פאטס וולר

פאטס וולר
**Fats Waller**
לידה	21 במאי 1904; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	15 בדצמבר 1943 (בגיל 39); קנזס סיטי, ארצות הברית
שם לידה	Thomas Wright Waller
שם במה	Fats Waller
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1918
מקום לימודים	תיכון דוויט קלינטון
סוגה	ג'אז
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	עוגב, פסנתר
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (1993)
	פרופיל ב-IMDb

פאטס וולר (באנגלית: Fats Waller;‏ 21 במאי 1904 - 15 בדצמבר 1943) היה פסנתרן, זמר ומלחין ג'אז אמריקאי.

חייו ויצירתו

נולד בניו יורק כתומס ווריט וולר (Thomas Wright Waller). אימו היה מוזיקאית ואביו כומר. בילדותו ניגן מוזיקה דתית בעוגב בכנסייה של אביו ובמרכז קהילתי בהארלם. שמע ג'אז כבר מילדות וכשהיה מנגן ג'אז בכנסייה היה אביו מכה אותו על כך. עוד לפני שמלאו לו 18 כתב את הרגטיים הראשון שלו ובאוקטובר 1922 הקליט את שני קטעיו הראשונים "Muscle Shoals Blues" ו-"Birmingham Blues". יצירות אלו מאופיינות בקו בס סטרייד המשלב מדי פעם walking bass. המנגינה בימין מעוטרת בטרילים ומאופיינת בסינקופות ודיסוננטים.

סגנון הסטרייד פיאנו הגיע מרגטיים אבל יש בו יותר חופש אלתור^[1] . פסנתרן הסטרייד במועדון בעצם אחראי על הריקוד ואמור להחזיק את כל השיר מבחינה ריתמית והרמונית גם בהיעדר בס תופים

נגינת הפסנתר שלו הייתה בסגנון סטרייד פיאנו אותה שכלל עד כי הפך לאחד מן הנגנים הידועים והמבוקשים ביותר בניו יורק. מעשה ידוע הוא חטיפתו בכוח על מנת שינגן במסיבת יום ההולדת של בכיר המאפיה אל קפונה^[2]. לקראת סוף שנות השלושים הופיע בלונדון והקליט עבור חברת התקליטים EMI. הקלטות הסולו שעשה handful of keys, smashing thirds תרמו רבות להתפתחות נגינת פסנתר ג'אז סולו .

בנוסף כתב קטעים רבים בסגנון הסווינג ושירים רבים, בהם הסטנדרטים "Honeysuckle Rose" ,"Ain't Misbehavin" ו-"Squeeze Me". בשל מנגנוני הבטחת זכויות היוצרים הלקויים של התקופה, לא זכה וולר לתגמול ולמִזְכֶּה (קרדיט) ועד היום קיימות מחלוקות בקשר לייחוס קטעים מסוימים לוולר או לאחרים. לדברי בנו, וולר היה אדיש לחלוטין לכסף. הוא לא חסך כלום, ולא היה לו אכפת אם וכמה כסף קיבל עבור המוזיקה שלו.^[3]

וולר הכיר והושפע ממוזיקה קלאסית. שלושת המלחינים המשפיעים ביותר עבורו היו באך, בטהובן וברהמס. יצירתו "Jitterburg Walz" היא אחד מקטעי הג'אז הראשונים שנכתבו בסגנון ואלס. ההשראה לכתיבתו הגיעה מאינבנציה של באך שבנו של וולר ניגן^[3]

מצבם של השחורים באותם ימים אילץ אותם לנקוט דרכים שונות ומגוונות לבטא את חוסר השוויון. לדברי המוזיקולוג פול מאצ'לין, כותב הבויוגרפיה של וולר, ההבדל נעוץ באופי: האישיות הספציפית של וולר היא זו שהביאה אותו להתמודד עם העוולות בדרך עקיפה, מרומזת, וסאטירית, אולי "מתחת לראדר" של הלבנים. הוא העדיף לצחוק על חווסר הצדק שנגרם לו מאשר להילחם בקול רם ובאופן ישיר. במובן מסוים ההקשבה למוזיקה העליזה הזו כשמבינים את ההקשר בו היא נוצרה, מצמררת לא פחות מהקשבה למוזיקת מחאה ישירה. בהקשר הזה black and blue יוצא דופן באופי הרציני הנוגה שלו .

