לובני
| |||
 | |||
| בניין בית המשפט | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 פולטבה | ||
| ראש העיר | אולכסנדר גריצאיינקו | ||
| תאריך ייסוד | 988 | ||
| שטח | 456 קמ"ר | ||
| גובה | 158 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 44,089 (2022) | ||
| ‑ צפיפות | 1,050 נפש לקמ"ר (2022) | ||
| קואורדינטות | 50°0′58″N 32°59′19″E / 50.01611°N 32.98861°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://lubnyrada.com.ua/ | |||
לובני (באוקראינית: Лубни; ביידיש: לובען) היא עיר במחוז פולטבה, אוקראינה. ליד העיר זורם נהר הסולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לובני הוקמה על ידי ולדימיר הראשון בשנת ניצורה של רוס, בתחילה שימשה כמבצר שתפקידו היה להגן על גבולות המדינה מפני פלישות של שבטים נוודים. בראשית המאה ה-12 ליד לובני הובסו צבאותיהם של הקומנים על ידי צבאו של ולדימיר השני.
ב-1239 לובני נהרסה בזמן הפלישה המונגולית.
ב-1591 לובני קיבלה זכויות מגדבורג.
פרק זמן חשוב בתולדות העיר שיחקה משפחת וישניובייצקי. בבעלות משפחה זו היה שטח גדול והם שלטו ב-53 יישובים, לובני הייתה עיר הבירה שלהם ובה הם התגוררו.
החל מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-17 פרצו בעיר מספר מרידות של הקוזאקים.
החל מ-1709 בלובני פעל בית מרקחת שדה וגן בוטני שבו גידלו צמחים לצרכים רפואיים.
ב-1901 בעיר העבירו מסילת רכבת.
העיר נכבשה על ידי הגרמנים ב-13 בספטמבר 1941 ושוחררה על ידי הצבא האדום ב-18 בספטמבר 1943.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוכלוסיית לובני לפי שנים:
| שנה | מספר תושבים | |
| 1 | 1638 | 2,646 |
| 2 | 1897 | 10,097 |
| 3 | 1907 | 11,800 |
| 4 | 1926 | 21,000 |
| 5 | 1979 | 54,216 |
| 6 | 1989 | 59,478 |
| 7 | 2001 | 52,572 |
| 8 | 2005 | 50,232 |
| 9 | 2009 | 48,633 |
| 10 | 2010 | 48,496 |
| 11 | 2011 | 48,122 |
יהודי לובני
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים התיישבו בלובני בחצי הראשון של המאה ה-17, לשם הוזמנו על ידי משפחת וישניובייצקי, אך בזמן מרד חמלניצקי הקהילה נפגעה קשות ופסקה להתקיים. הקהילה חודשה בסוף המאה ה-18. האוכלוסייה היהודית גדלה ומ-361 ב-1847 מספר היהודים הגיע ל-3,006 ב-1897[1].
בין 1880 ל-1883 החזיק שלום עליכם במשרת רב מטעם בעיר[1] (כפי שמובא בספרו האוטוביוגרפי "חיי אדם").
הקהילה נפגעה קשות בתקופת הפוגרומים בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה.
ב-1939 בלובני התגוררו 2,833 יהודים שהיוו 10,5 אחוזים מכלל האוכלוסייה[1].
כחודש לאחר הכיבוש הגרמני 1,865 יהודי לובני והסביבה רוכזו בכיכר קירוב של לובני והובלו מחוץ לעיר ושם נרצחו. את היהודים שרוכזו לפני רציחתם תיעד בצילומיו הצלם הצבאי הגרמני יוהנס הלה. בין השנים 1941–1942 בסך הכל נרצחו כ-2,000 יהודי לובני[1][2].
לאחר המלחמה שבו יהודים מעטים ללובני. לתקופה קצרה (עד 1947) חודשו חיי הקהילה ובית הכנסת של העיר שב לפעול. בשנת 1947 סגרו השלטונות את בית הכנסת. לפי מרשם האוכלוסין שנערך בשנת 1959 , התגוררו בעיר כ-600 יהודים (2% מכלל האוכלוסיה). בשנת 1970 חיו בעיר כ-250 יהודים. לאחר התפרקות ברית המועצות ב1991 עזבו כמעט כל היהודים את לובני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לובני- תולדות הקהילה היהודית בלובני
- לובני במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- לובני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לובני (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 תולדות הקהילה היהודית בלובני
- ^ רצח יהודי לובני, באתר יד ושם
