לדלג לתוכן

ממלכת מצרים הקדומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
בתקופת הממלכה הקדומה של מצרים (בערך 2700 לפנה"ס - 2200 לפנה"ס בקירוב), מצרים הייתה מורכבת מאזור נהר הנילוס מדרום לאבו (הידוע גם בשם "אי הפילים"), וכן מסיני ונאות המדבר במדבר המערבי, עם שליטה/שלטון מצרי מצפון לנוביה ועד האזור שמדרום לאשד השלישי.[1]

בהיסטוריה המצרית העתיקה, הממלכה הקדומה היא התקופה המשתרעת בין השנים 2700-2200 לפני הספירה. היא ידועה גם בתור "עידן הפירמידות" או "עידן בוני הפירמידות", שכן היא כוללת את שלטונם של בוני הפירמידות הגדולים של השושלת הרביעית, כמו המלך סנפרו, שבתקופת שלטונו השתכללה אמנות בניין הפירמידה, והפרעונים ח'ופו, חעפרע ומנכאורע, שהזמינו את בניית הפירמידות בגיזה.[2] מצרים השיגה את השיא המתמשך הראשון שלה כציוויליזציה במהלך תקופה זו, הראשונה מבין שלוש תקופות "ממלכה" (אחריה הממלכה התיכונה והממלכה החדשה), אשר מסמנות את נקודות השיא של הציוויליזציה בעמק הנילוס התחתון.[3]

המושג "ממלכה קדומה" כאחת משלוש "תקופות זהב" (אנ') נטבע בשנת 1845 על ידי האגיפטולוג הגרמני ברון פון בונסן (Christian Charles Josias von Bunsen), והגדרתו התפתחה באופן משמעותי לאורך המאות ה-19 וה-20.[4] לא רק שהשליט האחרון בתקופה השושלתית הקדומה היה קשור לשני המלכים הראשונים של הממלכה הקדומה, אלא שה"בירה", מעון המלוכה, נשארה באִנְבּוּ־חֶץ (Ineb-Hedj), השם המצרי של ממפיס. ההצדקה הבסיסית להפרדה בין שתי התקופות היא השינוי המהפכני באדריכלות המלווה בהשפעות על החברה המצרית ועל הכלכלה של פרויקטי בנייה בקנה מידה גדול.[3]

הממלכה הקדומה נחשבת לרוב כתקופה מהשושלת השלישית ועד לשושלת השישית (2686–2181 לפני הספירה). המידע מהשושלות הרביעית עד השישית של מצרים הוא דל, והיסטוריונים רואים בהיסטוריה של התקופה ממש "כתובה באבן" ובעיקר אדריכלית בכך שדרך האנדרטאות וכתובותיהן הצליחו החוקרים לבנות היסטוריה.[2] האגיפטולוגים כוללים גם את השושלות השביעית והשמינית בממלכה הקדומה כהמשך לממשל, שרוכז בממפיס. בעוד שתקופה הממלכה הקדומה אופיינה בביטחון פנים ושגשוג, אחריה באה תקופה של חוסר אחדות ודעיכה תרבותית יחסית שכונתה על ידי אגיפטולוגים כתקופת הביניים הראשונה.[5] בתקופת הממלכה הקדומה, שליט מצרים (שלא נקרא פרעה עד תקופת הממלכה החדשה) הפך לאל חי ששלט באופן מוחלט ויכול היה לדרוש את השירותים והעושר של נתיניו.[6]

תחת ג'וסר, השליט הראשון של השושלת השלישית בממלכה הקדומה, הועברה בירת מצרים העתיקה לממפיס, שם הקים ג'וסר את חצרו. עידן חדש של בנייה החל בסקארה בתקופת שלטונו. האדריכל של המלך ג'וסר, אמחותפ, מיוחס לפיתוח הבנייה באבן ועם תפיסת הצורה האדריכלית החדשה, פירמידה מדורגת (אנ').[6] הממלכה הקדומה ידועה בעיקר בזכות מספר רב של פירמידות שנבנו בתקופה זו כמקומות קבורה למלכי מצרים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Brewer, Douglas J. Ancient Egypt: Foundations of a Civilization. Harlow, UK: Pearson, 2005.
  • Callender, Gae. Egypt In the Old Kingdom: An Introduction. South Melbourne: Longman, 1998.
  • Kanawati, Naguib. Governmental Reforms In Old Kingdom Egypt. Warminster: Aris & Phillips, 1980.
  • Kanawati, Naguib., and Alexandra Woods. Artists of the Old Kingdom: Techniques and Achievements. 1st English ed. Egypt: Supreme Council of Antiquities Press, 2009.
  • Lehner, Mark. The Complete Pyramids. London: Thames and Hudson, 1997.
  • Málek, Jaromír., and Werner Forman. In the Shadow of the Pyramids: Ancient Egypt During the Old Kingdom. Norman: University of Oklahoma Press, 1986.
  • McFarlane, A., and Anna-Latifa Mourad. Behind the Scenes: Daily Life In Old Kingdom Egypt. North Ryde, N.S.W.: Australian Centre for Egyptology, 2012.
  • Metropolitan Museum of Art. Egyptian Art in the Age of the Pyramids. New York: Metropolitan Museum of Art, 1999.
  • Papazian, Hratch. Domain of Pharaoh: The Structure and Components of the Economy of Old Kingdom Egypt. Hildesheim: Gerstenberg, 2012.
  • Ryholt, Kim S. B. The Political Situation in Egypt during the Second Intermediate Period c. 1800–1550 BC. Copenhagen: Museum Tusculanum, 1997.
  • Sowada, K., and Peter Grave. Egypt In the Eastern Mediterranean During the Old Kingdom: An Archaeological Perspective. Fribourg: Academic Press, 2009.
  • Strudwick, Nigel. The Administration of Egypt In the Old Kingdom: The Highest Titles and Their Holders. London: KPI, 1985.
  • Warden, Leslie Anne. Pottery and Economy In Old Kingdom Egypt. Boston: Brill, 2013.
  • Wilkinson, Toby. Early Dynastic Egypt. London: Routledge, 2001.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממלכת מצרים הקדומה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Grimal, Nicolas (1994). A History of Ancient Egypt. Wiley-Blackwell (July 19, 1994). p. 85.
  2. ^ 1 2 "Old Kingdom of Egypt". World History Encyclopedia. Retrieved 2017-12-04.
  3. ^ 1 2 Malek, Jaromir. 2003. "The Old Kingdom (c. 2686–2160 BC)". In The Oxford History of Ancient Egypt, edited by Ian Shaw. Oxford and New York: Oxford University Press. ISBN 978-0192804587, p.83
  4. ^ Schneider, Thomas (27 August 2008). "Periodizing Egyptian History: Manetho, Convention, and Beyond". In Klaus-Peter Adam (ed.). Historiographie in der Antike. Walter de Gruyter. pp. 181–197. ISBN 978-3-11-020672-2.
  5. ^ Carl Roebuck, The World of Ancient Times, pp. 55 & 60.
  6. ^ 1 2 Carl Roebuck, The World of Ancient Times, p. 56.