עוזר רבין
לידה |
18 במרץ 1921 פרנקפורט, רפובליקת ויימאר |
---|---|
פטירה | 9 במאי 1999 (בגיל 78) |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | עינת |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת תל אביב |
שפות היצירה | עברית |
סוגה | שירה |
פרסים והוקרה |
|
עוזר רבין (18 במרץ 1921 – 9 במאי 1999) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ביאליק לשירה, ופרס ראש הממשלה ליצירה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוזר רבין נולד בפרנקפורט שבגרמניה, בשנת 1921, ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1926, בהיותו ילד בן 5. אביו היה רופא במושבות, ובילדותו הם עברו ממקום למקום. עם גירושי הוריו הוא עבר לתל אביב עם אמו, ובה למד והתחנך. לאחר תום לימודיו התנדב בקיבוץ מרחביה כעגלון, שם הכיר את אשתו רות, בתו של אפרים (קוצנוק) קינן. לאחר שירותו במלחמת העצמאות השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. כמה שנים לאחר מכן יצא להשתלמות באנגליה.
עבד שנים רבות כעורך בהוצאת הספרים מסדה, אשר הייתה בבעלות דודתה של אשתו, ברכה פלאי. ב-1973 הצטרף לסגל המחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה. את דרכו כמשורר התחיל בכתב העת "דפים לשירה" שערך המשורר אברהם שלונסקי. רבין פרסם ספרי שירה מעטים, אך שירתו קנתה לה אוהדים רבים. שיריו לא היו קלים, ורחוקים מאוד מהטעם של הזרם המרכזי בשירה העברית של דורו. אף על פי כן זכתה שירתו להתייחסות נרחבת בביקורת, ומאמרים רבים מאת טובי החוקרים ופרשני הספרות נכתבו עליה.
עוזר רבין לא היה נואם גדול, אבל את שיריו קרא בצורה כובשת. הוא היה מקורב לחבורת היוצרים של דור הפלמ"ח, ובהם משה שמיר, אמיר גלבע ואחרים. המשורר טוביה ריבנר, ששירתו אף היא באה ממקורות התרבות של הגרמנית, היה קרוב אליו.
לעוזר רבין 2 בנים, עמוס ודן.
רבין נפטר בישראל ב-9 במאי 1999, ונקבר בקיבוץ עינת.
ספרי שירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עד עפר, מרחביה: ספרית פועלים, 1953.[1]
- שוב ושוב: שירים, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ז.
- משירי עוזר רבין, תל אביב: עקד ('סדרה קטנה לשירה'), 1970.
- בטרם תעבור: שירים, רמת גן: מסדה, 1975.[2]
- הולך סובב הולך: שירים, ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ב 1982.
- למה לא תקום? והברק: [1953–1998]; השירים נבחרו בידי טוביה ריבנר ורות רבין, תל אביב: קשב לשירה, תשס"ה 2005.
בעריכתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דליה הרץ ועוזר רבין (עורך), שירי תל אביב: מבחר זוטא, כרך א, תל אביב: קרן תל אביב לספרות ולאמנות והוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"מ.
- יוסף פינסקי, דרך מצוקים; עריכה: עוזר רבין, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"א.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1968 – פרס מילוא, על ספר שיריו "שוב ושוב".[3]
- 1971 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.[4]
- 1976 – פרס קוגל לספרות יפה (מטעם עיריית חולון), על ספר שיריו "בטרם תעבור".[5]
- 1983 – פרס ביאליק לספרות יפה (מטעם עיריית תל אביב), על ספר שיריו "הולך סובב והולך".[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי לוז, מסה פרטית: שתי אופציות נפלאות, שבו 12, 2004.
- חנה יעוז, השפעות השירה העברית בספרד על שירתו של עוזר רבין, בקורת ופרשנות 32, 1998.
- אילן שיינפלד, חטאת חיים שלא נחיו, על דמות הדובר הלירי ועל חוויית היסוד בשירת עוזר רבין, עלי שיח 22, 1984.
- הלל ברזל, הזועק כנגד עצמו, על שירתו של עוזר רבין, מאזנים מ"ב, 1976.
- חנן חבר, דרך נפש בהתפעמה, עוזר רבין "בטרם תעבור", סימן קריאה 7, 1977.
- גיורא לשם, חווית חידת הנפש, על שירתו של עוזר רבין, עם הופעת אסופת שירים חדשה "הולך סובב הולך", מאזנים, נ"ה/3, 1982.
- יובל גלעד, עולה בנהייה כואבת, על ספר מבחר משירתו של עוזר רבין, עיתון 77, מרץ 2006.
- צבי לוז, שירת עוזר רבין, מונוגרפיה הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עוזר רבין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- עוזר רבין, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- עוזר רבין, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- מ. שמיר, על שירת עוזר רבין, דבר, 6 במרץ 1953 (עם הופעת ספר שיריו "עד עפר")
- ש. שפרה, המשורר עם עצמו ועם קוראיו: (שיחה עם עוזר רבין), דבר, 26 בפברואר 1971, המשך
- אלכס זהבי, בין גוף לנפש, דבר, 6 באוגוסט 1976 (עם הופעת ספר שיריו "בטרם תעבור")
- משה בן-שאול, גלויות | פרס ביאליק, מעריב, 24 בדצמבר 1982
- יעקב אברמסון, על השיר "אהבת נפש" של עוזר רבין, עתון 77, גיליון 315, נובמבר 2006
- יעקב בסר, עוזר רבין: לא יכול לכתוב אחרת - ראיון, עתון 77 גיליון 227, ינואר 1999, עמ' 14–16, בארכיון הדיגיטלי של כתב העת בספריית אוניברסיטת טקסס באוסטין
- חוה זמירי, "השיר הוא תמיד מכוון למישהו", על "הולך סובב הולך" מאת עוזר רבין, עתון 77 גיליון 227, ינואר 1999, עמ' 18–23, בארכיון הדיגיטלי של כתב העת בספריית אוניברסיטת טקסס באוסטין
- לאה גלזמן, האני המתבונן בעצמו, על "הנה" מאת עוזר רבין, עתון 77 גיליון 227, ינואר 1999, עמ' 24–27, בארכיון הדיגיטלי של כתב העת בספריית אוניברסיטת טקסס באוסטין
- עוזר רבין, דף שער בספרייה הלאומית
- עוזר רבין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מפרי עטו:
- לא כבות הנר לא הבערה, דבר, 31 בדצמבר 1971
- שירים, עתון 77 גיליון 227, ינואר 1999, עמ' 12–13, בארכיון הדיגיטלי של כתב העת בספריית אוניברסיטת טקסס באוסטין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביקורת: מ. שמיר, על שירת עוזר רבין, דבר, 6 במרץ 1953.
- ^ ביקורת: אלכס זהבי, בין גוף לנפש, דבר, 6 באוגוסט 1976.
- ^ חולקו פרסי "מילוא" ל-1968, דבר, 2 בפברואר 1969; פרסי מילוא 1968, דבר, 7 בפברואר 1969 (מדברי השופטים).
- ^ הוענקו פרסי-יצירה מטעם ראש הממשלה, דבר, 21 במאי 1971.
- ^ פרס קוגל הוענק למשורר עוזר רבין, דבר, 22 בינואר 1976.
- ^ נקבעו חתני "פרס ביאליק", מעריב, 14 בדצמבר 1982.
- ^ זיוה שמיר, מיטב השיר - אמיתו, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
הקודם: נתן זך |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם נסים אלוני 1983 |
הבא: יהושע בר-יוסף, דוד שחר |