לדלג לתוכן

נודע ביהודה

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נודע ביהודה
שער ספר נודע ביהודה, מהדורת סדילקוב תקצ"ג
שער ספר נודע ביהודה, מהדורת סדילקוב תקצ"ג
מידע כללי
מאת רבי יחזקאל לנדא
סוגה שו"ת
הוצאה
הוצאה פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה פראג
תאריך הוצאה תקל"ו – תקע"א
עורך רבי שמואל לנדא
מהדורות נוספות
מספר כרכים 4
תאריך מהדורה מוערת מהדורת מכון ירושלים, אשקלון תשס"ד–תשס"ט
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט נודע ביהודה
היברובוקס 19751
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נודע ביהודה הוא ספר בו קובצו השו"ת שכתב רבי יחזקאל לנדא. הספר המכיל למעלה מ-850 תשובות הלכתיות, הוא בעל השפעה רבה מאוד בעולם השו"ת והפסיקה ההלכתית, ונחשב לאוטוריטה הלכתית. מאז שהודפס לראשונה חזר והודפס בעשרות מהדורות, בחלקן בתוספת הערות וציונים.

בפי רבים אף מכונה המחבר – רבי יחזקאל לנדא "נודע ביהודה" על שם ספרו זה, וגם על מצבתו ציווה רבי יחזקאל לכתוב שהוא מחבר הספר. הספר נקרא על שם רבי יהודה אביו של רבי יחזקאל לנדא.

תוכן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן הספר מכיל למעלה מ-850 תשובות הלכתיות שנכתבו במשך כ-48 שנים[1], למאות אנשים שונים.

בהקדמתו לספר כתב המחבר כי התשובות המודפסות נכתבו על ידו מעת היותו בן 24, והוא מעיד על יגיעתו בתורה. את שם הספר הוא קרא על שם אביו רבי יהודה. השם גם מרמז לשם אמו, שכן המילה "נודע" במספר קטן שווה לגימטריא של שם אמו – חיה.

הספר מחולק לשתי מהדורות המהוות שני חלקים: המהדורה הראשונה הנקראת מהדורא קמא נדפסה על ידי המחבר בשנת תקל"ו, והוגהה על ידו[2]. המהדורה השנייה הנקראת מהדורא תניינא הודפסה רק אחרי פטירתו על ידי בנו רבי שמואל לנדא. מהדורה זו מכילה תשובות הלכתיות שכתב רבי יחזקאל לאחר הדפסת המהדורה הראשונה, וכן תשובות הלכתיות מבניו רבי שמואל (המו"ל) ורבי יעקב (יעקבקא). מלבד הקדמת הספר שנכתבה בידי רבי שמואל, נוספו גם "דברי ידידות" מרבי יעקב.

בתשובותיו הסתמך המחבר לרוב על התלמוד והפוסקים הראשונים, ומיעט לצטט או להסתמך על דברי האחרונים[3], כמו כן, הוא מיעט בפלפול. פעמים רבות הדגיש המחבר שהוא מ"יראי הוראה"[4]. עם זאת, הוא עמד על דעתו והגן על פסקיו בתוקף. ולעיתים בודדות חזר בו מהכרעה שכתב במהדורה הראשונה[5].

בתשובותיו ובפסקיו לא התחשב כלל בקבלה והדגיש כמה פעמים "אין לי עסק בנסתרות"[6]. כמו כן הוא הקפיד על אלו המשנים מנוסח התפילה, והגן על מנהגי אשכנז המקובלים, ובכמה מתשובותיו התנגד נחרצות לתנועת החסידות. למרות זאת, בנוגע לתעניות וסיגופים הייתה עמדתו דומה לעמדת החסידות[7].

חלק נכבד מהתשובות נכתבו לתלמידי חכמים חלקם גדולי הדור. בהם: רבי יצחק הלוי הורוביץ, רבי יוסף שטיינהרט, רבי אלעזר קאליר, רבי חיים צאנזר, רבי ישעיה פיק ברלין, רבי חיים הכהן רפפורט, רבי יצחק סג"ל לנדא, רבי יצחק הלוי הורוביץ, רבי נתנאל וייל, רבי מאיר ברבי, ורבי שאול מאמסטרדם.

