מיסטיק ריבר
מבוסס על | מיסטיק ריבר |
---|---|
בימוי | קלינט איסטווד |
הופק בידי | קלינט איסטווד, רוברט לורנז, ג'ודי הויט |
תסריט | בריאן הלגלנד |
עריכה | ג'ואל קוקס |
שחקנים ראשיים |
שון פן אלי וולך רוברט וולברג קווין צ'פמן קונור פאולו ג'ונתן טוגו ג'ון דומן קווין קונוויי טום גאירי לורה ליני טים רובינס אמי רוסום קווין בייקון מרשה גיי הארדן לורנס פישבורן ספנסר טריט קלארק |
מוזיקה | קלינט איסטווד |
צילום | טום סטרן |
מדינה | ארצות הברית, אוסטרליה |
חברת הפקה | Village Roadshow Pictures, Malpaso Productions |
חברה מפיצה | האחים וורנר |
הקרנת בכורה | 23 במאי 2003 |
משך הקרנה | 138 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט בלשי, סרט מבוסס יצירה ספרותית, נאו-נואר, סרט דרמה, מותחן פשע, מותחן פסיכולוגי |
הכנסות באתר מוג'ו | mysticriver |
פרסים |
|
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
מיסטיק ריבר (באנגלית: Mystic River) הוא סרט דרמה אמריקאי שיצא לאקרנים בשנת 2003. הסרט בוים על ידי קלינט איסטווד ומככבים בו שון פן, טים רובינס, קווין בייקון ולורנס פישבורן. תסריט הסרט נכתב על ידי בריאן הלגלנד, ומבוסס על רומן שנכתב על ידי דניס ליהיין. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר וזכה בשניים: שון פן זכה בקטגוריית השחקן הטוב ביותר וטים רובינס זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר[1]. שון פן גם זכה בפרס גלובוס הזהב על תפקידו בסרט[2].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ימי מארקאם, שון דוויין ודייב בויל הם שלושה חברים שגדלו יחד באותה שכונה בבוסטון. בסצנה הפותחת את הסרט רואים את שלושתם כילדים במהלך משחק ברחוב. הם מבחינים ביציקת בטון טרי במדרכה הסמוכה ומחליטים לחרוט בו את שמותיהם. ג'ימי כותב ראשון, אחריו שון, ולפני שדייב מספיק לסיים לכתוב את שלו נעצרת לידם מכונית וממנה יוצא גבר שעונד תג משטרתי. האיש נוזף בהם ומורה לדייב להיכנס למכונית, לכאורה כדי להסיעו לביתו ולדווח לאמו על מעלליו. למעשה דייב נחטף ונכלא במרתף במשך ארבעה ימים, במהלכם הוא נתון להתעללות מינית, עד שהוא מצליח להימלט.
עשרים וחמש שנים לאחר מכן, השלושה עדיין מתגוררים באותה השכונה. ג'ימי (שון פן) הוא אסיר משוחרר אשר מנהל מכולת שכונתית, דייב (טים רובינס) הוא עובד צווארון כחול, שעדיין נושא עמו מטענים מעברו כנפגע אונס, ושון (קווין בייקון) משרת כבלש במשטרת מסצ'וסטס.
קייטי (אמי רוסום), בתו בת התשע עשרה של ג'ימי, יוצאת לבלות עם חברות בבאר מקומי. למחרת מתגלה מכוניתה הנטושה עם סימני דם, ולאחר מכן נמצאת גם גופתה בחורשה סמוכה. באותו לילה דייב חוזר לביתו בשעה מאוחרת, סובל מחתך בכף ידו, הוא מספר לאשתו סלסט (מרשה גיי הארדן) שנפצע במאבק עם שודד, וייתכן שאף הרג אותו, אלא שאירוע כזה לא דווח בעיתונות המקומית, וסלסט מתקשה להאמין לגרסת בעלה.
שון מופקד על ניהול חקירת הרצח יחד עם שותפו ווייטי פאוורס (לורנס פישבורן) וכתוצאה מכך מחדש את קשרי הילדות עם ג'ימי ועם דייב, שגם נחקר בהמשך באופן שגרתי כיוון ששהה בבר שבו בילתה קייטי בליל הרצח. אך בשל גרסותיו הסותרות של דייב לנסיבות הפציעה בידו, (מקוצץ ירקות) והתנהגותו המוזרה חושד בו ווייטי, בניגוד לשון, שהוא קשור לרצח. דייב עצמו מתחמק ומוטרד, עד שלבסוף משתכנעת גם אשתו סלסט, ממעורבותו האפשרית ברצח קייטי, הגם שללא מניע סביר, והיא מספרת על כך לג'ימי.
