולו 10

בטיסתו השנייה לחלל, היה טייס מודול הירח של אפולו 10.

אפולו 10 הייתה המשימה המאוישת הרביעית בתוכנית אפולו ושוגרה ב-18 במאי 1969. משימה זו הייתה השנייה שהקיפה את הירח, וכללה חללית אפולו בתצורה מלאה, תא פיקוד ושירות ונחתת ירח. המשימות העיקריות של המשימה היו לבחון את תפקוד הצוות, רכב החלל ומתקני תמיכת המשימה בזמן משימה ירחית. משימה זו כללה את כל הפעולות שבוצעו לאחר מכן באפולו 11, למעט הנחיתה על הירח. ב-22 במאי 1969 נכנסו תומאס סטאפורד ויוג'ין סרנן אל רכב הנחיתה הירחי והפעילו את רקטות השליטה של תא השירות על מנת להפריד את חלליתם מחללית אפולו. רכב הירח נכנס למסלול נמוך, בגובה מינימלי של 15.6 קילומטר מפני הירח. בזמן ההפרדה, כל מערכותיו נבדקו, כולל תקשורת, הנעה, בקרת כיוון ורדאר. חללית הנחיתה על הירח ותא הפיקוד נפגשו שוב והתחברו 8 שעות לאחר שנפרדו. בסך הכול בוצעו 31 הקפות של הירח.

לאחר משימת אפולו 10 היה מפקד הגיבוי של אפולו 14.

יוג'ין סרנן ליד רכב הירח במשימת אפולו 17
ערך מורחב – אפולו 17

בטיסתו השלישית לחלל, היה מפקד החללית של אפולו 17, האחרונה במשימות אפולו ששוגרה, ב-6 בדצמבר 1972. סרנן הוא האסטרונאוט ה-11 שהלך על הירח, והאחרון שעזב את פני הירח (האריסון שמיט נכנס לחללית לפניו).

במהלך שהותו על הירח ביצע 3 פעילויות חוץ רכביות על פני הירח. במהלך הליכת הירח הראשונה הציב סרנן את ערכת הניסויים שכללה ניסוי זרימת חום, גלאי קרניים קוסמיות, מתקן למדידת ההרכב של האטמוספירה הדלילה של הירח ומד כבידה. פעילות זו נמשכה 7 שעות 11 דקות ו-53 שניות.[2] כעבור כ־16 שעות, החלה הפעילות החוץ רכבית השנייה. בפעילות זו השתמשו סרנן ושמיט ברכב הירח כדי לנסוע אל מספר מכתשים בסביבה, מהם אספו דגימות קרקע. פעילות זו נמשכה 7 שעות, 36 דקות ו-56 שניות. בפעילות השלישית, בוצעו מדידות כבידה במספר מקומות. הונחו מספר מטעני נפץ, כדי לבחון את מבנה הירח על ידי מדידת הד הפיצוץ בסייסמוגרפים. המטענים הופעלו רק לאחר שהצוות עזב את פני הירח. לבסוף, נאסף מד שטף נייטרונים שהוצב מוקדם יותר. בסך הכול נסעו האסטרונאוטים 30.5 קילומטר, ואספו 110.4 קילוגרם של אדמת ירח. הפעילות השלישית נמשכה 5 שעות, 40 דקות ו-3 שניות. סך זמן השהיה על פני הירח היה 20 שעות, 14 דקות ו-14 שניות.[2]

סרנן הוא האדם האחרון שהטביע את טביעת רגלו על אדמת הירח. בעודו מתכונן לטפס על הסולם של מודול הירח, בפעם האחרונה בה נמצא אדם על הירח, אמר:

"כאשר אנו עוזבים את הירח ואת טאורוס-ליטרו, אנו עוזבים כפי שבאנו, ואם ירצה האל, אנו נחזור, בשלום ותקווה לכל המין האנושי. בעודי מבצע צעדים אחרונים אלה מפני השטח למשך זמן מה, הייתי רוצה רק לציין שהאתגר של אמריקה היום עיצב את יעודו של האדם מחר. יהיה האל עם צוותה של אפולו 17."

בהזדמנות אחרת אמר: "כן, אני האדם האחרון שצעד על הירח, וזה כבוד מפוקפק ומאכזב מאוד. עבר זמן רב מדי".

הוא צייר על אדמת הירח את ראשי התיבות של שמה של בתו, TDC.

בספטמבר 1973 מונה לעוזר מיוחד למנהל תוכנית חללית אפולו במרכז החלל על שם ג'ונסון. במסגרת תפקיד זה עזר בתכנון ופיתוח תוכנית אפולו-סויוז המשותפת עם הסובייטים והיה ראש צוות המשא ומתן מול הסובייטים.

ב-1 ביולי 1976 סיים סרנן את שירותו בצי ובנאס"א.

לאחר שירותו בנאס"א הצטרף לחברת קורל פטרוליום כסגן נשיא בינלאומי. תפקידו היה לשפר את תוכניות האנרגיה של קורל בשוק הבינלאומי.

בספטמבר 1981 הקים חברה משלו, "תאגיד סרנן", שסיפקה ייעוץ בתחום האנרגיה והתעופה. במקביל, היה שדרן ברשת ABC בשידורי שיגור המעבורת ושידורים העוסקים בחקר החלל.

בתחילת שנות ה-90 שימש כיו"ר מועצת המנהלים של תאגיד ג'ונסון אנג'ינירינג, שסיפק לנאס"א פיתוח מערכות צוות טיסה, ופעל בתוך מרכז ג'ונסון ומחוצה לו. בנוסף לתכנון של סביבות חיים על המעבורת, סקיילאב, הירח ומאדים, הפעילה החברה גם שני מתקני אימונים לאסטרונאוטים בתוך מרכז ג'ונסון.

בשנת 1999 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "האדם האחרון על הירח".

ב-16 בינואר 2017 הלך לעולמו ביוסטון, טקסס.[3] נטמן בבית הקברות של מדינת טקסס.

תארים ועיטורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועוד אותות ועיטורים אחרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוג'ין סרנן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]