עולם המתים
במסורות דתיות ומיתוסים שונים, עולם המתים הוא העולם העל-טבעי ששייך למתים, הממוקם מתחת לעולם החיים.[1]
מושג זה נמצא כמעט בכל ציוויליזציה, וכי ייתכן שהוא קיים מתחילת האנושות.[2] מאפיינים נפוצים למיתוסים של עולם המתים הם תיאורים של אנשים חיים שעושים מסעות לעולם המתים, לעיתים קרובות למטרה הרואית כלשהי. מיתוסים אחרים הקשורים לעולם המתים, כמו בסיפורו של פאטרוקלוס, מתייחסים לקיום טקסי פולחן שמטרתן הכנסת נשמות לעולם המתים.[3][4]
מספר סיפורי מיתולוגיה משלבים בין קיום מסע של הנפטר אל עולם המתים, לבין עבירת מכשול מכונן, כגון אגם או נהר (לדוגמה בתרבות היוונית היו צריכים לשוט בנהר הסטיקס בדרך למשפט ובמיתולוגיה המצרית בדרך לאולם המשפט של אוסיריס היו צריכים לעבור דרך נהר בדואת).[5] הירידה לעולם המתים מתוארת כ"מיתוס החשוב ביותר עבור סופרים מודרניים".[6]
בעברית המודרנית נפוץ השימוש בשם "שְׁאוֹל" (לעיתים מיודע, "השְׁאוֹל"), שמו של עולם המתים בתנ"ך, כשם כללי לעולמות מתים בתרבויות אחרות, אף כי בפועל זה אינו שמם בשפות אחרות.
עולם המתים בתרבויות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערכים המודגשים להלן הם שמות עולם המתים בכל תרבות (בחלק מהמקרים זהו שם האל האחראי על עולם המתים).
- מיתולוגיה מצרית (החל מהמאה ה-32 לפנה"ס): עולם המתים נקרא דוּאָת (אנ'), והאל האחראי עליו הוא אוסֶר (גם "אוסיר", מוכר בשמו היווני אוסיריס), לו מספר תפקידים, בהם אל המתים ותחיית המתים.
- מיתולוגיה מסופוטמית (המיתולוגיה של השׁוּמֵרִים, האַכַּדִים, הבַּבְלִים והאַשּׁוּרִים, החל במאה ה-30 לפנה"ס): לעולם המתים המסופוטמי (אנ') מספר שמות. בשומרית הוא נקרא קוּר, אִירְקַלָה, קוּקוּ, אָרָאלִי או קִיגָאל, ובאכדית אֶרְסיטוּ. הפיקוח על עולם המתים הוא אחד מתפקידיו של האל נֵרְגַל, אל המלחמה והמגפה, אשר מפקח על עולם המתים בראש פנתיאון מיוחד. גם הפיניקים עבדו אל זה.
- מיתולוגיה כנענית (מיתולוגיה פיניקית; המאה ה-25 לפנה"ס לכל המוקדם): מוצגת בשירה האוגריתית ובפרט בעלילות בעל וענת (המאה ה-15 לפנה"ס). עולם המתים נקרא בֵּית הַחופְשִׁית והאל האחראי עליו הוא מות. קיים דמיון לשְׁאוֹל התנ"כי, המאוחר יותר, ואף נעשה שימוש במונחים ממיתולוגיה זו כדי לפרש מספר מונחים מקבילים תנ"כיים[7].
- מיתולוגיה כשית (המאה ה-16 לפנה"ס): האחראי על עולם המתים הוא האל הראשי של הכשים שׁוּקָמוּנָה (Shuqamuna). הוא נחשב למקבילו של נֵרְגַל, אל עולם המתים המסופוטמי, שאף הוא ממלא תפקיד זה בנוסף לתפקידים אחרים.
- מיתולוגיה יוונית (המאה ה-12 לפנה"ס לכל המוקדם) ומיתולוגיה רומית: עולם המתים בתרבות הקלאסית דומה, שכן המיתולוגיה הרומית התבססה על המיתולוגיה היוונית. האל האחראי על עולם המתים במיתולוגיה היוונית הוא הַאדס (גם "פלוטון"), ששמו משמש גם כשם נרדף לעולם המתים. מקבילו הרומי הוא פלוטו (גם "דיס פאטר"), המסתמך על האל הרומי המוקדם יותר אוֹרְקוּס, שגם שמו משמש כשם נרדף לעולם המתים. אגף בעולם המתים המופיע בשתי המיתולוגיות הוא טרטרוס. עולם המתים היווני-רומי מופיע ביצירות רבות ושונות, בהן "האודיסיאה" מאת הומרוס (המאה ה-8 או ה-7 לפנה"ס), "המיתוס של אֵר (אנ')" מתוך "המדינה" מאת אפלטון (המאה ה-4 לפנה"ס), "אינאיס" מאת ורגיליוס (המאה ה-1 לפנה"ס), "הקומדיה האלוהית" מאת דנטה אליגיירי (המאה ה-14) ועוד.
- מיתולוגיה תנ"כית (החל מהמאה ה-2 לפנה"ס): עולם המתים בתנ"ך הוא השְׁאוֹל. קיים דמיון בינו לעולם המתים המתואר במיתולוגיה הכנענית.
- מיתולוגיה אסלאמית (המאה ה-7): בעולם המתים האסלאמי מצוי עץ הזַקוּם, שהנו עץ בעל תכונות שליליות, כנגד תכונותיהם החיוביות של עצי גן העדן.
- מיתולוגיה אצטקית (החל במאה ה-15): עולם המתים הוא מִיקְטְלָן, ובו שולטים אל המוות מיקטלנטקוטלי (מילולית: "מלך עולם המתים") ורעייתו מיקטקקיוואדל ("מלכת עולם המתים").
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Underworld". The free dictionary. נבדק ב-1 ביולי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Isabelle Loring Wallace, Jennie Hirsh, Contemporary Art and Classical Myth (2011), p. 295.
- ^ Radcliffe G. Edmonds, III, Myths of the Underworld Journey: Plato, Aristophanes, and the 'Orphic' Gold Tablets (2004), p. 9.
- ^ Jon Mills, Underworlds: Philosophies of the Unconscious from Psychoanalysis to Metaphysics (2014), p. 1.
- ^ Evans Lansing Smith, The Descent to the Underworld in Literature, Painting, and Film, 1895–1950 (2001), p. 257.
- ^ Evans Lansing Smith, The Descent to the Underworld in Literature, Painting, and Film, 1895–1950 (2001), p. 7.
- ^ לדוגמה בית החופשית בהקשר למלך יהודה עוזיהו.