פסיקות מפורסמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחבר – רבי יחזקאל לנדא

תשובותיו של הנודע ביהודה הפכו לשם דבר בעולם הרבנות, והספר הפך לאוטוריטה בתחום הפסיקה ההלכתית. כמה מתשובותיו התפרסמו ביותר בשל הנידון ההלכתי הרגיש או השנוי במחלוקת.

בהן: היתר הגילוח בחול המועד[8], היתר דג השטירל[9], פסילת גט שניתן על ידי שליח לאישה בעל כרחה מכיוון שאין שליח לדבר עבירה[10], הכשרת הגט מקליווא, שלילת אמירת לשם ייחוד[11]. פסיקה לאיסור במקרה של ז‏נות באשת איש מפורסמת, שעל פי האגדה אף נאלץ לעקור מברודי בעטיה[12]. איסור ניתוחי מתים[13]. היתר ציפוי תפלין בזהב[14]. איסור נשיאת מטריה בשבת משום חשש אוהל[15]. הכשר משקה המעד שנעשה עם קרום שלפוחית האוויר של דג חידקן ענק (Huso Huso) האסור לאכילה[16].

הדפסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה ראשונה של הספר המכונה מהדורא קמא הודפסה בפראג תקל"ו בחיי המחבר ולאחר הגהתו. המהדורה השנייה המכונה מהדורא תניינא, הודפסה על ידי בנו רבי שמואל בפראג תקע"א.

סמוך להופעתו בדפוס, כבר הודפס הספר שהתחבב מאוד על הרבנים והלומדים, פעמים רבות בדפוסים שונים במזרח אירופה.

דפוסים בולטים

בשנות תש"ע-תשע"א הוציא לאור הרב דוד אברהם מנדלבוים ספרי ליקוטים מתורת רבי יחזקאל לנדא על התורה ועל המועדים בשם "נודע ביהודה"[17].

תפוצה והשפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספר נודעה השפעה רבה, והוא התפשט במהירות; מדבריו מצוטטים כבר בחייו בספרי רבנים בולטים בדורו. כמו בספרו של רבי פנחס הורוביץ – "גבעת פנחס"[18], ובספרי החיד"א[19] שאף כתב בספר הביבליוגרפיה שלו – שם הגדולים את דברי הערכה הבאים על הספר: ”ותשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא, חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו. ואם בענין גלוח בחה"מ נטה קו, מכל מקום החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו”.

כמה רבנים בולטים בדור הסמוך לו העריכו מאוד את הספר ואף כתבו עליו הגהות והערות. בהם: רבי יוסף דוד זינצהיים[20], רבי ברוך פרנקל-תאומים, ורבי עקיבא איגר[21].

בפולקלור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר כי כשהגיע הספר לידיו של רבי ברוך פרנקל-תאומים היה שקוע בקריאתו במשך יממה בלי לשים לב לזמן שחלף[22]. רבי יוסף שלום אלישיב ייחס לספר כח סגולי, ואמר שקבלה בידו כסגולה לרפואה ללמוד בעיון תשובה אחת בנודע ביהודה[23].

אף שהמחבר נודע כמתנגד נחרץ לתנועת החסידות, ואחד מנושאי דגלה – רבי חיים מצ'רנוביץ' אף כתב תשובה ארוכה כנגד התשובה שהתפרסמה בספר לשלול אמירת לשם ייחוד, הוערך כח תורתו באופן יוצא דופן אצל רבים ממנהיגיה; על רבי ברוך ממז'יבוז' מסופר שאמר לרבי יעקב שמשון משיפיטובקה שרצה לכתוב השגות על הספר שב"מתיבתא דרקיעא הוכרז שהלכה כמותו"[22]. גם רבי חיים מצאנז חיבב מאוד והעריץ את הספר[24] ואף כתב ”ואם כי ראיתי קצת רבנים בדמיונם משיבים על הנודע ביהודה, בעוה"ר הוא מחמת חסרון הדעת וקלות, ופוק חזי בין תקיפי קדמאי הנוב"י ז"ל שידוע תוקפו בהלכה וכי לא נצחו כמעט אדם מעולם”[25]. ואחד מתלמידיו – רבי שמואל ענגיל כתב כי הנודע ביהודה הוא פוסק לדורות[22].

