לדלג לתוכן

מאיר חטינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר חטינה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 ביוני 1963 (בן 61) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי לימודי אסלאם, היסטוריה פוליטית, היסטוריה, לימודי אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים (1 במרץ 2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאיר חטינה (נולד ב-28 ביוני 1963) הוא מזרחן וחוקר האסלאם ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר שימש כראש החוג וראש המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון.

חטינה למד לתואר ראשון במדעי המדינה ולתואר ראשון ושני בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן למד גם לתואר ראשון במשפטים. במקביל להשלמת התואר ב-1997 התמסר לכתיבת הדוקטורט שלו בהנחייתו של מיכאל וינטר. לאחר קבלת הדוקטורט ב-1998 עבר ללימודי בתר-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו בהנחייתם של מרטין סטוקס וג'ון וודס.[1]

עם חזרתו לישראל בשנת 2000 לימד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, וב-2005 החל לשמש כמרצה מן המניין בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה העברית.

כמו כן היה מרצה אורח באוניברסיטת ארלנגן (2010), בסנט אנטוני קולג' באוניברסיטת אוקספורד (2015), אוניברסיטת מינכן (2019), ובבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה, באוניברסיטת לונדון (2024ׂׂׂ).

בין השנים 20092011 שימש עורך-שותף, יחד עם בת-ציון עראקי קלורמן בכתב העת "המזרח החדש", בשנים 2010–2014 כיהן כראש המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון, ובין השנים 2015–2018 היה ראש החוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון.[2]

תחומי מחקרו העיקריים הם היסטוריה רעיונית של המזרח התיכון, מחשבה ופוליטיקה אסלאמית במאות ה-19 וה-20, מצרים המודרנית, אסלאם פלסטיני, ליברליזם ערבי, ממסדים דתיים, מסדרים סופיים, תנועות מחאה אסלאמיות.

ב-2023 זכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו בתחום חקר הדתות.[3]

  • הספינקס בעידן של תמורות: עיון מחודש בהיסטוריה מצרית מודרנית ערך עם אורית בשקין (תל אביב: רסלינג, 2024)
  • הקול המושתק (רסלינג, 2022)[4][5]
  • עבר מתעתע: מיתוס, היסטוריה וזיכרון בחברות אסלאמיות ובחברה הישראלית (עורך, עם ישראל גרשוני. רסלינג, 2021)[6]
  • מוסלמים במדינת היהודים (עם מוחמד אל-עטאונה. הקיבוץ המאוחד, 2018)
  • האסלאם - היסטוריה, דת, תרבות (עורך, עם מאיר בר-אשר. מאגנס, 2017)
  • מגע המוות - על הקרבה עצמית באסלאם המודרני (רסלינג, 2016)
  • האחים המוסלמים: חזון דתי במציאות משתנה (עורך, עם אורי קופפרשמידט. הקיבוץ המאוחד, 2012)
  • האסלאם במצרים המודרנית (הקיבוץ המאוחד, 2000)
  • حراس العقيدة : العلماء في العصر الحديث / تحرير مائير هاتينا ؛ نقله الى العربية د. محمود عبد الحليم (القاهرة : مدارات للأبحاث والنشر, 2018)
  • Islam and Salvation in Palestine (Tel Aviv: The Moshe Dayan Center, 2001)
  • Identity Politics in the Middle East: Liberal Thought and Islamic Challenge in Egypt. (London: I.B. Tauris, March 2007)
  • Ulama, Politics and the Public Sphere: An Egyptian Perspective. (Salt Lake City: The University of Utah Press, 2010)
  • Martyrdom in Modern Islam: Piety, Power and Politics. (Cambridge: Cambridge University Press, 2014)
  • Il Martirio Nell’Islam Moderno: Devozione, politica e potere (Mliano: O barra O edizioni, 2016)
  • Arab Liberal Thought in the Modern Age (Manchester: Manchester University Press, 2020)
  • Gershoni and Meir Hatina (eds.). Narrating the Nile: Politics, Cultures, Identities (Boulder: Lynne Rienner, 2008)
  • Guardians of Faith in Modern Times (Leiden: Brill, 2008)
  • Meir Hatina and Christoph Schumann (eds.), Arab Liberal Thought after 1967: Old Dilemmas, New Perceptions (New York: Palgrave Macmillan, 2015)
  • Meir Hatina and Meir Litvak (eds), Martyrdom and Sacrifice in Islam: Theological, Political and Social Contexts
  • Meir Hatina and Yona Sheffer (eds.). Cultural Pearls from the East: In Memory of Shmuel Moreh (1932-2017) (Leiden: Brill, 2021)



קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]