לסלו החמישי, מלך הונגריה
 | |||||||
| לסלו החמישי, מלך הונגריה | |||||||
| לידה |
22 בפברואר 1440 קומארום, ממלכת הונגריה .svg?lang=he){kind=small}  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 בנובמבר 1457 (בגיל 17) פראג, ממלכת בוהמיה  | ||||||
| מדינה | הונגריה | ||||||
| שושלת בית הבסבורג | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
לסלו החמישי, מלך הונגריה (בהונגרית: V. László magyar király; 22 בפברואר 1440 - 23 בנובמבר 1457), היה מלך הונגריה בין השנים 1444–1457.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסלו נולד ב-22 בפברואר 1440 בקומארום כלאדיסלאוס, לאחר מותו של אביו אלברכט השני, מלך גרמניה, לאליזבת מלוקסמבורג, בתם של זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וברברה מצליה. אמו שראתה את עצמה היורשת החוקית של ממלכת הונגריה נאבקה להכתיר את לאדיסלאוס למלך, אולם האצילים ההונגרים מחשש לפלישה עות'מאנית הכתירו את ולדיסלב השלישי, מלך פולין כאולסלו הראשון, מלך הונגריה, ואילו בממלכת בוהמיה לא הכתירו האצילים אף אחד לבינתיים. האומנת של אליזבת, הלנה קוטננרין, גנבה את כתר ההכתרה של הונגריה והביאה אותו למלכה אליזבת, וב-15 במאי 1440 הוכתר לאדיסלאוס כלסלו החמישי, מלך הונגריה, אולם מלחמת האזרחים במדינה נמשכה. למען ביטחונם והגנתם הועברו לסלו ואחותו אליזבת מאוסטריה לחסותו של פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
בשנת 1444 נהרג אולסלו הראשון, מלך הונגריה בקרב וארנה, והאצילים ההונגרים תמכו בהכתרת לאדיסלאוס כלסלו החמישי, מלך הונגריה, אולם פרידריך השלישי סירב לאפשר ללסלו לעזוב את חצרו. בן דודו של לסלו, אולריך השני, רוזן צליה, דרש להעביר את לסלו ואחותו אליזבת לחסותו, אולם פרידריך סירב לשמוע לו. בדצמבר 1451 נסע פרידריך השלישי לרומא להכתרתו כקיסר האימפריה הרומית הקדושה, ולקח עמו את לסלו, אולם השאיר את אליזבת בווינה. בזמן נסיעתו של פרידריך לרומא, התמרדו האצילים האוסטרים והעבירו את אליזבת לחסותו של אולריך. לאחר שחרורה קראה אליזבת לשחרור אחיה, ולאחר חזרתו של פרידריך השלישי לווינה ביוני 1452, אילצו אותו האצילים בספטמבר אותה שנה לשחרר את לסלו.
באוקטובר אותה שנה ביקר יאנוש הוניאדי את לסלו, ולסלו הסמיך אותו לשמור על כל הטירות שברשותו, וחחיב אותו לשלם רק 24,000 פלורינים זהב בשנה. ב-29 בינואר 1453 קיבל הדיאט ההונגרי בפרשבורג את לסלו כמלך החוקי, ללא בחירות חדשות והכתרה חדשה. בנוסף ניתנה חנינה לכל אלה שתמכו באולסלו הראשון, מלך הונגריה, ולסלו העניק מענקים ונחלות לאלה שתמכו בו.
ב-16 באפריל אותה שנה שכנע אולריך השני, רוזן צליה את לסלו להכיר בגאורגה פודבראדי כמושל בוהמיה, ובספטמבר שכנע אולריך איצינגר, מנהל הנחלות באוסטריה, את לסלו לגרש את אולריך השני, רוזן צליה מתפקידיו.
ב-28 באוקטובר הומלך לסלו כמלך בוהמיה, ובכך בא הקץ לאינטרגנום הגדול שנמשך משנת 1440. במהלך השנה שבאה לאחר מכן שהה לסלו בפראג, אולם הממלכה נוהלה בפועל על ידי גאורגה פודבראדי. בסוף נובמבר 1454 עזב לסלו את פראג וביקר בשלזיה ובמוראביה, שם התקבל בתשואות, ובפברואר 1455 חזר לווינה. לסלו ניצל את הפופולריות של אולריך איצינגר, אולם על אף כל זאת החזיר את אולריך השני, רוזן צליה לתפקידו.
בשנת 1455 הכריז האפיפיור קליקסטוס השלישי על מסע צלב נגד האימפריה העות'מאנית, לאחר שהללו כבשו את רוב סרביה. בסתיו אותה שנה הגיעו שמועות על פלישה טורקית להונגריה, ובפברואר 1456 הגיע לסלו להונגריה. לסלו הצליח לשכנע את הדיאט ההונגרי להטיל מס מיוחד לכיסוי הוצאות הגנת הממלכה, ולאחר מכן חזר לווינה. בתחילת יולי אותה שנה הטיל מהמט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית מצור על נַנְדוֹרפֵהֵרְוָר, אולם יאנוש הוניאדי הדף את הטורקים בהצלחה. כעבור זמן קצר חלה יאנוש הוניאדי בדבר, וב-11 באוגוסט מת מחוליו.
לסלו ואולריך השני, רוזן צליה חזרו להונגריה, וניסו לאלץ את בנו של יאנוש - לסלו הוניאדי לוותר על נחלות אביו, אולם לסלו התמרד וב-9 בנובמבר רצח את אולריך, והכריח את לסלו לחון אותו על כך ולהחזיר לו את נחלות אביו. אולם רוב האצילים ההונגרים היו עוינים כלפי לסלו הוניאדי, וב-14 במרץ 1457 כלא לסלו את לסלו הוניאדי ואחיו מתיאש לאחר ששכנע אותם לבוא לבודה. ב-16 במרץ הוצא לסלו הוניאדי להורג, לאחר שנשפט והואשם בבגידה. בעקבות מותו פתחו בני משפחת הוניאדי במרד נגד לסלו, ובעקבות כך נאלץ לסלו בתחילת יוני לעזוב את הונגריה ולעבור לווינה. לאחר מכן עבר לסלו לפראג, ובסתיו ביקש את ידה של מדלן מצרפת, בתם של שארל השביעי, מלך צרפת ומארי מאנז'ו. ב-23 בנובמבר אותה שנה מת לסלו במפתיע כתוצאה ממגפה, ונקבר בקתדרלת ויטוס הקדוש. לאחר מותו ירשו את נחלותיו באוסטריה בני דודו פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואלברכט השישי, ארכידוכס אוסטריה, בהונגריה נבחר מתיאש הוניאדי למלך, וב-3 במרץ 1458 נבחר גאורגה פודבראדי למלך בוהמיה.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לסלו החמישי, מלך הונגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| לסלו החמישי, מלך הונגריה בית הבסבורג נולד:22 בפברואר 1440 מת:23 בנובמבר 1457 | ||
| אלברכט (החמישי) | ארכידוכסות אוסטריה 1440–1457 |
פרידריך החמישי ואלברכט השישי |
| ממלכת הונגריה וקרואטיה 1440–1457 |
מתיאש הראשון | |
| ממלכת בוהמיה 1453–1457 |
גאורגה | |