יוסף בנסולי
ר' יוסף בנסולי או בנשולי או אלבנשולי או אבן אלבנסולי[1] או אבן סולי היה פייטן, סופר וחזן ספרדי בראשית המאה ה-14.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ר' יוסף בנסולי נולד לר' דוד, כנראה בטולדו. ידוע לנו מעט על קורות חייו. חי בטולדו ובנוסף לעיסוקו כפייטן שימש כחזן וכסופר. נודע כבר בשנת 1306 כפייטן וחזן מפורסם בטולדו.[2] תקופתו נחשבת לתקופה ירודה בתחום השירה והפיוט, בעיקר יחסית לימי הזוהר של השירה הספרדית. אף על פי כן, בלט רבי יוסף בנסולי באיכות שירתו וברגש המצוי בשיריו.[3]. חוקר הפיוט חיים שירמן כתב על התוכחה "שובי נפשי לקונך": "אילולא שידענו מי מחברה, יכולנו ליחסה למשורר מתקופת ימי הזוהר של האסכולה הספרדית".[3]
פיוטיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בידינו כחמישה עשר שירי קודש שהודרו על ידי פרופ' יונה דוד בשמונה סוגות:[4]
- שלוש קינות - שתיים מהן לתשעה באב.
- שתי תוכחות.[5]
- שני פזמונים לשמחת תורה.
- אופן לשבת איכה.
- פיוט סילוק.
- רשות לנשמת לשבת איכה.
- פיוט מי כמוך - הפיוט הארוך ביותר מר' יוסף שהגיע לידינו.[6]
- ארבעה פיוטים מסוג מוסתג'אב, אחד מהם לערב יום הכיפורים, ואחד לברכת זכרונות.
הקינה איך משכני עליון, נאמרת בחלק מקהילות הספרדים בליל תשעה באב,[7] והקינה שכינה צועקת בהרע נאמרת ביום תשעה באב בחלק מקהילות הספרדים והתימנים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979.
- חיים שירמן. השירה העברית בספרד ובפרובאנס : מבחר שירים וסיפורים מחורזים ערוכים ומבוארים, בצירוף מבואות מפתחות וציורים, בידי חיים שירמן, ספר שני, כרך ב', תשס"ו, עמ' 485.
- ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, ד', עמ' 400.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בכל שמות אלו נהג לחתום בעצמו בשיריו. יונה דוד, פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979, עמ' 5 ו-50.
- ^ יונה דוד. פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979, עמ' 57
- ^ 1 2 חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס: מבחר שירים וסיפורים מחורזים ערוכים ומבוארים, בצירוף מבואות מפתחות וציורים, בידי חיים שירמן, ספר שני, כרך ב', תשס"ו, עמ' 485.
- ^ יונה דוד, פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979, עמ' 8.
- ^ בספריה הלאומית מצוי כתב יד ובו תוכחה נוספת לר' יוסף בנסולי שלא נמנתה על ידי דוד. https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001443530205171/NLI#$FL49275276
- ^ יונה דוד, פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979, עמ' 30.
- ^ סדור תפילת ישרים סדר תפילה כמנהג ספרדים, אמסטרדם 1740, ב', עמ' 98, סדר חמשה תעניות, אמסטרדם 1715, עמ' 128, ברנשטין, שמעון גרשון, על נהרות ספרד, עמ' 142.