במהלך החקירה המשטרתית מצליחים שון ו-ווייטי לזהות ולאתר את האקדח שבאמצעותו התבצע הרצח, שייך לריי האריס, אביו של ברנדן, בן גילה של קייטי שמתגורר עם משפחתו באותה שכונה. ברנדן שיצא עם קייטי בסתר, נחקר עוד לפני כן, ויצא נקי גם בבדיקת פוליגרף. השניים אף תכננו לנסוע ללאס וגאס ולהינשא שם, ובכל מקרה ברור היה שאהב את קייטי. ברנדן הכחיש אמנם את קיום האקדח, אבל כשחזר לביתו לבדוק במחבוא הסודי, נחרד לגלות שנשאר בו רק נרתיק אקדח ריק, ובעוד החוקרים מאזינים לקלטת השיחה בה דווח הרצח למוקד החירום, וברור שילדים מעורבים באירוע, מתיישב ברנדן להמתין לאחיו האילם. האח אכן מגיע לבית ביחד עם חברו הטוב, ואז מתנפל עליהם ברנדן, מכה אותם בהאשמה שרצחו את קייטי, ונחלץ ברגע האחרון מאיומי האח החמוש על ידי השוטרים שהגיעו למקום.
במקביל, ג'ימי וחבריו לוקחים את דייב להשתכר בבאר מבודד יחסית על שפת הנהר, וכשדייב יוצא להקיא הם מכתרים אותו, וג'ימי מספר לדייב כיצד הרג את ריי האריס באותו מקום, כיוון שהלשין עליו וגרם לו להיכנס לכלא בתקופה שאשתו הראשונה גססה מסרטן. ג'ימי כופה על דייב להתוודות ומבטיח לשחררו אם יודה ברצח קייטי. דייב מתעקש שלא רצח אותה, ומספר שבאותו לילה נתקל בפדופיל עם ילד במכונית, איבד שליטה והכה אותו למוות. ג'ימי מסרב להאמין לו, ומאיים שאם לא יודה כעת ברצח קייטי יהרוג אותו. לבסוף דייב מודה ומסביר שלמראה קייטי וחברותיה בבר, נזכר בנעוריו שלא היו לו, עקב טראומת ילדותו. בתגובה דוקר אותו ג'ימי בבטנו בסכין, ולאחר מכן יורה בו ומשליך את גופתו לנהר. רק לפנות בוקר מוצא שון את ג'ימי יושב על המדרכה ליד ביתו ומעדכן אותו שקייטי נרצחה על ידי שני הילדים, שייתכן והתכוונו רק להפחידה באקדח, אבל הסתבכו והרגו אותה. שון מספר לג'ימי שדייב מבוקש לחקירה בנוגע לרצח פדופיל מורשע, ושואל מתי לאחרונה ראה אותו. "לפני עשרים וחמש שנה, ברחוב הזה, במכונית מתרחקת, אבל אולי אתה צודק, מי לעזאזל יודע?" משיב לו ג'ימי ופונה לדרכו.
שון מקבל שוב שיחה מאשתו שעזבה אותו לפני כמה חודשים כשהיא בהיריון, ומאז נהגה להתקשר אליו רק לשמוע את קולו, ולנתק מבלי לומר דבר. הפעם הוא מתנצל על שגרם לה להתרחק ואז לראשונה הסכימה לספר על הבת שנולדה להם ולחזור הביתה. ג'ימי מתוודה בפני אשתו אנבת על רצח דייב, שלא חטא במאומה, והיא תומכת בו, כי הוא אדם חזק שעושה כל מה שעליו לעשות, והוא לעולם לא טועה.
