ספיטמנס
ספיטמנס היה אציל סוגדי שפעל במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס. הוביל את המרד באלכסנדר מוקדון, בעת כיבושיו באסיה התיכונה. נחשב לגיבור לאומי בטג'יקיסטן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוגדיאנה היא ארץ עתיקה הנמצאת באזור טג'יקיסטן ואוזבקיסטן המודרניות. תושביה נודעו בתור סוחרים ממולחים ועירם המרכזית הייתה מרקנדה (סמרקנד המודרנית). אלכסנדר הגדול פלש לאימפריה הפרסית, שסוגדיאנה הייתה חלק ממנה, בשנת 334 לפנה"ס. תוך כמה שנים הצליח לכבוש את שטחי הליבה שלה.
ביולי 330 לפנה"ס[1] נרצח דריווש השלישי על ידי קבוצת קושרים, ביניהם בסוס, סטראפ באקטריה. בסוס הכריז על עצמו כמלך החוקי החדש של האימפריה הפרסית תחת השם המלכותי ארתחששתא החמישי. אלכסנדר הגדול הכריז כי בסוס מרד במלכות ופלש לבאקטריה באביב 329 לפנה"ס. בסוס נתפס עד מהרה, אך התנגדות לכיבוש המוקדוני לא הסתיימה. השבטים אוהבי החירות של באקטריה וסוגדיאנה בשיתוף עם שבטים סקיתים פתחו במאבק שנמשך שנתיים תמימות.
ספיטמנס הנהיג את המרד בסוגדיאנה. הוא היה טקטיקן מבריק שהצליח לטמון מארבים קטלניים לצבאו של אלכסנדר הגדול ואף הביס כמה ממצביאיו בקרבות עקובים מדם שעלו למוקדונים במאות הרוגים. ספיטמנס התמיד בהתקפות פגע וברח עד אשר הובס באחד הקרבות על ידי קוינוס. ספיטמנס הצליח להימלט, אך נבגד בידי אנשיו, נרצח בעיר גַבַּע (כיום איספהן) שעל נהר היקרת, וראשו הערוף נמסר לידי המוקדונים.[2]
גיבור לאומי בטג'יקיסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו של ספיטמנס נקראת החל משנת 2003 נפת ספיטמן בטג'יקיסטן. בתחילת המאה ה-21 התגוררו בה כ-100,000 בני אדם. בנפה זו הקימו הטג'יקים אתר זיכרון לספיטמנס.[3] האתר כולל פארק רחב ידיים ופסל לזכרו של ספיטמנס. בטקס חנוכת האתר נכח נשיא טג'יקיסטן, אמומאלי רחמון.
כמו כן, קיים בטג'יקיסטן עיטור צבאי שמוענק לאנשי כוחות הביטחון שנקרא על שמו של ספיטנמס, עיטור ספיטמנס. הכיבוש הונצח גם בסרט של חברת אוזבק-מולטפילם (Uzbek Multfilm).[4] גם עסקים רבים שאבו את שמם משמו של הגיבור המקומי ספיטמנס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספיטמנס באתר ליוויוס (באנגלית)
- נשיא טג'יקיסטן בטקס חנוכת אתר זיכרון לספיטמנס באתר סוכנות ידיעות מרכז אסיאתית (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תארוך מקורב ליולי נעשה על פי כרוניקה בבלית הכרוניקה בתרגום לאנגלית באתר ליוויוס
- ^ אפגניסטן - תולדות המערכות הצבאיים מימי אלכסנדר מוקדון ועד למלחמה בטליבן סטפן טאנר, עמוד 49, הוצאת ד"א קפו (באנגלית, אתר ספרי גוגל)
- ^ אזכור האירוע ותמונות (באנגלית)
- ^ הסרט ביוטיוב