גם בחסידות חב"ד, נמסרה שמועה מפי רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), לפיה אמר על הנודע ביהודה "שהיה יחיד בדורו בהוראותיו, קלע אל השערה ולא החטיא"[26]. מנגד, יש טוענים שבדור הסמוך לו הייתה הסתייגות כלפיו בשל התנגדותו.

"ספר נודע ביהודה מהדורא קמא", 1880 ורשה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1


לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מעוז כהנא, מהנודע ביהודה לחתם סופר, הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן, מרכז זלמן שזר, 2015[27].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפוס ראשון
מהדורת מכון ירושלים עם הערות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו תשובה מתמוז תק"ה בחושן משפט, מהדורא קמא, סימן ז', ותשובה שנכתבה בכסליו תקנ"ג, אורח חיים, מהדורא תניינא, סימן ה'.
  2. ^ אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן י"ב.
  3. ^ יורה דעה, מהדורא קמא, סימן נ"ה.
  4. ^ אורח חיים, מהדורא קמא, סימן ז'.
  5. ^ אבן העזר, מהדורא קמא, סימן כ"ח.
  6. ^ יורה דעה, מהדורא תניינא, סימן ר"א.
  7. ^ אורח חיים, מהדורא קמא, סימן ל"ה.
  8. ^ אורח חיים מהדורא תניינא, סימן צ"ט–ק'.
  9. ^ יורה דעה, מהדורא תניינא, סימן כ"ח.
  10. ^ רבי יחזקאל לנדא, נודע ביהודה, <דפו"ר> חלק ב' (אה"ע, חו"מ), סימנים ע"ה-פ"ג, פראג תקל"ו - תקע"א, עמ' צ'-ק"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  11. ^ יורה דעה, מהדורא קמא, סימן צ"ג.
  12. ^ אבן העזר, מהדורא קמא, סימן ע"ב.
  13. ^ יורה דעה, מהדורא תניינא, סימן ר"י.
  14. ^ אורח חיים, מהדורא קמא, סימן א'.
  15. ^ אורח חיים, מהדורא תניינא, אורח חיים סימן ל'.
  16. ^ יורה דעה, מהדורא קמא, סימן כ"ו. וראו אצל אברהם דוד מוסקוביץ, כשרותו של דג ״מרלין הכחול״ בתוך: כתב עת אור ישראל ל"ז, תשרי תשס"ה, עמ' קצ"ג
  17. ^ נודע ביהודה על התורה - א, בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה.
  18. ^ רבי פנחס הורוביץ, גבעת פנחס, סדר חליצה, סימן ס"ו, ד"ה ועיין, יוזפוב תרמ"ו, עמ' 28, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  19. ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שו"ת חיים שאל, חלק א', סוף סימן מ"ח, ליוורנו תקנ"ב, דף נ"ד עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  20. ^ רבי יוסף דוד זינצהיים, יד דוד, חלק א', פסחים ריש פרק ואלו עוברין ד"ה תוס', אופנבך תקנ"ט, דף קל"ג עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  21. ^ רבי עקיבא איגר, תשובות רבי עקיבא איגר מכתב יד, סימן פ"ח, ד"ה אבל, ירושלים תשכ"ה, עמ' ס"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  22. ^ 1 2 3 רבי יקותיאל אריה קמלהאר, מופת הדור, פיוטרקוב תרצ"ד, עמ' ע"ד–ע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  23. ^ אהרן זכאי, אוצרות ההלכה - התפילה והלכותיה - א, ירושלים תשס"ה, עמ' 419, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  24. ^ אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, מקור חיים, אות פ"ט, בילגורי תרע"ב, דף י"ד, באתר אוצר החכמה.
  25. ^ רבי חיים הלברשטאם, דברי חיים <שו"ת>, חלק ב', סימן מ"א, ניו יורק תש"ה, עמ' 107, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  26. ^ יעקב שלמה תפילנסקי, "נודע ביהודה – שו"ת", בתוך: אמרי ספר, עמ' רע"ג–רע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  27. ^ ראו כאן.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נודע_ביהודה&oldid=38911150"