בסצנה האחרונה עובר ברחוב מצעד חגיגי ותושבי השכונה יוצאים לצפות בו, וביניהם סלסט המודאגת, שיוצרת קשר עין עם שון ועם אנבת, אך אף אחד מהם אינו פונה אליה, והיא מנופפת נואשות וקוראת לבנה הקטן על אחת המכוניות המשתתפות במצעד. ג'ימי מצטרף לאנבת ולחבריו, וכששון מבחין בו ומסמן לכיוונו בתנועת ירייה באקדח, ג'ימי פורש ידיו בתגובת מה לעשות, וממשיך למחוא כפיים למצעד. הסרט מסתיים בשוט של משטח הבטון הישן שבו חרוטים עדיין שמותיהם של ג'ימי ושון, ושמו הקטוע של דייב.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסצנה שפותחת את הסרט נראים שלושת הילדים כשהם משחקים הוקי ברחוב, והכדור מחליק ונופל לתוך פתח ביוב. שנים אחר כך עובר שם דייב עם בנו ומספר לו שאם היו פותחים את מכסה הביוב הסמוך אפשר היה למצוא שם עשרות כדורים שאבדו במהלך המשחקים. הבור וכדורי המשחק משמשים כמטאפורה לטראומת הילדות של דייב, כשבנו מציע לו שיפתחו את המכסה אבל האב מתחמק וניתן לראות שהוא עדיין אינו מסוגל להתמודד עם עברו.
הדת תופסת מקום משמעותי במהלך הסרט. קייטי בתו מנישואיו הראשונים נרצחת בליל שבת, וכבר ביום ראשון ג'ימי מבקר בכנסייה עם אשתו ושתי בנותיו ממנה. בסצנה שבה ג'ימי מספר לה כי רצח את דייב הוא עומד ללא חולצה, ועל גבו מתגלה קעקוע בצורת צלב גדון. לפני שהוא הורג את דייב, ג'ימי מתעקש לחלץ ממנו וידוי והודאה בפשע, ובכך הופך את עצמו למעין כומר, אם כי מסתבר לבסוף שהנחקר נאלץ להודות בפשע שלא ביצע, כפי שקרה גם בחקירותיה של הכנסייה הקתולית במהלך ההיסטוריה. בכך נוצרת גם סימטריה מסוימת בין ג'ימי לבין החוטף הסוטה שמופיע בתחילת הסרט כשהוא עונד טבעת ועליה צלב גדול.
כמו כן הסרט מותח ביקורת חברתית על האופן שבו החזק לוקח לעצמו את זכות המשפט וההוצאה לפועל: ג'ימי נעזר בחבריו לנהל חקירה מקבילה לחקירה המשטרתית באופן כוחני ועממי, ואשתו אנבת מצדיקה לבסוף את הפשע שביצע בטענה ש"כולם חלשים... כולם מלבדנו. ואתה יכול לשלוט בעיירה הזאת". רשות האכיפה החוקית, המשטרה, כושלת למעשה בתפקידה כאשר שון מניח לג'ימי לחמוק ללא עונש על העבירה שביצע. בשני המקרים הקורבן הוא דייב, שמייצג את החלש והפגיע שבחברה.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שון פן כג'ימי מארקאם
- טים רובינס כדייב בויל
- קיידן בויד כמייקל בויל
- קווין בייקון כשון דוויין
- קווין צ׳אפמן כוואל סאבג׳
- מרשה גיי הארדן כסלסט בויל
- לורנס פישבורן כוויטי פאוור
- לורה ליני כאנבת מארקאם
- טום גאירי כברנדן האריס
- אמי רוסום כקייטי מארקאם
- רוברט וולברג כקווין סאבג'
- ספנסר טריט קלארק "ריי השקט" האריס
הכנסות הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסות הסרט ברחבי העולם הסתכמו בכ-156,822,020 דולר שמתוכם 90,135,191 דולר בארצות הברית ו-66,686,829 דולר ברחבי העולם. עלות הפקת הסרט הסתכמה בכ-30 מיליון דולר.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מיסטיק ריבר (באנגלית)
- "מיסטיק ריבר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מיסטיק ריבר", באתר נטפליקס
- "מיסטיק ריבר", באתר AllMovie (באנגלית)
- "מיסטיק ריבר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "מיסטיק ריבר", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "מיסטיק ריבר", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מיסטיק ריבר", באתר אידיבי
- "מיסטיק ריבר", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "מיסטיק ריבר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות
- נסים דיין, בלתי נשכח, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2003
- שמוליק דובדבני, חבורת הפראים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשימת כל הזוכים באוסקר 2004, באתר הארץ, 1 במרץ 2004
- ^ פבלו אוטין, שחקן השנה, באתר גלובס, 29 ביוני 2004
- ^ "מיסטיק ריבר" באתר Box Office Mojo