בשנת 1927 וולר היה הראשון שהקליט קטעי ג'אז בעוגב כנסייתי. היה גם המלחין האפרו-אמריקאי הראשון שנשכר כדי להלחין עבור מחזמר בברודוויי. גר בהרלם שהייתה מרכז תרבותי לאפרו-אמריקאים אחרי מלה"ע הראשונה, מועדוני ריקוד ומוזיקה היו פתוחים כל הלילה ווולר היה זמר ופסנתרן מבוקש מאד בהם. לדברי בנו^[3] הסיבה שהיה כל כך מבוקש איננה רק שהיה פסנתרן סטרייד מעולה אלא בעיקר האישיות מלאת החן והכאריזמה. האופן שבו ביצע את השירים היה מלא באופי, הבעה וחיוניות. הוא ידע לצחוק על מצבים קשים . הדרך שלו להתמודד עם מצבם הקשה של השחורים בתקופה זו בארצות הברית הייתה דרך הומור ולא דרך כעס.

השפיע בסגנונו ובנגינתו על ארול גארנר, קאונט בסי, באד פאוול ועוד מוזיקאי ג'אז רבים.

היה ידוע במזגו הטוב והרגוע ובחוש ההומור שלו.

מותו והוקרה לאחר המוות

וולר נפטר מסיבוך של דלקת ריאות בקנזס סיטי, לאחר מותו ספד לו הפזמונאי אנדי ראזאף, שכתב עמו רבים משיריו "נשמת המלודיה... אדם שגרם לפסנתר לשיר... גדול בגופו ובנפשו... ידוע בשל נדיבותו... צרור מבעבע של שמחה (a bubbling bundle of joy)"^[4].

רבים משיריו בעלי אופי משועשע וקליל וגם סגנון שירתו והופעתו כזמר מלאים הומור ואף תאטרליות לעיתים. דוגמאות טובות לכך היא שיריו "Honeysuckle Rose" ו-"Ain't Misbehavin" שאף נבחרו להכלל בהיכל התהילה של פרס גראמי. הקלטת "Ain't Misbehavin" נכללת גם באוסף המוזיקה הלאומי של ספריית הקונגרס (רשימת הקלטות בעלות חשיבות תרבותית, היסטורית ו/או אסתטית המשקפות או מתארות את החיים בארצות הברית). ב-1968 נבחר על ידי מבקרי דאון ביט להכלל בהיכל התהילה של הג'אז וב-1993 הוכתר בפרס גראמי למפעל חיים.

לקריאה נוספת

Fats Waller: the cheerful little earful מאת Alyn Shipton
Ain't misbehavin': the story of Fats Waller מאת Ed Kirkeby
"Stride: the music of Fats Waller" by Paul S .Machlin

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאטס וולר בוויקישיתוף

פאטס וולר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פאטס וולר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
פאטס וולר, באתר ספוטיפיי
פאטס וולר, באתר AllMusic (באנגלית)
פאטס וולר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פאטס וולר, באתר דיזר
פאטס וולר, באתר Yandex.Music (ברוסית)
פאטס וולר, באתר Discogs (באנגלית)
פאטס וולר, באתר Songkick (באנגלית)
פאטס וולר, באתר SecondHandSongs
פאטס וולר, באתר בילבורד (באנגלית)
אתר המוקדש ליצירתו (באנגלית)
רשימת הקלטות
פאטס וולר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פאטס וולר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Machlin, P.S, STRIDE: the music of Fats Waller, Palgrave Macmillan, 1985
^ Waller, Maurice and Anthony Calabrese. Fats Waller. Schirmer Books. 1977. ASIN B000JV3G1U
^ ¹ ² ³ Fats Waller - a documentary Part 2, נבדק ב-2021-09-04
^ בתוך הערות אלבום ל-RCA (UK;1960) album 'Handful of Keys'

[1] Machlin, P.S, STRIDE: the music of Fats Waller, Palgrave Macmillan, 1985

[2] Waller, Maurice and Anthony Calabrese. Fats Waller. Schirmer Books. 1977. ASIN B000JV3G1U

[:0-3] ¹ ² ³ Fats Waller - a documentary Part 2, נבדק ב-2021-09-04

[4] בתוך הערות אלבום ל-RCA (UK;1960) album 'Handful of Keys'

[1]

[2]

[3]

[4]

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)