לנין (שוברת קרח גרעינית)
 | |
| לנין | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | שוברת קרח בעלת הנעה גרעינית |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | מורמנסק, ברית המועצות |
| תחילת הבנייה | 1957 |
| הושקה | 1959 |
| תקופת הפעילות | 1957–1985 (כ־28 שנים) |
| אחריתה | ספינת מוזיאון בנמל מורמנסק |
| מיקום |
68°58′29″N 33°03′32″E / 68.974716°N 33.058946°E  |
| מידות | |
| מעמס | 16,000 טון |
| אורך | 134 מטר |
| רוחב | 27,6 מטר |
| שוקע |
10.5 מ' |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 33 קילומטר לשעה |
| גודל הצוות | 146 |
| מספר נוסעים | 412 |
| צורת הנעה | 3 כורים גרעינים |
  | |
לנין (ברוסית: Ленин) היא שוברת הקרח וכלי השיט האזרחי הראשון בעל הנעה גרעינית. לצורכי פעילותה כשוברת קרח השתמשה לנין בכוח הדחף שלה, במתקנים אולטרה סאונדיים רבי עוצמה וגם בפצצות טרמיות, שהוטלו ממסוק, שנשלח מהספינה.
לנין פעלה באוקיינוס הארקטי שלוש שנים רצופות ללא קבלת דלק, בהתבססה רק על שלושת הכורים הגרעינים. לפי חישוב שנעשה לנין הייתה יכולה להקיף 8 עד 10 פעמים את כדור הארץ מבלי לחדש דלק לכורים. רק במהלך שנה אחת, 1962, לנין שחררה מהקרח 90 כלי שיט שונים.
במהלך השרות התרחשו שתי תקלות שקשורות עם המערך הגרעיני שהצריכו הוצאת דלק גרעיני. תיקון התקלה השנייה אף דרש החלפה מלאה של הכור. פעילות שוברת הקרח "לנין" הופסקה ב-1985 משום שדפנותיה נשחקו על ידי הקרח. הספינה שופצה והוצבה במורמנסק כספינת מוזיאון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לנין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)